"כל שקל נמצא בדוחות, נוכל להפריך את האשמה"

רגע האמת של עירוני טבריה הגיע. נציגי הקבוצה הצפונית שעומדת בפני אישומים חמורים במיוחד וצפויה לעונשים כבדים באחת הפרשות החמורות שנראו בשנים האחרונות בכדורגל הישראלי, הגיעו לדיון שנערך בשעה זו בבית הדין. מי שמייצג את השחקנים הם: עו”ד שי טל שמייצג את הארון שפסו, עו”ד יהב ארגמן שמייצג את אלי בלילתי ועו”ד רועי רוזן שמייצג את גיא חדידה, שי קונסטנטין ו-ווהיב חביבאלה.

על פי כתב האישום, עירוני טבריה ניהלה במשך ארבע השנים האחרונות "מערכת חוזית, תקציבית וחשבונאית מקבילה", המנותקת לחלוטין מפיקוח הבקרה התקציבית. התובע עו”ד גלעד ברגמן טוען כי המועדון חתם עם כל שחקניו על חוזים שנחזו להיות "נספחים", אך בפועל לא דווחו מעולם לרשות לבקרת התקציבים. המטרה, לפי האישום, הייתה ברורה: להקטין באופן מלאכותי את תקציב הקבוצה כדי להימנע מהעמדת בטוחות ולחמוק מתשלומי מסים, תוך השגת יתרון בלתי ספורטיבי על היריבות.

המספרים שנחשפים בכתב האישום בלתי נתפסים: בעונת 2025/26 לבדה, עלות השכר האמיתית הייתה גבוהה ב-50% מהתקציב שאושר בבקרה. התובע מציין כי שולמו "סכומי עתק" בחוזים הכפולים, בחלקם פי שניים מהשכר המדווח, כאשר הפערים בחוזים של השחקנים הזרים הגיעו למאות אלפי שקלים לכל חוזה.

אריה קלמנזון ויעל בר בבית הדין (פרטי)

העונשים הכבדים על הפרק

לאור חומרת המעשים, תובע ההתאחדות הניח על השולחן דרישות ענישה אגרסיביות שעשויות לחרוץ את גורל המועדון:

נגד הקבוצה: הפחתת 30 נקודות ליגה לפחות (חישוב של 2 נקודות בגין כל אחד מ-15 החוזים הכפולים בהם הפער עלה על 100,000 ש"ח בעונה הנוכחית בלבד). בנוסף, דרישה לקנס כספי משמעותי.

נגד ההנהלה: התובע רואה במיקי ביתן (חבר הנהלה ופעיל) וביעל בר (מנהלת אדמיניסטרטיבית) כ"גורם המניע והמבצע". הדרישה היא להרחיק את ביתן מכל תפקיד לצמיתות ואת בר לשנה אחת.

נגד השחקנים: כתבי אישום הוגשו נגד בן והבה, שי קונסטנטין, הארון שפסו, גיא חדידה, והיב חביבאללה ואלי בלילתי. התובע דורש להרחיקם מהמגרשים ל-6 חודשים, בטענה שהיו מודעים לכך שהם חותמים על חוזים כפולים. בהתאחדות אף שוקלים להגיש כתבי אישום נגד שחקנים נוספים.

ניר ענבר, אסף גופר, יהב ארגמן, רועי רוזן ושי טל (פרטי)

כמו כן, לפני הדיון, דיין בית הדין המשמעתי, עו"ד נעם ליובין, שיגר מסר ברור לכל המעורבים בפרשה. בהחלטה מקדמית שנתן, הבהיר הדיין כי הוא מצפה לייעול ההליכים ולא יסבול גרירת רגליים: "דיונים בתיק זה ייערכו בצורה יעילה, ללא אפשרות לדחיות מועדים - אלא בנסיבות מיוחדות".

מהלך הדיון

הדיין ליובין: “בחרנו בהרכב מורחב בגלל חשיבות העניין. נדבר פרוצדורה היום. אני רוצה דיון מסודר ויעיל: מצד אחד שהנאשמים יקבלו את כל זכויותיהם ושההתאחדות תצליח לגלגל את ההליך כמו שצריך ולא למרוח אותו”.

עו”ד שי טל, שמייצג את שפסו: “לגבי העונה, אם אני מסתכל על כתב האישום, יש פערים בין מה שנטען בכתב האישום למה שהציג התובע. העונה אין פער בין הנספח להסכם הבקרה. הנספח מדבר על שכר עונתי של 156,000 והמאשימה עשתה מפתח המרה של 30%. יש פה הפרש דווקא לטובת הסכם הבקרה.

לגבי העונה הקודמת: פניתי ולא קיבלתי הסכמים. קיבלתי רק קובץ אודיו והוא לא תומלל. האזנתי וגיליתי שהוא לא נחקר רק על חוזים כפולים, אלא גם על דברים אחרים. החוקר אומר לו שאם הוא ייתן לו דברים על שחקנים אחרים, הוא יוציא אותו מזה. אין לו מה לתת והחקירה של שפסו היא מסע דיג לחפש עבירות ולא לחפש עבירה ספציפית. ביקשתי לתקן את הפערים. אנחנו מבקשים עוד מסמכים כמו תלושי שכר של התקופה הרלוונטית, התכתבויות עם הבקרה ועם רואי החשבון. ביקשתי דברים שקשורים רק לשפסו”.

גיא מונין, נעם ליובין, סיגל ברלינר לוינזון (פרטי)

התובע ברגמן: “לא ביקשת, תראה איפה”.

שי טל: “אנחנו טוענים שיש אכיפה בררנית. מה הקריטריון שקבע התובע והאם לשחקנים אחרים עשה הנחת סלב. מדוע הוא בוחר שחקן שיחס הברוטו נטו שלו כל כך נמוך. הוא קיבל שכר נמוך והוא עשה לו יחס המרה כמו של שחקן שמרוויח הרבה יותר”.

עו”ד רוזן שמייצג ארבעה שחקנים: “ביקשתי לקבל את כל חומר החקירה ואסביר למה. ייצגתי בזמן אמת את שי קונסטנטין: יש חומר חקירה עליו וכו׳. אני אישית דיברתי יותר מפעם אחת עם החוקר ועוד לפני החקירה, שי קונסטנטין שלח מכתב התראה לטבריה בנושא והבין את הכשלים. אם אני לא מכיר את המכתב הזה ולא מדבר עם החוקר על זה, אז זה לא היה מוזכר בחומר הראיות. הנאשמים חייבים לקבל כל מסמך שהגיע לחומר החקירה. זה לא עוד קנס של אלפי שקלים, אלא כתם לכל החיים.

עבירות בקרה וחוזים כפולים הם הדברים הכי חמורים ואני חייב להגן עליהם בחירוף נפש כדי לזכות אותם. יש כשל לוגי בעצם הגשת כתב האישום נגד השחקנים. הם הנפגעים, ברמת קטסטרופה. כשהתבשרתי על החקירה, זה היה נשמע לי דמיוני. כשמס הכנסה יבוא בדרישה, הוא יבוא לשחקנים. אז מה הם מרוויחים מזה? שכל מה שהם הרוויחו בקריירה הם יצטרכו לשלם? השחקנים הם הנפגעים המידיים והם עומדים לדין משמעתי”.

רוזן ממשיך: “קונסטנטין עוד לפני החקירה לא ישן בלילות. שסיפרתי לשחקנים שהם ייתנו דין וחשבון למס הכנסה הם התקשו לקבל את זה. צריך להוציא את השחקנים האומללים מהסיפור הזה”.

הדיין ליובין: “זה לא תיק ראשון של חוזים כפולים. בסופו של דבר, השחקנים חלק מתוך כל המערך הזה. ידעו או לא? נבדוק. אבל זאת עבירה. אם אדוני יצליח להוכיח שהם לא ידעו, אולי תהיה התחשבות”.

רוזן: “אם שחקן מקבל הפקדה וגם מעטפה זה סיפור אחר, אבל הם מקבלים העברה בנקאית. הם היו מודעים שיש שיטת מענקים, אבל מה לא בסדר”.

לובין: “לא בסדר שהם חתמו על נספח מסוים שלא הופקד בבקרה”.

ארגמן שמייצג את בלילתי: “יש פה דיני נפשות. זה אבא לילד שלא יודע אם הוא יורחק מהיכן יבוא שכרו, האוכל ושכר הדירה לגדל את הילד. יש הבדל בין תיקים אחרים של חוזים כפולים בהם אתה מקבל מזומן ומרגיש לא טוב לבין זה שאתה מקבל כסף בחשבון הבנק. השחקן אמר שהוא קיבל כסף, הוא לא יודע אם דווח או לא וסומך שדווח והופקד בבקרה. אין לו תקשורת עם הבקרה ויכולת לדעת: מבחינתו שאם אמרו לו שהוא יכול לעלות למגרש, הכול טופל.

יהיה קשה להוכיח את רמת האשמה של השחקנים, כי אין פה קנוניה. בכתב האישום רשום שאין הגדרה למענק. אין לשחקן שום אינטרס שהמשכורת תהיה מדווחת נמוך כי שחקן שנפצע מקבל את שכרו מהברוטו בתלוש המשכורת. אף שחקן לא יסכן את העתיד הכלכלי שלו כדי לרמות מישהו. השחקנים נמצאים פה ולא ברור לי מה רף האכיפה הבררנית. אם נמצאים פה שישה או שבעה שחקנים, סביר שארבע שנים אחורה יש 130 שחקנים. אז איפה הם? אם אין קשר בין השחקן לבקרה, השחקן לא יודע אם ההסכם הופקד או באיזה סכום”.

ניר ענבר: “חשוב להבין שטבריה נמצאת תחת עליהום ציבורי מזה למעלה מחודשיים שמאשים אותה בלא מעט האשמות שיצאו לפני שהקבוצה זומנה לחקירה וניתנה לה הזכות להגיב. טבריה פתחה את כל ספריה, כל בעל דין התייצב והמועדון הוא ספר פתוח. לאחר חודשיים אנחנו מוצאים כתב אישום רעוע עם כשלים וכמה התובע הוטעה ע״י הבקרה באיך שהוא כתב את האישום”.

ליובין: “אתה טוען לעליהום. עיתונות כבודה במקומה מונח, זה לא חלק מכתב האישום. אותי זה פחות מעניין וגם אותך זה צריך לא לעניין”

ענבר: “המטרה הזאת התפוגגה לה באוויר וממה שנשאר, מנסים לבנות כתב אישום. אשמה של מרמה ואי הגשת נספחים, שאפשרה לא לדווח על בטוחות וייצרה יתרון ספורטיבי”.

ענבר ממשיך: “נוכל כבר בימים הקרובים ובכתה ההגנה להפריך את האשמה. כל מה שיישאר הוא שיטת דיווח שגויה”.

ליובין: “הלקוח שלך בתמלילים אמר שהמועדון טעה שלא שלח את הנספחים. זו סוג של שיטה לכאורה”.

ענבר: “אין יסוד נפשי. המילה חוזים כפולים היא מילה גדולה ומגיעה מכסף שחור או מזומן. כל שקל מופיע בדוחות הכספיים, כל תשלום למס הכנסה דווח. הבקרה ידעה או צריכה לדעת על סכומים שדווחו או שלא והם דווחו. למה לקבוצה שרוצה לעשות חוזים כפולים לרשום את זה בדוחות”.

ליובין: “יש עובדות יבשות. אני נכנס לשיטה עצמה והיא לכאורה על פי התמלילים בכתב האישום: חוזה שמופקד בבקרה ונספח בסכום אחר שלא מופקד”.

ענבר: “גם הסכומים שבנספחים דווחו לבקרה ושולמו בדרך של בטוחות. מה המרמה וזו ליבת כל העניין? הסתרה ואי יכול לדווח בטוחות? אז בוא נדבר עובדתית: טבריה בתחילת השנה הגיעה לבקרה ואישרה תקציב בסך קצת יותר מ-11,000,000. הבקרה טענה שניתנו בטוחות של 7,000,000 וזה לא נכון. הבקרה הטעתה את התובע ויצרה מהומה על לא מאומה. טבריה נתנה ערבויות של כפל ממה שהבקרה טוענת. הבטוחות גבוהות יותר מסה״כ ההתחייבויות.

לא ברור האופן שהבקרה מבקשת בטוחות. הבקרה בכזה בלגן שלא יודעת שהיא מאשימה את הקבוצה שהגישה הכי הרבה בטוחות. אז איפה יש פה יתרון ספורטיבי? יש פה חסרון ספורטיבי. הבקרה קיבלה מסמכים: או שיד ימין לא יודעת מה שמאל עושה, או שאני לא יודע. הבאנו משרד רואי חשבון חיצוני שיבדוק אם טעינו וכולם יראו. המסקנות שאנחנו יודעים להגיד שאין פער בין עלויות השכר שהוגשו”.

ענבר: “טבריה קבוצה מקצוענית חדשה, היא לא מכבי חיפה. שיטת הדוחות שלה היא שיטה בת הרבה שנים שמקורה בליגות נמוכות. היא לא קיבלה הדרכה”.

ליובין: “זה לא טיעון רציני כי היא הייתה בליגה מקצוענית כמו הלאומית במשך שנתיים וזה מספיק זמן. על טעויות משלמים: תשאל את מכבי חיפה על פרשת הפקס שעלתה להם במשחק נגד ליברפול”.

ענבר: “הבקרה צריכה לנהל הליך כופר מולנו והוא ההליך הנדרש במקום הזה. ההליך הזה הוא קלאסי במקרה הנוכחי: אנחנו מבקשים את עיכוב ההליך ורוצים לקבל את יומנו. אנחנו חייבים עוד אמירה או סעד מאדוני: הבקרה לא רק שחטאה באופן בו ניהלה את ההליכים, היא נכנסה לתפקיד השופט והוציאה נגדנו גזר דין עוד לפני הדיון הראשון. היא החליטה שאנחנו לא יכולים לבצע העברות. לא לבצע העברות זה גזר דין מוות במקרים מסוימים והיא מעניקה יתרון למתחרות. מילא היה פה פסק דין ומכוחו הייתה מקבלת החלטות. מבלי שהושמעו דברים, היא קיבלה החלטה ואנחנו מבקשים מבית הדין כבר היום להודיע שאין לקבל החלטות כנגד המועדון״.

ליובין: “פה יהיו הגשות מסודרות”.

ברגמן: “זה צריך להיות מוגש לנשיאות ולא לבית הדין המשמעתי”.

ענבר: “יש לנו הערות לגבי אכיפה בררנית ונגיש אותה בדלתיים סגורות. קבוצות גדולות מקבלות דין אחד וקבוצות קטנות דין אחר. נצטרך כמו יתר באי הכוח זמן להגיש כתב הגנה. אנחנו מבקשים למחוק מכתב האישום את יעל בר ונגיש בקשה מסודרת. אין עילה בכתב האישום לגביה, במיוחד לאחר שנאשם 2 לוקח את הדברים עליו”.

ענבר: “אגיד אמירה כללית לגבי כמות הנקודות: אם באמת טבריה כשלה היא כשלה כשיטה. העליון אומר שמדובר בעבירה אחת ואי אפשר להכפיל. מינוס 30 נתנו רק ששיחדו שופטים באיטליה. אין אף ליגה שהורידה כמות כזאת, כולל הנידחות. אין לזה שום אח ורע: בעניין עכו על 14 שחקנים של חוזים כפולים, הורידו שלוש נקודות. איך התובע הגיע לענישה של פי עשרה. צריכים להיות זהירים להתערב בתחרות הספורטיבית”.

התובע עוה״ד ברגמן: “בחקירה של קונסטנטין, הוא סיפר לחוקר על כך שהוא מקבל תשלומים שלא רק דרך התלוש, הייתה שבוע לפני המכתב שהוא שלח. אשלים את התמונה: סיפור השחקנים הוא בעייתי ומורכב. ציינו בכתב האישום שזה בכלל לא בטוח שהנאשמים בתיק זה סוף פסוק. הייתה חשיבות בהגשת כתב האישום בהקדם והשחקנים שהוגש נגדם הם שחקנים שהיו פערים גדולים בחוזה וכאלה שלפי חומר החקירה היו מודעים לכך. בהיעדר טענת זיוף, כל השחקנים חתמו על שני חוזים: נספח וחוזה הבקרה. גם שחקן כדורגל ובייחוד כאלה, צריכים לדעת על מה הם חותמים. אם שפסו חותם על חוזה שסכום הברוטו הכולל הוא 123,000 וחוזה הנטו הוא גבוה יותר, די בכך לבסס ידיעה ולא נמשיך הלאה”.

ברגמן ממשיך: “לגבי הקבוצה: מיקי ביתן הגיע לחקירה עם מסמך בו הציג לחוקר סכומים משמעותיים, כולל שחקנים שכבר לא במועדון, שלא שולמו בהם מיסים. אני לא מכיר שאפשר לא לשלם לרשויות המס יותר משנה אחרי אבל לא ניכנס למקום הזה. האישום השני מפריך את כל כתב ההגנה של תום לב: יש שחקן צדיק בסדום שחתם על חוזה, קיבל תלוש וראה שזה לא תואם. הוא ניגש לביתן וביקש לחתום על חוזה בקרה מתוקן ושהתשלומים יתואמו. טבלת הסכומים שצורפה לכתב האישום הגיעה מהבקרה בשיתוף הקבוצה לגבי הסכומים. אותה בקרה מבקשת להגדיל את הבטוחות.

“אז יש טענות ותקשורת ויחד עם זאת יש עובדות שאיתן צריך להתמודד וזה מה שיהיה בהליך. ייעל את התיק שיוגש מענה בכתב לכתב האישום. אין מחלוקת שכל הקבוצה בשנתיים האחרונות הגישה לבקרה חוזים מסוג אחד ונהגה עם השחקנים בחוזים מסוג אחר. בסוף צריך להתמקד בהשלכות ובמניעים. מי שכיהן כמנכ״ל הקבוצה והיה הנחקר הראשון, סיפק את המניעים והמטרה. וגם השחקנים מודים שידעו. השחקנים אכן לא מחוללי הפשיעה העיקריים: אבל מה לעשות שגם תקנון הבקרה קובע שלשחקן אסור לקבל יותר ממה שהוגש לבקרה. השחקנים הם מונעי האירוע הטובים ביותר ומי שנמצא בקצה הם השחקנים. אם הם לא ייענשו, זה יהיה קו פורה להמשך העבירות הללו שפוגעות בספורטיביות”.

עוד מברגמן: ״לגבי הבקשות המקדמיות: מה שמשותף לכל השחקנים למעט חדידה שזו עונתו הראשונה, הוא שהם משחקים במועדון כמה שנים. אם שחקן חתם על חוזה שסכום הברוטו נמוך מנטו, אי אפשר לדבר על אי ידיעה. לכל הנאשמים יש גם ראיות נוספות והם גם מדברים על עוד שחקנים שהיו מודעים.

“חלק נרחב מחומר הראיות נמסר על ידי הקבוצה. אני לא בטוח שיש זכאות או רלוונטיות לנאשמים האחרים לקבל את זה. אני לא רוצה למסור דברים כאלה מיוזמתי: חלק כבר נמסרו והתקבלה בקשה לסודיות. לקבוצה נמסר הכול למעט אותם מסמכים של האכיפה הבררנית ואין להם טענות. שיטת חישוב הענישה? יש סעיף בתקנון המשמעת שמדבר על תשלומים על פי חוזה שלא הופקד בבקרה ומדבר על הפחתה של שתי נקודות לפחות. בכתב האישום רואים שרק הדוגמאות בו מדברים על 26 חוזים עם פער. דובר על עכו? כל הסכומים של 14 השחקנים שם לא עולים על חוזה אחד של שחקן זר בטבריה בעונה אחת. הלכנו לקראת הקבוצה וביקשנו להעניש רק על חוזים של העונה הקרובה ורק במקרים בהם הפער היה מעל 100,000 ברוטו.

״חלק מהשחקנים שבחומר החקירה יזומנו לחקירה נוספת ואלה שבפחות מהסכומים ניאלץ לוותר כנראה בעניין הזה. אם היה מדובר רק בעונה הנוכחית זה היה קל יותר, אבל מדובר על קבוצה שארבע שנים התנהגה באותו האופן, יותר מסביר להניח שיהיו פה נאשמים נוספים, ככל הנראה גם בעלי תפקיד״.

שי טל, מטעם שפסו: ״הוא מדבר על קטגוריות של 100,000 ברוטו וששפסו לא עונה לזה, אז שיוציא אותו מכתב האישום״.

ברגמן: ״אתה עושה קישור לא נכון בין בקשת הענישה לקבוצה לבין השחקנים העומדים לדין״.

רוזן: ״הטיעון שכל שחקני ישראל שעברו בטבריה חתמו על הסכם בקרה שלא תואם לא הגיוני״.

ברגמן: ״השחקנים הזרים הם סוגיה בפני עצמה והם בעלי הפערים הגדולים ביותר. הם הגיבו בצורה לא עניינית לשאלונים שנשלחו אליהם ויזומנו לחקירה נוספת״.

לובין: ״נוציא עוד היום או מחר החלטה לגבי הפרוצדורות. יהיה הליך של עיון במסמכים, בקשות וכן הלאה. לאחר מכן יוגשו כתבי הגנה ואז ניפגש לעוד דיון לבחון איפה אנחנו עומדים. ניקבע מועדים להוכחות או נידרש. המלצה או הערה: כמו שכתבתי בהחלטה הראשונה, ההליך הזה יהיה הליך יעיל ומהיר כמה שאפשר מבלי לפגוע בזכויותיו של אף צד. ייקבעו מועדים ואם תהיה בעיה איתם נדבר על זה. תעזרו כמה שאפשר למערכת״.

ברגמן: ״יכול להיות נכון לפצל את הדיונים של הקבוצה לבין השחקנים״.

לובין: ״אני ממליץ בחום רב לכל הצדדים להידבר. בסופו של יום, יש פה סוג של אמירות שנאמרו בחקירות ויש חלק מהתיקים שבשלים לבוא ולהידבר לגבי החלטות לפני השלבים הבאים. אם לא? ניפגש ונחליט איך אפשר לקדם את התיק״.

ענבר: ״הליך הכופר לא מקדים את כל ההליך?״.

לובין: ״תגיש בקשה ונקבל את ההחלטה״.

רוזן: ״תפקיד התובע זה תפקיד קשה. אני כן רוצה להגיד שאם הקבוצה תבוא ותגיד מפיה את מעמדם של השחקנים במקרה, זה יקל״.

לובין: ״יש לזה חשיבות, שמע את זה עורך הדין ענבר ואני לא רוצה להוסיף מעבר לכך״.