רחוק מההילה שמלווה שחקנים בעלי מעמד עולמי כמו שלו, ליאו מסי מתנהל בענווה יוצאת דופן באינטר מיאמי, שהשתנתה לחלוטין מאז הצטרפותו. הצניעות והפשטות שלו בולטות עוד יותר כשהוא נחשף לגילויי האהבה של אוהדי ברצלונה, כפי שקרה כאשר צפה בסרטון שבו אוהדים אנונימיים משבחים אותו ומביעים כמה הם מתגעגעים אליו.
הארגנטינאי מתרגש בכל פעם שהוא שומע זאת. הוא יודע שהזמן והמרחק עלולים לשכוח, אבל האהבה נשארת. ב’ספורט’ קיימו איתו ראיון במיאמי, בו הוא מחזיר את הרגש הזה למרכז הבמה. ביום ראשון האחרון, בעוד ז’ואן לאפורטה והנהלת ברצלונה שהו בוויגו, מסי ערך ביקור בזק מפתיע בעירו, נכנס לקאמפ נואו וצילם שם תמונות שעשו את דרכן לכל רחבי העולם.
איך אתה חי עם כל האהבה הזו שמגיעה מברצלונה?
"זה מדהים. כל דבר שמגיע מברצלונה, מהאנשים, מהתקופה שחווינו יחד, תמיד ממלא אותי בנוסטלגיה ובהתרגשות גדולה".
ליאו מסי (אינסטגרם)הראיון הזה נולד בעקבות פרס שהעניק ‘ספורט’ למסי כשחקן האהוב ביותר בתולדות המועדון, והנוסטלגיה ניכרת בכל מילה: "אני מתגעגע מאוד לכל אותם רגעים. אולי אני נהנה מהם יותר עכשיו מאשר אז, כשהכל קרה. אז לא היה זמן לעצור וליהנות, כל הזמן משחק אחרי משחק, הראש רק בכדורגל. היום, כשאני רגוע יותר, מרחוק, אחרי כמה שנים, אני חווה את זה אחרת".
אתה נוהג להיזכר באותם רגעים?
"כן, אני אוהב לראות את זה. אלה היו רגעים חשובים, תמונות משמעותיות מאוד. אלה זיכרונות יפים שכיף להיזכר בהם".
האנשים לא שוכחים אותך. זה ברור.
"נכון. כבר דיברתי על זה. הייתה לי תחושת ריקנות כשעזבתי, אחרי כל כך הרבה שנים, אחרי כל מה שעברנו. זה נגמר אחרת ממה שדמיינתי. רציתי לשחק כל הקריירה שלי באירופה, בברצלונה, ואז לעבור לכאן, כפי שתכננתי. אבל בגלל הנסיבות, זו הייתה פרידה מוזרה. אני יודע שהאהבה של האנשים תמיד תישאר".
היית הרבה שנים שם.
"16 שנים בקבוצה הבוגרת ו-20 או 21 שנים מאז הגעתי בגיל 12-13. כמעט כל החיים שלי. ברור שהאהבה הזאת לא תיעלם".
"האבה לברצלונה לא תיעלם". מסי (IMAGO)יש שחקנים חדשים, דור חדש, אבל נראה שהאהבה אליך לא נעלמת.
"זה טבעי בכדורגל. תמיד באים שחקנים חדשים, אבל ההיסטוריה לא נשכחת, לא רק איתי, אלא עם כל מי שתרם למועדון. יש אנשים שיישארו חקוקים לנצח".
מה הרגע הכי שמח שלך בברצלונה?
"קשה לבחור אחד. חוויתי כל כך הרבה רגעים מדהימים. אולי 6 התארים עם פפ גווארדיולה, או ליגת האלופות האחרונה עם לואיס אנריקה. כל תקופה בברצלונה הייתה מיוחדת בפני עצמה".
ומה נשאר איתך מכל זה?
"אני שומר הכל בלב, איך גדלתי שם, איך התפתחתי כשחקן וכאדם. אני מסתכל על תמונות, זיכרונות, וחוזר לרגעים ההם. זו הייתה תקופה מדהימה".
מה הדבר שאתה הכי גאה בו?
"שהייתי חלק מהמועדון הזה. הגעתי כילד, גדלתי שם, עשיתי את כל חיי בברצלונה. אני מודה לאלוהים ששם אותי שם. גם הילדים שלי נולדו בעיר הזאת, היא הבית שלנו".
ליאו מסי במדי ברצלונה (רויטרס)אתה עדיין עוקב אחרי הקבוצה?
"בוודאי. אנחנו כמה חברים כאן במיאמי שגדלנו שם, כל הזמן מדברים על הקבוצה, על המשחקים, על מה שקורה".
בפאריס הדברים לא היו פשוטים עבורך.
"נכון, לא הרגשתי שם טוב עם עצמי מבחינת כדורגל. זה לא שהיה רע, כמשפחה נהנינו, זו הייתה חוויה יפה בעיר מדהימה. אבל לא הרגשתי שאני עצמי. כאן במיאמי זה שונה, זה מזכיר את החיים בקסלדפיילס, הכל קרוב ונוח, הילדים בבית הספר, המועדון קרוב, החיים רגועים יותר. אנחנו מאושרים".
איך אתה מסתדר עם ה-MLS?
"אני נהנה מאוד. זה סגנון חיים אחר, פחות לחץ, בלי התחושה שאתה חייב לנצח כל משחק. זה מאפשר ליהנות יותר מהמשפחה ומהחיים עצמם. אני מרגיש חופשי יותר".
"אין את הלחץ לנצח בכל משחק". מסי (IMAGO)ועדיין אתה ממשיך להיות מלך השערים וזוכה בנעל הזהב. מה מניע אותך להמשיך ככה?
"זו התשוקה שלי. אני אוהב לשחק, לשפר את עצמי, לנצח. אני לא אוהב להפסיד, וזה מה שמניע אותי כל הזמן. באנו למועדון צעיר מאוד, רצינו להפוך אותו לתחרותי ולגרום לו להיאבק על תארים. אני חושב שהצלחנו".
ומה בעתיד?
"כל עוד אני נהנה ומרגיש טוב פיזית, אמשיך לשחק באותה צורה. ביום שאבין שאני כבר לא מסוגל ליהנות או לתרום, זה יהיה הזמן לעצור. אבל כרגע אני נהנה מאוד".
שני חברים שלך, בוסקטס ואלבה, עוזבים. איך זה הרגיש?
"זה היה מוזר מאוד, במיוחד במקרה של ג’ורדי. זה קרה פתאום, בלי התראה מוקדמת. הוא פשוט נכנס לחדר ההלבשה ואמר שהוא פורש. עם בוסי דיברנו על זה הרבה לפני, הוא שקל את זה. חבל, כי אנחנו חברים מאוד קרובים, התחלנו יחד את ההרפתקה במיאמי, והיה מדהים לחלוק את השנים האחרונות יחד".
מסי וג'ורדי אלבה (IMAGO)האם אתה חושב על המונדיאל הקרוב?
"כן, ברור. זה תמיד מיוחד לשחק עם הנבחרת, במיוחד במונדיאל. אבל אני לא רוצה להיות נטל, רק אם אהיה כשיר ואוכל לתרום באמת. אצלנו בארה״ב הליגה פועלת בלוח זמנים אחר, אז נראה אם אגיע בכושר המתאים. המונדיאל הוא הדבר הגדול ביותר שיש, אז ברור שזה מרגש אותי, אבל אני לוקח את זה יום ביומו".
ולסיום, מה המסר שלך לאוהדי ברצלונה?
"יש לי רצון עצום לחזור לשם. אנחנו מתגעגעים מאוד לברצלונה. הילדים ואשתי כל הזמן מדברים על זה. אנחנו רוצים לחזור לגור שם, הבית שלנו שם, הכל שם. אני רוצה מאוד לחזור לקאמפ נואו כשיסיימו לשפץ אותו, כי מאז שעזבתי לפאריס לא חזרתי לשם. זה יהיה מרגש לראות את האצטדיון החדש ולחיות שוב את הזיכרונות. אני רק רוצה לומר תודה על כל האהבה, ותודה גדולה על הכל".