לאחר פניית מערכת ONE למשטרת ישראל במסגרת חוק חופש המידע, נחשפים לראשונה נתונים רשמיים על הקנסות המנהליים שניתנו בכדורגל הישראלי מאז תחילת האכיפה במאי 2024. הנתונים, שנמסרו בחלוקה לפי אצטדיונים ולא לפי קבוצות כפי שהתבקש במקור, מעלים שאלות קשות באשר לאופי האכיפה ולמסר הציבורי שנלווה אליה.
על פי הנתונים, 553 קנסות מנהליים ניתנו בתשעה אצטדיונים שונים. אלא שבניגוד לרושם שנוצר מהצהרות המשרד לביטחון לאומי בדבר מאבק באלימות ביציעים - 438 מהקנסות, שהם כ-79.2% מכלל הקנסות, ניתנו בגין אי-התייצבות בתחנת משטרה במהלך משחק, כלומר: אוהדים שהיו מורחקים ממשחקים אך נתפסו מפרים את תנאי ההרחקה.
בלומפילד וסמי עופר - מעל מחצית מהקנסות
בחינת הפיזור הגיאוגרפי של האכיפה מעלה ריכוז חריג בשני אצטדיונים מרכזיים: אצטדיון בלומפילד (מכבי ת"א, הפועל ת"א ומכבי יפו) מוביל עם 282 קנסות, כ-51% מכלל הקנסות בארץ. מתוכם: 243 קנסות (כ-86%) בגין אי התייצבות בתחנת משטרה, 17 בגין הכנסת אבוקות, 10 בגין יידוי חפצים ו-12 בגין כניסה לשדה המשחק.
אצטדיון סמי עופר (מכבי חיפה והפועל חיפה) במקום השני עם 144 קנסות, כ-26% מכלל הקנסות. גם כאן הדפוס דומה: 126 קנסות (כ-87.5%) בגין אי התייצבות. שאר הקנסות התחלקו בין יידוי חפצים, אבוקות וכניסה לשדה המשחק. כלומר, בלומפילד וסמי עופר יחד אחראים ל-426 קנסות, כ-77% מכלל האכיפה בישראל.
שוטרים מול אוהדי מכבי חיפה (רדאד ג'בארה)אכיפה נמוכה במגרשים אחרים
לעומת זאת, באצטדיונים אחרים נרשמה אכיפה מצומצמת משמעותית: אצטדיון טדי (בית"ר ירושלים והפועל ירושלים) עם 23 קנסות בלבד, טרנר (הפועל ב"ש) והי"א (מ.ס אשדוד) עם 16 קנסות ביחד, המושבה (הפועל פ"ת ומכבי פ"ת) ומרים (מכבי נתניה) עם 62 קנסות, ודוחא (בני סכנין) ובראל (עירוני טבריה) עם 29 קנסות.
הפערים החדים מעלים תהיות באשר לאחידות האכיפה, במיוחד נוכח העובדה שהמשטרה מדגישה כי האכיפה אינה מתבצעת לפי שיוך קבוצתי, אלא לפי ביצוע עבירה בפועל.
איתמר בן גביר ואוהדי בית"ר (רדאד ג'בארה)עלייה של 376%, אבל על מה בעצם?
בדצמבר האחרון פרסם המשרד לביטחון לאומי הודעה חגיגית על "זינוק של 376% באכיפה במגרשי הספורט", תוך השוואה בין 72 קנסות בעונת 2023/24 ל-343 קנסות בעונת 2024/25.
אלא שעיון בנתונים המלאים מצביע על כך שעיקר העלייה אינו נובע מעלייה באלימות ביציעים, אלא מהרחבה דרמטית של האכיפה כלפי אוהדים מורחקים, כאלה שבכלל לא אמורים להיות במגרש, אלא בתחנת משטרה.
במילים אחרות, בעוד ההצהרות דיברו על החזרת חוויית הספורט למשפחות, הנתונים מראים כי כמעט ארבעה מכל חמישה קנסות אינם קשורים לאירועי אלימות בזמן אמת, אלא להפרת תנאי הרחקה.
שוטרים על כר הדשא בבלומפילד (ראובן שוורץ)חגיגה מוקדמת?
המשטרה מציינת כי האכיפה החלה רק במאי 2024, וכי היא מבוצעת בהתאם לחוק איסור אלימות בספורט וללא הבחנה קבוצתית. עם זאת, ריכוז הקנסות, סוג העבירות והפערים בין האצטדיונים מעלים שאלה מהותית: האם מדובר במאבק אמיתי באלימות או בעיקר בהחמרת פיקוח על אוהדים שכבר הורחקו?
כך או כך, דבר אחד ברור: מאחורי כותרות הניצחון והאחוזים המרשימים, מסתתרת תמונה מורכבת הרבה יותר, כזו שדורשת שקיפות, פירוט, ובעיקר דיון ציבורי אמיתי על מהי אכיפה אפקטיבית בכדורגל הישראלי.