ההחלטה כבר התקבלה: לא יהיו החתמות של ריאל מדריד בחלון ההעברות של חורף 2026, וזה כבר לא מפתיע. המועדון הלבן שוב מוותר על תקופת העברות שבה, בכל הקשור לצירופים, כמעט שלא פעל מאז חזרתו של פלורנטינו פרס לקדנציה השנייה שלו כנשיא.
סגל הקבוצה סוחב עמו חוסרים כבר משלב הבנייה, חוסרים שהוחרפו בעקבות פציעות במספר עמדות מרכזיות. הדוגמה הבולטת ביותר היא ההגנה, שבה כמה מהשחקנים הפכו לדיירים קבועים בחדר הטיפולים.
בצד ימין, דני קרבחאל וטרנט אלכסנדר-ארנולד יחד צברו בסך הכל 11 הופעות בהרכב, בעוד שבמרכז ההגנה המצב הושפע מאוד מהפציעות. המצב הגופני של דויד אלאבה ואנטוניו רודיגר, יחד עם גילם, פוגע בזמינות הקבועה שלהם, ואדר מיליטאו, שהיה בכושר הטוב ביותר, ממשיך במאבק מתמשך עם פציעות.
אדר מיליטאו (La Liga)דין האוסן וראול אסנסיו נותרו כבלמים הבריאים היחידים בסגל, בעוד שבאגף שמאל ישנם עד שלושה שחקנים, אם כי פרלאן מנדי כמעט שלא שותף. למרות כל זאת, לא צפויים חיזוקים להגנה, שם צ’אבי אלונסו נאלץ להזיז שחקנים מעמדותיהם כדי להעמיד הרכב תחרותי.
היסטוריית חלון החורף
הוויתור של ריאל מדריד על שוק החורף אינו מפתיע לנוכח ההיסטוריה. השחקן האחרון שהצטרף לקבוצה הראשונה היה ברהים דיאס בינואר 2019, כאשר ריינייר הגיע ב-2020 רק לקאסטייה. הקיצוני הגיע חצי שנה לפני תום חוזהו במנצ’סטר סיטי תמורת 17 מיליון אירו ועוד משתנים, ושיחק באותה עונה 11 משחקים בלבד בליגה ובגביע המלך. תרומה מוגבלת לשחקן שמעולם לא הפך לדמות המרכזית שציפו ממנו לאורך השנים.
ברהים דיאס (רויטרס)כדי למצוא החתמות חורף נוספות צריך לחזור ל-2015, עם צירופו של לוקאס סילבה תמורת 13 מיליון אירו. קודם לכן, בניסיון לגשר על חוסרים בסגל, הגיעו דייגו לופס ב-2013, עמנואל אדבאיור ב-2011 בהשאלה, כמו גם פוברט ב-2009, קלאס יאן הונטלאר ולאס דיארה באותה שנה.
חלק מהשחקנים סיפקו תרומה חיובית כפתרונות נקודתיים עבור המאמנים, בעוד אחרים חלפו כמעט מבלי להשאיר חותם. חלון החורף המוצלח ביותר של ריאל מדריד, הן מבחינת כמות העסקאות והן מבחינת התרומה המקצועית, היה זה של 2007, אז צירף המועדון את פרננדו גאגו, גונסאלו היגוואין ומרסלו.