בית הדין הארצי לעבודה דחה היום (חמישי) את ערעור מועדון הכדורגל בית”ר ירושלים (2001) נגד שישה שחקנים ששיחקו בשורותיו, וקבע כי המועדון חייב בתשלום פיצויי פיטורים ורכיבים נלווים בהתאם לקביעות בית הדין האזורי בירושלים. במקביל, התקבל בחלקו הקטן ערעורו של אחד השחקנים, תומר בן יוסף, ונפסק לו הפרש פיצויי פיטורים נוסף.
ההרכב בראשות ממלא מקום נשיא בית הדין הארצי אילן איטח, יחד עם השופטת סיגל דוידוב-מוטולה והשופט דורי ספיבק, עמד על כך שחוק פיצויי פיטורים מעניק זכות קוגנטית לעובדים, וכי כאשר חוזה עבודה לתקופה קצובה מסתיים מבלי שהמעסיק הציע לחדשו לפחות שלושה חודשים לפני תום התקופה, רואים את העובד כאילו פוטר, והוא זכאי לפיצויי פיטורים.
בסך הכל בית הדין קבע שתומר בן יוסף זכאי לפיצויי פיטורים של 134 אלף ש”ח, אריאל הרוש 875 אלף ש”ח, אוהד סיידוף 145 אלף ש”ח, רועי זיקרי 93 אלף ש”ח, שי חדד 121 אלף ש”ח וברק משה 75 אלף ש”ח.
רועי זיקרי חוגג (חגי מיכאלי)המועדון טען כי לשם חישוב פיצויי הפיטורים יש לפצל את תקופת העסקתם ולהבחין לעניין השכר הקובע בין תקופת שירותם כחיילים לבין תקופות מאוחרות יותר. בית הדין האזורי דחה טענה זו, הואיל והמועדון לא הוכיח כי נעשה שינוי יסודי באופי העבודה הרגיל ובמתכונת העסקתם של השחקנים.
ולכן, בסופו של דבר אריאל הורש יקבל 1.1 מיליון ש”ח, תומר בן יוסף 180 אלף ש”ח, רועי זיקרי 125 אלף ש”ח, שי חדד 162 אלף ש”ח וברק משה 102 אלף ש”ח. בסך הכך, כלל הסכום שבית”ר תיאלץ לשלם לשחקנים, מאירוע שכמובן קרה לא בתוקפת ברק אברמוב, באזור 1.9 מיליון ש”ח.
אוהד סיידוף (גיא בן זיו)ערעור המועדון נדחה כולו וערעור בן יוסף מתקבל בחלקו הקטן כאמור בסעיף 75 לעיל. 125. המועדון יישא בהוצאות המשיבים לערעור, למעט בן יוסף, בסך 6,000 ש”ח לכל אחד ממשיבים אלה. ביחסים שבין המועדון לבין בן יוסף אין הוצאות.
בית”ר ירושלים טענה כי בענף הכדורגל קיים נוהג שלפיו אי חידוש חוזה בסוף עונה אינו מזכה בפיצויי פיטורים, וכן כי בהסכמי ההעסקה נכללו סעיפים שלפיהם הפיצויים “כלולים בשכר”, ללא צורך בקבלת אישור לפי סעיף 28 לחוק. עוד נטען כי שחקנים מקצועיים אינם “עובדים מוחלשים” ולכן אין להחיל את חוקי המגן באותה עוצמה.
שי חדד (משה חרמון)בית הדין הארצי דחה את הטענות וקבע כי גם אם היה מוכח נוהג ענפי, אין בו כדי לגבור על זכות קוגנטית שנקבעה בחוק. בנוסף נקבע כי לא ניתן להסתמך על הסכמה חוזית שמנוגדת לדרישות החוק, לרבות הדרישה לקבל אישור מתאים כאשר נטען שהפיצויים נכללים בשכר. בית הדין הדגיש כי שיעור השכר כשלעצמו אינו מצדיק שלילת זכות קוגנטית.
בסוגיה נוספת, המועדון ביקש לפצל את תקופות ההעסקה של חלק מהשחקנים ששירתו בצה”ל בתחילת דרכם, בטענה שיש להבחין בין תקופת השירות לבין התקופה שלאחריה לצורך חישוב הפיצויים. גם כאן נדחתה טענת המועדון, לאחר שנקבע כי לא הוכח שינוי יסודי באופי ההעסקה או בתפקיד, וכי פערי השכר בתקופת השירות נבעו ממגבלות תשלום לחיילים ולא משינוי מהותי במתכונת העבודה.
ברק משה (רדאד ג'בארה)עוד נדחתה טענת המועדון נגד פסיקת הצמדה וריבית על הסכומים שנפסקו, אף שהתביעות הוגשו שנים לאחר סיום ההעסקה. בית הדין קבע כי הפרשי הצמדה וריבית נועדו לשקף את ערך הכסף
בעניינו של תומר בן יוסף, בית הדין הארצי דחה את טענת המועדון שלפיה כתב ויתור עליו חתם ב-2012 שולל את זכאותו, לאחר שנקבע כי לא מדובר בוויתור תקף על זכויות קוגנטיות וכי נסיבות החתימה והיעדר פירוט מספק פוגמים בתוקף המסמך. עם זאת, בן יוסף הצליח בערעורו באופן מצומצם: בית הדין קבע שיש לפצל את חישוב פיצויי הפיטורים לשתי תקופות, בשל הפחתה מסוימת בשכר בעונה האחרונה, ופסק לו הפרש נוסף של 1,669 שקלים מעבר לסכום שנפסק בבית הדין האזורי.
תומר בן יוסף (גיא בן זיו)בסיום פסק הדין מתח בית הדין ביקורת על ניסיון לרכך את תחולת החקיקה הקוגנטית בענף הכדורגל בשל מאפייניו הייחודיים, והבהיר כי גם הענף הזה, כמו ענפים אחרים במשק, נדרש להתאים את הסכמי העבודה לחוקי המגן. בנוסף צוין כי קיימים פתרונות חוקיים שיכולים לאפשר לקבוצות לעמוד במגבלות התקציב ובמקביל לכבד את זכויות השחקנים, ובית הדין קרא להתאחדות לכדורגל לקדם התאמה של הסכמי ההעסקה לדרישות הדין.