הדיון בתביעה שמנהל מאור בוזגלו נגד הפועל באר שבע בבית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע הפך לאחרונה לזירה של עימות משפטי חריף. במוקד: חקירתה של בעלת המועדון, אלונה ברקת, והטענות סביב הכנתה לעדות. במהלך הדיון, נחקרה ברקת על ידי עו"ד שי אליאס, המייצג את בוזגלו. החקירה הובילה לעימות פומבי בינו לבין עו"ד רועי רוזן, המייצג את הפועל ב"ש, סביב השאלה האם הוכנה ברקת לעדות על ידו, ומה המשמעות האתית והמשפטית של הדבר.
מהלך העימות:
עו”ד שי אליאס: “מישהו מעורכי הדין דיבר איתך לפני הדיון היום?”
אלונה ברקת: “אני פגשתי את עורך הדין”.
עו"ד אליאס: “סליחה?”
ברקת: “פגשתי אותו”.
עו"ד אליאס: “מתי?”
ברקת: “השבוע”.
עו"ד אליאס: “ואיפה הייתה הפגישה”.
ברקת: “מה זה משנה?”
עו"ד אליאס: “זה משנה אני רוצה לדעת אם זו הייתה פגישת הכנה לתיק הזה כאן”.
עו”ד באר שבע, רועי רוזן: “בטח שזה כן בטח. חובתי מה זאת אומרת”.
עו"ד שי אליאס (שחר גרוס)מכאן התדרדר הדיון לחילופי דברים קשים בין עורכי הדין.
עו"ד אליאס: “גברתי, זו עדה שלי שהוא מעיד עכשיו שהכין אותה לחקירה, בגלל זה אני מבין את התשובות שלה היום”.
עו”ד רוזן: “מה מה מה”.
עו"ד אליאס: “זה חמור מאוד מה שנעשה כאן”.
עו”ד רוזן: “יש עליי חובה אתית גברתי, יש על זה פסיקות מפה ועד הודעה חדשה אם צריך אני אראה. אם העד לא מזומן על ידי אבל הוא הלקוח שלי או בצד שלי חובתי להכין אותו, מה זאת אומרת. זה א’ ב’”.
עו"ד אליאס: “מה זה להכין? זה עד שלי, הוא לא יכול להיפגש איתו”.
עו”ד רוזן: “גברתי, זו חובתי”.
עו"ד אליאס: “אני לא מכיר כזה דבר”.
עו”ד רוזן: “אז אני אראה לך”.
עו"ד אליאס: “אני אומר לפרוטוקול גברתי שזה חמור מאוד, זה שיבוש הליכי משפט, זה השפה לרעה על הדין, זה דבר חמור ופעם ראשונה שאני נתקל בכזה דבר”.
עו"ד רועי רוזן (ראובן שוורץ)רוזן המשיך והגן על עמדתו.
עו”ד רוזן: “אני היועץ המשפטי גברתי, אני היועץ המשפטי של הפועל באר שבע, זומנה לפה לעדות בתיק שאני מנהל תביעה נגד הפועל ב”ש שזומנה נשיאת המועדון שכתוב גם מה הסיבה. אני לא יכול להכין אותה לעדות?”
עו"ד אליאס: “לא”.
עו”ד רוזן: “ודאי שכן”.
עו"ד אליאס: “היא עדה שלי”.
עו”ד רוזן: “בוודאי שכן. האמן לי לפני שאתה צועק ומשתולל שבניגוד אליך אני בדקתי את זה”.
השופטת יעל אנגלברג שהם התערבה ואמרה: “יכול להיות שיש זכויות כאלה, לא יודעת, אני אבדוק ואתם תבדקו”.
אלונה ברקת (רדאד ג'בארה)במסגרת התיק הוזמן להעיד גם שחקן העבר של המועדון, בן שהר. עדותו התאפיינה בחוסר זיכרון לפרטים מהותיים מתקופתו בבאר שבע.
עו"ד אליאס: “כמה שנים אתה שחקן כדורגל”?
בן שהר: “כמעט 20 שנה”.
תובע: “כמה שנים שיחקת בהפועל באר שבע”?
בן שהר: “חמש שנים”.
עו"ד אליאס: “תתאר לי את אופן חתימת ההסכם, על כמה חוזים חתמת, תשלומים שקיבלת בתקופה הזאת”.
בן שהר: “קודם כל, חתמתי על חוזה רגיל, כמו כל חוזה שחתמתי לפני כן. עשיתי כמה חוזים בחיי. מה שאני יודע זה כמה אני מרוויח בחודש וכמה שנתי. זה מה שעניין אותי וזה מה שקיבלתי. הפועל ב”שׁ שילמו לי הכל. אין לי שום דבר נגדם. הביאו לי כל מה שמגיע לי. חתמתי בהפועל ב”ש כשהייתי שחקן חופשי, קיבלתי הכל. אין לי כלום נגדם”.
בן שהר (רועי כפיר)בהמשך, כשנשאל על חוזים נוספים, תשלומים, מכתבים ממס הכנסה וחובות אפשריים, השיב השחקן פעם אחר פעם כי אינו זוכר.
בן שהר: “לא יודע, לא לא זוכר. רק יודע שקיבלתי את הכסף וזה הדבר היחיד שעניין אותי”.
וכן: “האמת שלא כי אני לא מחזיק בדברים האלה מלפני 8-9 שנים, גם עברתי שתי דירות, אם אתם רוצים תפנו לבקרה. אין לי התנגדות, מה שאתם מחליטים, מבחינתי הכל טוב עם הפועל באר שבע”.
הדיון הסתיים ללא הכרעה מיידית בסוגיות שעלו, אך ברור כי העימותים והעדויות ממשיכים להוסיף מתח לתיק המתוקשר, שעשוי להשפיע לא רק על הצדדים הישירים, אלא גם על התנהלות חוזית ומשפטית בעולם הכדורגל הישראלי.