בגיל 18 בלבד, לאמין ימאל כבר מתנהל כמו גיבור על. כמו שפיטר פארקר שמע מדוד בן את המשפט האלמותי, "עם כוח גדול באה אחריות גדולה", כך גם ילד הפלא של ברצלונה נושא על גבו מועדון שלם. בכל פעם שהוא דורך על הדשא, הכדור מחפש אותו. הקהל מחפש אותו. גם חבריו לקבוצה. כולם מצפים שהקסם יקרה אצלו ברגל.
המספרים מסבירים למה. בעונת 2025/26 הוא כבר מעורב ב-29 שערים ב-33 הופעות, 9 מהם מאז תחילת השנה. היו אלה רגעים שבהם הוא ממש סחב את הקבוצה: בליגת האלופות מול קופנהאגן, בניצחון הדחוק על אוביידו, וברבע גמר גביע המלך מול אלבסטה מהליגה השנייה. כשהוא טוב, ברצלונה נראית בלתי עצירה. אבל גיבורי על, גם אם הם לובשים כחול-אדום ולא חליפה אדומה-כחולה, לא אמורים להילחם לבד.
עייפות, לחץ וקריסה טקטית
העומס החל לתת את אותותיו. אחרי השלישייה לרשת מיורקה, לאמין ימאל ביקש חילוף 12 דקות לסיום, כשהעייפות כבר ניכרה. למרות ההצהרות על ניהול עומסים, הוא שיחק כל דקה בשני המשחקים שלאחר מכן, כולל התבוסה 4:0 לאתלטיקו מדריד בחצי גמר גביע המלך. באותו ערב הוא מסר 3 מסירות מפתח, השלים 5 דריבלים רצופים, ביצע 6 חילוצי כדור וניצח 13 מאבקים על הקרקע, אבל דייגו סימאונה הצליח לבודד אותו ולהוציא אותו מאזורי הסכנה.
21 דק' לעבד, ברצלונה ניצחה את לבאנטהגם בדרבי הקטלוני מול ג’ירונה התסריט חזר על עצמו. המאמן מיצ’ל הזהיר מראש: "האגף הימני שלהם הוא אחד הנשקים שלהם בזכות לאמין ימאל. הוא קשה מאוד לעצירה. אם תיתן לו סנטימטר, הוא ימסור עם החלק החיצוני או יחלוף על פניך". ג’ירונה לא נטרלה אותו לגמרי, הוא בעט 7 פעמים ויצר 4 מצבים, יותר מכל שחקן אחר על המגרש, אבל ברצלונה הפסידה 2:1 ואיבדה את הפסגה.
באותו משחק הוא איבד 24 כדורים והחמיץ פנדל שפגע בקורה במצב של 0:0. לאחר השריקה התברר כי שיחק עם חום ותרופות, וסבל מכאבי בטן. העייפות הייתה לא רק מנטלית, אלא גם פיזית.
כשלאמין ימאל לא כובש או מבשל, ברצלונה מתקשה. מתוך 9 משחקים כאלה העונה, היא הפסידה 4, כולל מול פאריס סן ז’רמן וריאל מדריד. התלות בו ברורה מדי. פראן טורס הוא היחיד עם יותר שערים ממנו בכל המסגרות, 16 מול 15, בעוד ראפיניה החמיץ 13 משחקים ונעצר על 12 מעורבויות בלבד. רוברט לבנדובסקי כבר לא אותו כוח יציב של פעם, ושחקנים כמו מרכוס רשפורד, דני אולמו ופרמין לופס לא יציבים מספיק.
לאמין ימאל (IMAGO)ההשוואות לליאו מסי רק מגבירות את הלחץ. אלא שמסי שיחק 34 משחקים בלבד בשתי עונותיו הראשונות המלאות, בעוד ימאל כבר הגיע ל-103 הופעות מאז גיל 15. הוא הפך לקמע הבלתי מעורער מהר מדי. וכשזה קורה, גם טעויות מחוץ למגרש מצטרפות, כמו מסיבת יום ההולדת הראוותנית או האמירה לפני הקלאסיקו על כך שריאל מדריד "גונבת ומתלוננת", אמירה שחזרה אליו כבומרנג בהפסד.
הרגע בלבאנטה והמסר של פליק
ואז הגיע המשחק מול לבאנטה מהמקום ה-19 בטבלה, הזדמנות מושלמת להוריד עומס. הנער לא היה במיטבו, כמעט שלא פרץ באגף, לא היה מעורב בשערים, וכשהמשחק כבר הוכרע הוחלף בדקה ה-88 לטובת רוני ברדג’י. הפנים אמרו הכל. כעס, תסכול, אולי גם חוסר הרגל לרגעים כאלה.
זו לא הפעם הראשונה שהוא מגיב כך לחילוף מאוחר. זה קרה גם מול איינטרכט פרנקפורט בליגת האלופות, אז ירד ממורמר לספסל בדקה ה-89. מול לבאנטה לא היו מילים, רק מבט שלא אהב את ההחלטה.
לאמין ימאל יורד לספסל (IMAGO)פליק שלח מסר ברור במסיבת העיתונאים: "יש לנו שחקנים שמגיע להם לשחק, כמו ברדג’י. הוא מקצוען אמיתי וכשנכנס הוא שיחק טוב. בזה אני מתמקד". המאמן הגרמני מנסה להזכיר שכדורגל הוא משחק קבוצתי, גם כשיש לך סופרסטאר בן 18.
הנתונים מראים עד כמה הוא מרכזי: 2,671 דקות העונה, הרביעי בכמות הדקות אחרי ז’ול קונדה, פאו קוברסי ואריק גארסיה. הוא הוחלף ב-3 מ-6 משחקי ליגת האלופות וב-7 מתוך 21 בליגה, אבל לא בגביע המלך ולא בסופר קאפ.
ברצלונה נאבקת על אליפות, עלתה במחזור החולף שוב לפסגה על חשבון ריאל מדריד, ועם מפגשים מכריעים מול ויאריאל ואתלטיקו בדרך, שלא לדבר על שמינית גמר ליגת האלופות. פליק חייב לאזן בין האמונה בהתקפה הכישרונית שלו לבין הצורך לשמור על היהלום שלו.
ימאל עצמו כבר הבהיר בדצמבר: "המטרה שלי היא לא לשבור את כל השיאים או להבקיע מיליון שערים. אני ספורטאי שרוצה ליהנות". וכאן טמון כל הסיפור. אם ברצלונה רוצה עידן חדש, היא חייבת לוודא שהחיוך של הספיידרמן שלה לא ייעלם תחת משקל האחריות.