מאחורי שולחן הדיונים שנמצא במרכז משרדו של דני אורן, מונח שלט ועליו כתובה הכותרת "איך מייצרים מצוינות בענף ספורט". זה שלט שנשלף מידי פעם בשיחותיו מול אנשי הספורט הישראלי ובו נמצאת התורה כולה, זו שמתייחסת גם לשאלות איך בונים מצוינות ניהולית ומצוינות הישגית, ומראה איך שניהם תלויים זה בזה בתרשים קצר. בכך עסקה היחידה לספורט הישגי במשך עשרות שנים, עד שנולדה המשוואה שמופיעה על הקיר במשרדו של המנהל דני אורן - וזה תמיד נמצא לו מול העיניים.
בעוד חודשים ספורים דני אורן ייפרד ממשרדו ביחידה לספורט הישגי ויסגור את הדלת, אחרי 12 שנה בתפקיד. הוא ישאיר מאחוריו מורשת, לאחר שנכנס לתפקיד עם אפס מדליות באולימפיאדת לונדון 2012 והרבה ספקות, אבל ייצא ממנו אחרי שבע מדליות באולימפיאדת פאריס 2024 ועם חיוך על הפנים.
לא רק הספורט הישראלי עבר מהפכה של ממש בעשורים האחרונים, אלא גם היחידה לספורט הישגי, שהתחילה לעבוד אחרי אולימפיאדת לוס אנג'לס 1984 במטרה לשפר את הספורט הישראלי לאחר שבמשך שנים רבות אף ישראלי לא השיג מדליה אולימפית, ובקרוב תגיע אולימפיאדת לוס אנג'לס 2028 ובה תהיה משלחת איכותית של ספורטאים שיתחרו על מקומות בפודיום.
דני אורן בראיון פרישה (שחר גרוס)דני אורן היה חלק מרכזי בתהליכים שעבר הארגון אותו הוא מנהל בשנים האחרונות. היחידה לספורט הישגי הוקמה ב-1984, הוא הגיע אליה ב-1988 ועבד בה כראש תחום, עד שמונה למנכ"ל איגוד הכדורעף ב-1996. לאחר מכן, אורן חזר לעבוד ביחידה כראש תחום ב-1999 עד שמונה למנהלה בשנת 2014 והוא יכהן בתפקיד עד שנת 2026. כלומר, במהלך 41 שנות קיומה של היחידה הישגי, הוא עבד בה במשך 35 שנה במצטבר.
"אין מקום שהוא כל כך טהור מקצועית כמו היחידה הזאת. כל החלטה פה היא מקצועית, אין בה שום מניע פוליטי ולכן צריכים לשמור עליה. חשוב שיהיה לספורט הישראלי יחידה כזאת", אמר דני אורן בראיון הפרישה ל-ONE. "המעקב והבקרה שלנו הם משמעותיים לספורט, נותנים פידבק לאנשי מקצוע, יש לנו מערכת נתונים שיש בה הכל על כל ספורטאי, המעטפת הרפואית שלנו יושבת עם צוותים רפואיים ומטפלים בפציעות - והמאמנים והספורטאים מקבלים רווח מזה".
שוב ושוב המבט שלו הולך אל השלט במרכז החדר. "המעגל של הספורט הישראלי מאוד השתנה עם השנים", הוא ציין. "בתחילת הדרך, המצוינות ההישגית הייתה נמוכה, כמעט ולא היו מנגנוני איתור ספורטאים בעלי פוטנציאל, למאמנים לא היה ניסיון, בקושי ידעו מה זה ניהול מקצועי - ולכן איכות הספורט הייתה די חלשה. כיום, יש איגודים שההצטיינות ההישגית שלהם היא מדהימה. קח את השייט כדוגמה. יש לו מנגנוני איתור, הכשרה וניהול מקצועיים, רקע היסטורי, מאמנים ברמה גבוהה, הנהלה מעורבבת ברמה טובה - וכשזה משתלב, יש גם תוצאות".
דני אורן במשרדו. בקרוב יסיים את תפקידו ויפרוש (שחר גרוס)במה אתה הכי גאה בעבודה שעשית?
"במהפכה הטכנולוגית. יש לנו מערכת שנקראת 'סמארטאבייס' שהקמנו עם הוועד האולימפי ומכון וינגייט, מערכת שממש מנהלת את כל המידע שיש על הספורטאים, הכל במקום אחד. מכניסים אליה ניתוחים אחרי תחרויות, ומייצרים תהליך עבודה נכון וחכם. אם יש לנו ראש תחום שמעלה רעיון או עולה על בעיה, מיד בונים מסד נתונים ומקבלים החלטות ביחד עם האיגודים והנבחרות. יש גם את מערכת 'הפודיום' שיש בה את כל התוצאות מהעולם בלחיצת כפתור. כמובן שיש עוד המון עבודה ואני מקווה שמי שמחליף אותי יעלה את זה לרמות הרבה יותר גבוהות, אבל אני מאוד מרוצה מזה שדחפתי להשתמש כמה שיותר בנתונים ושיש לנו כיום מסד נתונים עצום".
כמה היחידה לספורט הישגי השתנתה מאז שנכנסת ועד היום?
"מאוד. חדשנות, נתונים, מחלקה צעירה, פרויקטים ייחודים - אלה פונקציות שלא היו מעולם. זה כבר לא רק מעקב ובקרה. הכנסנו ליחידה גם יועץ ארגוני, שהוביל לשינוי במילוי דו"חות העבודה. אנחנו יושבים עם האיגודים לתוכניות שנתיות, מנחילים תרבות עבודה ומייצרים תהליכים חדשים".
עד כמה אתם מעורבים במה שקורה בנבחרות ישראל?
"מאוד. לפני כל תחרות מבקשים צפי מהמאמן, יושבים אחר כך כדי לסכם איך היה, וזה משפר ומעמיד אותנו במקום אחר. זה המקום היחיד שהוא מקצועי נטו, א-פוליטי לגמרי, וכל הקריטריונים שאנחנו מדברים עליהם מבוססי דאטה".
נבחרת הג'ודו והמדליה הקבוצתית בטוקיו (רויטרס)הספורט יותר מקצועי היום?
"כן, בהחלט. יש ענפים ברמה מאוד גבוהה".
ומה היית משפר ביחידה?
"יש דברים שהיינו משפרים. המשרד אמנם נתן יותר כסף, אבל זה לא מספיק ואפשר להשקיע יותר כסף במקומות נוספים ונכונים, כמו להשקיע עוד תקציבים בנוער. כיום ההורים משקיעים הרבה כסף בספורטאים הצעירים בארץ, ונכון שזה ככה בכל העולם, אבל אם המדינה תשקיע במקומות האלה? נראה צמיחה הרבה יותר גדולה בהישגים בעתיד".
מה דעתך על הרצון להקים שלוחות של וינגייט?
"וינגייט צפון ודרום זה גיים צ'יינג'ר. הלוואי וזה ייצא לפועל. המחלקה הצעירה שלנו יכולה לנוע לשם, להכיר עוד ספורטאים בפריפריה, לעבוד איתם, לתת להם כלים, להנגיש להם את המעטפת הרפואית ולאפשר להם לקבל זמינות לטיפול מהיר יותר, וכמובן גם לפתח מאמנים. אם יש מאמן אתלטיקה צעיר ומוכשר מבאר שבע, איפה אתה פוגש אותו? באליפות ישראל וזהו".
מכון וינגייט. יהיו שלוחות בצפון ובדרום? (יח"צ)כלומר, זה פרויקט שתשמחו להצטרף אליו.
"בוודאי. שלוחות וינגייט דרום וצפון זה עניין שעדיין נמצא בחיתולים, צריך לדחוף שזה יקרה והיחידה צריכה להיות שם גורם משמעותי, בכיוון ופיתוח הספורט, ונשמח להביא את הניסיון שלנו לשם. גם היחידה תרוויח מזה כי היא תוכל לשפר עוד יותר את האנליטיקה. כולם ירוויחו מזה".
“הפכנו למעבדה חיה”
במהלך השנים האחרונות היחידה לספורט הישגי השתנתה. זה לא רק בתחום הטכנולוגי, אלא גם בפרויקטים וברעיונות חדשים. בקטע הזה, דני אורן נתן יד חופשית לעובדיו - והם אלו שהקימו את המחלקה הצעירה, מחלקת החדשנות שמחברת את ההייטק לספורט הישראלי, בנו את הסדנאות המיוחדות לפיתוח יכולות המאמנים, ואפילו הוציא לפועל את התוכנית המיוחדת שגורמת לספורטאים צעירים שפרשו להישאר בספורט הישראלי.
"הגאווה שלי היא האנשים שלנו פה ביחידה, ידעתי לבחור אנשים טובים למזלי", ציין דני אורן בסיפוק. "הרבה לא מודעים למה שנעשה כאן בין כותלי היחידה, אבל אנחנו עושים דברים שלא עושים גם במדינות מובילות בעולם. ראשי התחומים משתתפים בישיבות צוות בנבחרות, כולל בג'ודו, והם מרגישים שהם גדלים ביחד איתן".
"הרבה לא מודעים למה שעשינו ביחידה". דני אורן (שחר גרוס)הקמתם את היחידה הצעירה, מתי נראה את ההשפעה של זה?
"המחלקה הצעירה זה דבר שאנחנו מאוד גאים בו. זה בחיתולים, זה רק בהתחלה, אבל עושים עבודה מדהימה. לקחנו את הנושא של איתור ספורטאים, לא של אלה שנמצאים מתחת לפנס, אלא בחרנו ללכת באופן רחב, בעיקר בפריפריה, לעשות מבדקים ולנווט את הספורטאים לענפי ספורט. מכון וינגייט דוחף לזה, שר התרבות והספורט מאוד רוצה פרויקט לאומי כזה וגם מביאים לפה לא מעט כסף".
איזה ערך אתם מביאים למאמנים?
"מעבר לישיבות העבודה הרגילות, אנחנו עושים גם סדנאות למאמנים. לא בתחומים מקצועיים, אלא בעיקר להעשרה וניהול, במטרה לקדם אותם מעבר להשתלמויות הרגילות. אנחנו רוצים להפוך כל מאמן למנהל".
שר התרבות והספורט מיקי זוהר. רוצה פרויקט לאומי לנוער (שחר גרוס)התוכנית 'טאלנט טרנספר' שהקמתם, שמטרתה היא לקחת ספורטאי שפרש בענף מסוים ולחבר אותו לענף אחר מיד אחר כך כדי שיישאר בספורט הישראלי וימצה את כל היכולות שלו, עד כמה היא באמת משפיעה על ספורטאים?
"זה עבד מדהים בקשתות, מתעמלת לשעבר כמו מיכאלה משה הגיעה לאולימפיאדת פאריס 2024 אחרי המעבר הזה. ב-2024 עשינו 10 הסבות, השנה צפויות עוד 15 הסבות. רוב ההסבות של הפיילוט היו של מתעמלות שעברו לקשתות, אבל היו גם שעברו מהתעמלות לטאקוונדו, או משחייה לכדורמים. זו רק תחילת דרך. זה קיים בעולם, הבריטים לדוגמה עשו את זה עם מבחנים לנבחרת החתירה, אבל אנחנו הראשונים והיחידים שעשו את המעבר מהתעמלות אמנותית לקשתות, זה מעבר שלא היה קיים בעולם".
כמה קשה לגרום לספורטאים לעשות מעבר כזה?
"הספורטאים כבר מבינים שזה אפשרי, אחרי הפיילוט של מיכאלה משה. יש עוד שלוש מתעמלות אמנותיות שהיו בנבחרות ישראל והולכות להרכיב את נבחרת הקשתות החדשה שנבנית. יש שתי הסבות של ספורטאיות מהג'ודו ומההתעמלות לקשתות קומפאונד, תחרות שנכנסת לראשונה למשחקים האולימפיים, ושתיהן מסומנות להיות בצוות של שמאי ימרום כי הוא הולך להתחרות כזוג מעורב. המטרה היא לא לאבד ספורטאים בגלל פרישות מוקדמות, ולמצוא דרך להביא אותם למשחקים האולימפיים, בעיקר בענפים נישתיים. יש ענפים חזקים שיש בהם תקרת זכוכית מסוימת, משם ניקח אותם לענפים אחרים והם עדיין יגשימו חלומות".
מיכאלה משה. עברה מהתעמלות לקשתות בעזרת היחידה לספורט הישגי (רויטרס)במה תורמת המעטפת הרפואית שלכם?
"זו עבודה שנעשית בשיתוף פעולה עם מכון וינגייט, הוועד האולימפי ובית חולים מאיר. המעטפת הרפואית שלנו נמצאת ברובה במכון וינגייט. יש פה רופאים, פיזיותרפיסטים, תזונאים ומעסים. כולם עושים מעקבים על מצב הספורטאים, עוזרים בחיבורים לאנשי מקצוע ואפילו לרופאים בחו"ל, ודואגים לתורים מהירים. מעבר לזה, רצינו שהמעטפת הרפואית תשפר ביצועים, ודאגנו לספורטאי הסגלים שלנו מבדקים ייחודיים, מבדקים פיזיולוגיים ומבדקי שדה שעוזרים להבין את התמונה כולה וגם למנוע פציעות".
אם כבר דיברנו על חדשנות והייטק, יש פער בין אומת הסטארט-אפ הישראלית לספורט הישראלי. למה זה לא נכנס לספורט הישראלי באמת?
"זה קורה, יש לנו זרוע חדשנות במכון וינגייט. עובד של היחידה לספורט הישגי היה אמון על תחום החדשנות אצלנו, אחר כך המכון החליט לקחת את מה שהתחיל ביחידה ולמנף את זה, כך שאותו העובד עושה את זה במסגרת חטיבת הספורט במכון וינגייט ואנחנו עוזרים לה. אגב, לאחרונה המכון הגיש בקשה לרשות החדשנות לקבל הכרה כאתר הרצה".
מה זה אומר?
"המדינה נותנת לסטארט-אפים במה להצליח עוד לפני שמגיעים לשלב המכירות. המדינה אומרת - 'אני כמדינה אתן כסף לגופים כדי שהם יגישו את התשתית שלהם לחברות סטארט-אפ, וכך נקדם את זה'. עשינו את זה עוד קודם בלי תמיכה מהמדינה, וקיבלנו גם תקציב ייעודי לזה ממכון וינגייט, כך שבנינו תוכנית אסטרטגית איך מרימים את תחום החדשנות. היתרון של המכון זה שהוא עוזר לחברות כאלה ומנגיש אליהן את הספורטאים. יש פה גישה למאמנים, ידע, מתקנים, ציוד, רשות מחקר, יש כמובן גם את השם של מכון וינגייט - והפכנו את זה למעבדה חיה".
בלסינג אפריפה (איגוד האתלטיקה)יש כבר פרויקטים שעובדים?
"יש חברות רפואה או תזונה שקשורות בהייטק והן עובדות פה. התחלנו פיילוטים עם שלוש חברות, שמנו רגל בדלת, והמטרה שהמקום הזה יהיה אבן שואבת לתחום הספורטק במדינת ישראל. המטרה שלנו לא כלכלית, אלא להטמיע תהליכי ניסוי בעבודה השוטפת, בין אם זה באיגודים או במחלקות המעטפת של הספורט הישראלי, ולקבל מזה גם תמורה לספורטאים. אנחנו יושבים עם האיגודים כדי להבין מה הצרכים שלהם וכדי לעזור להם בחיבורים של פיתוחים חדשניים שאולי ישפיעו על התוצאות שלהם".
לאחרונה התחלתם לחלק את תקציבי ההכנות האולימפיות, במודל חדש. מה עומד מאחורי הרעיון?
"שינינו את הקריטריונים לחלוקת התקציבים. באמצעות חברת ייעוץ בינלאומית גייסנו לתהליך את הוועד האולימפי, משרד התרבות והספורט ומכון וינגייט, ואמרנו שאנחנו רוצים לייצר קריטריונים שמחולקים לשלוש - תמיכה על מידע היסטורי, מידע מההווה, וגם במבט קדימה על העתיד. אם פעם היו מחלקים את הכסף על פי הישגיות, עכשיו זה אחרת. זו הפעם הראשונה ששואלים את האיגודים 'מה אתם צריכים?' בסוף אלו גם כספי מדינה שחייבים להיות מבוקרים".
המודל החדש הזה לא תמיד התקבל בהבנה על ידי האיגודים.
"זה מודל שקיים בעולם, בבריטניה לדוגמה. הרעיון הוא לתקצב לפי המקומות שצריכים את התקציבים הללו וגם לצפות פני עתיד, ולא רק על סמך העבר. מהרגע שספורטאי עושה הישג בגיל צעיר מאוד הוא מסומן והאיגוד מקציב בהתאם, ואם הוא לא יתקדם? גובה התמיכה הכספית תרד. יש לנו את כל הנתונים ואנחנו בקשר רציף עם האיגודים. הכל שקוף, הכל נמצא, כל ההחלטות מתקבלות מול העיניים ולפי קריטריונים מסודרים".
האלוף האולימפי תום ראובני על הפודיום באולימפיאדת 2024 (רויטרס)יש משהו שאתה חושב שצריך לעשות אחרת בספורט?
"איגום משאבים. כלומר, לנסות לשכנע את המדינה לעשות את כל התקציב ההישגי בתקציב אחד. לא לחלק כסף מכמה כיוונים בנפרד - כמו תקציב הכנות אולימפיות וענף מועדף - אלא לאחד ביניהם. אפשר לעשות את זה פשוט יותר".
לאורך השנים, מה היה הרגע הכי גדול שלך בתפקיד?
"הייתי בשש אולימפיאדות, ראיתי את רוב המדליות של ישראל. הכי ריגשה אותי הייתה מדליית הזהב של ארטיום דולגופיאט. גם הזהב של גל פרידמן ב-2004 היה וואו, אבל בטוקיו 2020 ראיתי את ארטיום דולגופיאט ולינוי אשרם לוקחים את הזהב במו עיניי. אולימפיאדת פאריס 2024 הייתה אירוע מטורף, בגלל המלחמה והסיטואציה".
ארטיום דולגופיאט ומדליית הזהב האולימפית בטוקיו (רויטרס)חברך הטוב גילי לוסטיג גם פורש בחודש במרץ. תכננתם את זה מראש?
"כולם אומרים 'תכננתם את זה יחד', אבל גילי תכנן לפרוש כבר ב-2024 במקור. אני ידעתי שאפרוש ולא אעשה את כל מחזור 2028, אבל ידעתי גם שאפרוש באמצע התקופה, אחרי שלב הסיכומים של אולימפיאדת פאריס. צריך לדעת מתי לפרוש ומי שיהיה פה, עם הצוות שיהיה לו פה, אני בטוח שיצליח".
בדרך לפרישה. דני אורן עם גילי לוסטיג (גלעד קוולרציק, הוועד האולימפי בישראל)מה תעשה ביום שאחרי הפרישה?
"יש הצעות, אבל אני רוצה קודם כל קצת חופש. במשך 35 שנה, בכל יום בשש בבוקר הייתי בא לעבוד. לאחרונה עברתי לגור ליד הים, אז עדיין נקום מוקדם, אבל זה יהיה לטובת הליכה בים. אני אשאר בספורט, אני מאמין. זה החיים שלי".