כמעט בלי רעש ובלי כותרות מוקדמות, אלון מיכאלי כובש העונה את הבמה של כדורסל המכללות ומבסס את עצמו כאחד הסיפורים היפים של הישראלים ב-NCAA. אחרי דרך שקטה בלי תוויות של כוכב ובלי הייפ מוקדם, הישראלי של קולורדו הפך בעונת הפרשמן שלו לאחת ההפתעות הנעימות ב-NCAA, שם מעמיד 10.8 נקודות, כמעט 5 ריבאונדים ב-20 דקות לערב, ותרומה משמעותית לקבוצה שמוליכה את הביג 12 עם מאזן מרשים של 10 ניצחונות והפסד אחד בלבד.
מלבד הכישרון וההצלחה, ניצבת גם תשתית רחבה: האגודות המקומיות, הנבחרות הצעירות, המאמנים והמתקנים. זאת בעזרת הטוטו, שגאה להיות חלק מההצלחה של הספורט הישראלי. ONE בשיתוף הטוטו מביאים לכם את הסיפורים של השחקנים הישראלים והישראליות שמככבים במכללות.
בראיון פתוח וכנה הוא מדבר על הדרך הארוכה בלי קיצורי דרך, המעבר המאתגר מארץ לארץ, ההתאקלמות בכדורסל המכללות, החיים רחוק מהבית – והחלום הגדול: ללבוש יום אחד את מדי נבחרת ישראל הבוגרת.
אלון מיכאלי בנבחרת הצעירה (פיב"א)לפני שנתיים שלוש לא הרבה אנשים סימנו אותך, לא היית איזה פוטנציאל מגיל צעיר להגיע מאוד רחוק, והיום אתה נחשב לאחת ההפתעות הכי הכי נעימות במכללות. תספר קצת מתי הרגשת שבאמת דברים מתחילים להתחבר לך?
"אני לא זוכר זמן מסוים שדברים התחילו להתחבר לי, אני פשוט מנסה לעבוד כמה שיותר קשה כל הזמן ובכל סיטואציה שאני נמצא בה אני רוצה להפיק את המיטב. ואני שמח שעכשיו באמת דברים דברים מתחברים. היו לי גם כמה עונות בנוער ובבוגרים ועכשיו זה מתחבר. וגם בנבחרות הצעירות אז כן, אני פשוט אמשיך לעבוד קשה וטוב כדי שדברים ימשיכו לקרות".
אם אתה מסתכל היום על הקריירה הצעירה שלך עד עכשיו, מה הייתה נקודת המפנה בקריירה, מתי הרגשת שדברים מתחילים ככה ללכת לכיוון שאתה חולם עליו?
"אני לא מצליח לחשוב על נקודה אחת של מפנה. אולי בנבחרת הנוער כשהייתי צעיר יותר, שיחקתי בנבחרות כמה שנים וזאת הייתה הפעם הראשונה שהייתי משמעותי אז אולי שם הרגשתי שאני בדרך הנכונה נקרא לזה ככה".
מכפ"ס לקולורדו: זה ההפתעה של המכללותאיך מגיעה ההזדמנות הזאת בקולורדו במכללות, איך זה יוצא לפועל? איך אתה מקבל את ההחלטה הזאת לעזוב את ישראל, חממה, משפחה ולנסות את את המזל בארצות הברית?
"זה קודם באמת מאוד קשה לעשות את המעבר המאוד גדול הזה, הבנתי שאני רוצה לשחק כדורסל מכללות בערך באמצע השנה שעברה, זה משהו שמאוד עניין אותי. הייתי רואה המון משחקים, אני רוצה כמה שיותר ללמוד את המשחק ולראות פחות או יותר את הרמה. הייתי רואה הרבה משחקי מכללות, זה מאוד עניין אותי.
אולי באמצע השנה שעברה ידעתי שזה משהו שאני אולי רוצה לעשות בעתיד. ואז בקיץ זה נהיה יותר ריאלי וקולורדו נהפכה לאופציה. אני שמח שהדברים יצאו כמו שהם יצאו, שהגעתי לפה, זה מקום מדהים, מקום מטורף. אני עובד פה מאוד טוב, משתפר אז אני שמח שזה יצא כמו שזה יצא".
"קולורדו מקום מדהים, שמח שזה יצא כמו שזה יצא" (פיב"א)מה הדבר שהכי השתנה אצלך במעבר לכדורסל המכללות, גם ברמה הפיזית וגם ברמה המנטלית?
"קודם כל באמת, הרבה דברים שונים פה. עובדים בצורה שונה, למשל בחדר כושר. יש פה מנטלית שונה, פתאום אני גר לבד, פתאום אני רחוק מהבית ומכולם. אז קודם כל באמת המון דברים שונים. אבל אני אגיד שאצלי אני לא מרגיש שמשהו עכשיו מאוד השתנה. אני מרגיש סוג של התאמה כזאת שנוצרה.
אני בסיטואציה מאוד טובה, ויש לי פשוט חיבור כזה גם ביני לבין המקום שפשוט דברים יצאו טוב, יש התאמה. אני לא מרגיש שדברים יותר מדי השתנו, אולי התחזקתי קצת פיזית. מנטלית זה באמת שונה, המשחק הוא מאוד שונה, אתה משחק לפני כדורסל בוגרים, פתאום לחזור לשחק עכשיו עם שחקנים שהם יותר צעירים. אז כן המשחק עצמו מאוד שונה. אני פשוט משחק את המשחק שלי בביטחון ושמח שבינתיים זה עובד אחלה יחסית".
אלון מיכאלי בפעולה (פיב"א)קולורדו זאת תוכנית כדורסל מוכרת. יש כמה שחקני NBA מאוד מוכרים ומאמנים שעברו בתוכנית הזו. אז אני מניחה שיש גם ציפיות ויש גם אולי לחץ מהקהל ומהצוות, איך אתה משתלב בתוך המערכת הזאת של קולורדו?
"אז קודם כל באמת כמו שאמרת זה מקום עצום, עם היסטוריה והמון שחקנים שעשו היסטוריה ב-NBA. אז קודם כל זה כבוד לקחת חלק בזה וכן, בכל פרויקט יש איזשהו לחץ מסוים שרוצים להגיע לתוצאות ולענות על כל הציפיות. גם אני וגם הקבוצה לוקחים את זה למקום טוב במוטיבציה, ובאים לעבוד כמה שיותר קשה ובאמת להגיע הכי רחוק שאפשר. באופן אישי אני לוקח את הלחץ למקום מאוד טוב ומצליח להשתלב פה בצורה טובה".
אם אתה מסתכל היום חודש וקצת מאז תחילת העונה, איפה אתה מרגיש עשית את הקפיצה הכי גדולה שלך במשחק, באיזה אספקט?
"אולי משחק הפוסט אפ שלי, שאני מרגיש שהוא מאוד השתפר, הגב לסל, אני מרגיש הרבה יותר בנוח בכל האזור של הצבע מלפני שהגעתי לפה".
אתה כאחת ההפתעות הגדולות של הישראלים במכללות, זה מחמיא או שאתה מרגיש שזה שם עליך גם קצת לחץ?
”אני לא אגיד שזה שם עליי לחץ, זה לא שם עליי לחץ, זה כן טיפה מחמיא, אבל אני פחות מתעסק בזה, פחות מסתכל על מה אני עושה ביחס לאחרים, אני פשוט בא ומנסה לשחק את המשחק שלי כל פעם, לשחק הכי טוב שאני יכול ולעזור לקבוצה לנצח. זה כן מחמיא אבל אני פחות מסתכל על זה".
אתה עדיין בתחושה שאתה עולה לכל משחק ואתה צריך להוכיח את עצמך או שאתה כבר לא לא בתחושה הזאת? אני שואלת כי לא גדלת עם איזה תווית של כוכב ולא סימנו אותך בגיל מאוד מאוד צעיר, כאחד שילך מאוד מאוד רחוק. עשית את זה בהרבה עבודה קשה ועד שהדברים באמת התחברו לך. אז אתה מרגיש שאתה עדיין צריך להוכיח את עצמך?
”תמיד, כל שחקן חובת ההוכחה עליו וכל שחקן מרגיש שהוא רוצה להוכיח שהוא ראוי להיות במקום שהוא נמצא בו ושהוא ראוי להגיע לרמה הבאה שהוא רוצה להגיע אליה, אז לכל שחקן באיזשהו מקום יש דברים להוכיח. אני מן הסתם רוצה להוכיח שאני כמה שיותר טוב ולהגיע לרמות שאני רוצה להגיע אליהם. כשאני עולה למגרש אני לא חושב על זה, אני מתרכז במשחק עצמו, פחות חושב על דברים שמסביב, אני מגיע ומשחק הכי טוב שאני יכול, ומנסה להתרכז בלהיות בהווה".
אלון מיכאלי במדי בני הרצליה (רועי כפיר)תגיד, שיחקת כדורסל מקצועני בישראל הצלחת להשתלב בקבוצה בליגת העל מה ההבדל הכי גדול בין כדורסל המכללות למה שהכרת בישראל מבחינת כדורסל?
”כדורסל בוגרים זה משחק בוגר יותר, יותר בשל, בהרבה מובנים, אולי המשחק האירופאי יותר טקטי, וגם במשחק עצמו יש כל מיני דברים שונים, זה שונה מאיך שראיתי את המשחק עד עכשיו".
איזה כלים קיבלת בישראל ואתה מרגיש שעוזרים לך היום בקולג'?
”ניסיון אולי, אני אולי נחשב פה כשחקן שהוא 'פרשמן' שחקן שנה ראשונה, יש הרבה שחקנים בשנה הראשונה שהם לא מנוסים אבל אצלי זה לא המקרה, כי שיחקתי כבר כדורסל בוגרים, עם שחקנים ברמה גבוהה וזה נתן לי כלים, אני מרגיש בעיקר שאחרי שנתיים בכדורסל בוגרים, אני יותר מוכן ובשל בעיקר בראש, מנטלית, בהבנת המשחק, קל לי לקלוט דברים, זה ששיחקתי כדורסל בוגרים עם שחקנים ברמה מאוד גבוהה מאוד עזר לי להגיע לפה מאוד בשל ומוכן".
איך מתמודדים עם החיים רחוק מהבית, בלי המשפחה?
“הרבה פעמים זה קצת קשה, יש געגוע לכולם, למשפחה, לחברים, מתמודדים, אבל בסוף כל הזמן אני אומר לעצמי שאני בתהליך, ואני משחק כדורסל, אני מרגיש שאני מאוד מתקדם פה, אז זה שווה את הקושי הזה שיש לי לפעמים, ובאמת גם פה, אני מרגיש שיש לי אנשים מדהימים מאמנים וחברים לקבוצה, אנשים פה בעיר שזה גם מאוד עוזר עם הגעגוע. כן, אני מרגיש שיש באמת קושי לפעמים להיות רחוק מהארץ, מהחברים והמשפחה, אבל בסופו של דבר אני מרגיש שאני מתמודד עם זה בצורה טובה, יש גם המון ישראלים אחרים שנמצאים במכללות שעוברים את אותו הדבר, אז אני מדבר המון איתם, גם זה עוזר לי שאני מרגיש שאני לא היחיד שחווה את הקושי הזה, שיש עוד אנשים שמרגישים כמוני”.
"מרגיש שאני מאוד מתקדם פה". אלון מיכאלי בצבע (פיב"א)מי החבר הכי טוב שלך מהישראלים במכללות?
"האמת, קשה לי להגיד אחד, יש פה המון חבר'ה טובים. אנחנו מדברים המון".
אוקיי, איפה אתה רואה את עצמך בעוד שנתיים-שלוש?
”האמת שאני לא יודע.מקווה שעדיין במכללות, משחק פה בקולורדו ומוביל את הקבוצה".
אם אתה צריך ככה ללכת הכי רחוק שיש, מה מה החלום הכי גדול? זה NBA? זה יורוליג? זה להוביל קבוצה באירופה? בישראל?
”אני חושב שהחלום הכי גדול זה ישראל, בסוף זה לשחק בנבחרת ישראל הבוגרת".
יש איזה שחקן שאתה מסתכל עליו אתה שואף להיות כמוהו?
"פחות שחקן אחד, אני אוהב לראות הרבה כדורסל ובאמת מנסה לראות כל הזמן שחקנים שהם פחות או יותר בעמדה שלי וללמוד מהם. כל שחקן ללמוד מה הוא עושה ולנסות לקחת דברים אולי במשחק שלי. אין שחקן אחד שאני יכול לשים את האצבע ולהגיד שאני רוצה להיות כמוהו או מודל לחיקוי, אני באמת רואה המון כדורסל ומנסה ללמוד כמה שיותר".
"מנסה ללמוד כמה שיותר, אין מודל לחיקוי". אלון מיכאלי ועמית שרף (פיב"א)מה היית רוצה שידעו עליך מעבר מעבר לדברים הבנאליים, מעבר לסטטיסטיקה מה היית רוצה שידעו?
”וואו, שאלה קשה, לא יודע, אולי שאני שאני בן אדם טוב, חבר לקבוצה טוב, נראה לי ששחקנים נהנים להיות איתי בתור חבר לקבוצה, חבר לחדר הלבשה, אז אולי זה".
אם אתה צריך לבחור תכונה אחת שהיית רוצה שיגידו עליך שיש לך.
"ווינר".
ספר על סדר היום שלך במכללות, איך זה משתלב עם הלימודים וחיי חברה?
”סדר היום קשוח, בדיוק עכשיו הסתיים פה הסמסטר. הסמסטר הלימודי. קודם כל אתה באמת חייב לשלב את כל הכדורסל ואת הלימודים, בצורה טובה. אנחנו מתחילים להתאמן בשעה 7:30 בבוקר. זה אומר שאתה צריך להיות באולם ב-6:45,משהו כזה. אז אני יוצא להתעורר ב-5:30 פה בבקרים, שזה קשוח האמת, לא הייתי לא הייתי רגיל להתעורר בשעות האלה. מתאמנים במ-7:30 עד 10 וחצי, חדר כושר ועוד יחידות אימון. בדרך כלל אחרי זה יש לנו חדר אוכל אז אני אוכל שם ארוחת צהריים, ואז לימודים, שיעורים, הרצאות, אני מסיים את היום סביב השעה 16:00, הרבה פעמים יש שיעורי בית שצריך להשלים, אבל בגדול רוב הסדר יום הוא בשעות הבוקר ומסיימים אחר הצהריים, ואז בשעה הזאת בישראל כולם ישנים, אנחנו 9 שעות אחורה פה אז אני משלים שיעורי בית, מדבר בפייסטיים עם אנשים מהארץ ועם החברים פה במכללות".
מרוויחים גם מכדורסל המכללות! שלח טופס »