בהתאחדות לכדורגל משלימים את ההכנות האחרונות לאישור תקציב שנת 2026, תקציב שנבנה תחת צל המלחמה אך מתוך אופטימיות זהירה. לידי ONE הגיעו פרטי התקציב המלאים, החושפים תמונת מצב מורכבת: מצד אחד, תלות הולכת וגוברת בכספי אופ"א ופיפ"א, ומצד שני, מהלך התייעלות רוחבי בכל האגפים מתוך הבנה כי הברז הממשלתי עשוי להיסגר חלקית.
הבשורה הגדולה שמביא איתו התקציב החדש טמונה בהנחת העבודה המרכזית שלו: משחקי נבחרת ישראל יחזרו לארח בארץ החל מספטמבר 2026. הנחה זו היא קריטית לאיזון התקציבי, במיוחד לאור העובדה כי בשנת 2026 משרד הספורט לא צפוי להעניק פיצוי בגין מלחמת "חרבות ברזל".
2025 הסתיימה על הקשקש, 2026 בסימן התייעלות
רגע לפני הצלילה למספרי 2026, הנתונים חושפים כיצד הסתיימה שנת 2025: ההכנסות עמדו על כ-153.454 מיליון שקלים, בעוד ההוצאות הסתכמו בכ-145 מיליון שקל. לאחר קיזוז פחת והפחתות (כ-8.233 מיליון שקל), ההתאחדות סיימה את השנה עם עודף תפעולי זעום של 5,181 שקלים בלבד.
שינו זוארץ (חגי מיכאלי)לקראת 2026, בוצעו שינויים ארגוניים משמעותיים: מחלקת אחריות חברתית עברה לאגף פיתוח עסקי וחדשנות, ומחלקת הגרסרוטס (כדורגל עממי) הוכפפה לנבחרות, הכל תחת הכותרת של התייעלות בכל אגפי ההתאחדות.
על פי הנתונים, אומדן ההכנסות לשנת 2026 עומד על 157.440 מיליון שקלים (כאשר אומדן הכנסות חזוי שמרני יותר עומד על 149.692 מיליון שקל).
צינור החמצן: אופ"א ופיפ"א
הנתון הבולט ביותר בצד ההכנסות הוא התלות המוחלטת בכספים המגיעים מאירופה ומהעולם. הכנסות מאופ"א ופיפ"א יסתכמו ב-49.203 מיליון שקלים, המהווים כ-31.25% מכלל תקציב ההתאחדות.
נבחרת ישראל (ראובן שוורץ)ממה מורכב הסכום האדיר הזה?
זכויות שידור: 14.332 מיליון שקלים.
סולידריות: 11.953 מיליון שקלים.
ליגת האומות: 5.850 מיליון שקלים.
פיפ"א (שוטף): 4.590 מיליון שקלים.
פרויקטים: הוגשו פרויקטים גדולים לאופ"א על סך 3 מיליון אירו.
מקורות הכנסה נוספים כוללים את פורטל הרישום והשיפוט (27.720 מיליון שקלים כ-17.6% מההכנסות), תמיכות הטוטו ומשרד הספורט (22.441 מיליון שקלים), והסכם המנהלת החדש שצפוי להכניס כ-17.740 מיליון שקלים בגין שידורים.
מיקי זוהר (פרטי)לאן הולך הכסף? הפער בין הגברים לנשים
סעיף ההוצאות חושף את סדרי העדיפויות הברורים. ההוצאה הכבדה ביותר של ההתאחדות היא על נבחרות הגברים, בפער ניכר מכל השאר.
נבחרות הגברים: סך ההוצאה יעמוד על 44.189 מיליון שקלים (כ-29.52% מהתקציב). סכום זה כולל:
פעילות שוטפת ומשחקים בינלאומיים: 38.133 מיליון שקלים.
שכר עובדים בנבחרות: 13.496 מיליון שקלים.
טיסות, מלונות ושהייה בחו"ל: כ-13.292 מיליון שקלים.
אקדמיה ומרכזי פיתוח: כ-4.8 מיליון שקלים יחד.
נבחרות הנשים:
לעומת זאת, סך ההוצאה על נבחרות הנשים יעמוד על 10.379 מיליון שקלים בלבד (כ-7% מהתקציב). סכום זה כולל:
נבחרות ומשחקים בינלאומיים: 8.433 מיליון שקלים.
אקדמיה: 1.286 מיליון שקלים.
מרכזי פיתוח: 659 אלף שקלים בלבד.
שופטים, לוגיסטיקה ומנהלה
מלבד הנבחרות, ההתאחדות משקיעה סכומים אדירים בתפעול השוטף של הכדורגל הישראלי:
איגוד השופטים: יעלה להתאחדות 31.842 מיליון שקלים (כ-21% מההוצאות), כאשר מתוך זה שכר השופטים ואנשי האגף עומד על כ-29.1 מיליון שקלים.
אוראל גרינפלד (עמרי שטיין)לוגיסטיקה ותחזוקה: עלות הלוגיסטיקה ובניין ההתאחדות מוערכת בכ-9 מיליון שקלים, כאשר תחזוקת אצטדיון ר"ג (ניקיון, שמירה וכו') עולה עוד כ-2.484 מיליון שקלים.
מחשוב ומשפט: האגף המשפטי והמחשוב יעלו כל אחד כ-5-6 מיליון שקלים.
עוד עולה מהתקציב כי ההתאחדות בונה על הכנסות של 9 מיליון שקלים ממכירת כרטיסים לאירועים שהיא מפיקה (כאשר חצאי הגמר וגמר הגביע צפויים להכניס כ-4.5 מיליון שקלים כ"א).
לסיכום, שנת 2026 תהיה שנת מבחן: האם הנבחרת באמת תחזור לארח בבית בספטמבר? והאם ההתייעלות תספיק כדי לשמור על איזון תקציבי ללא הפיצוי הממשלתי? ימים יגידו.