פסק דין של בית המשפט המחוזי בתל אביב, בראשות השופט הבכיר חגי ברנר, התקבל לאחרונה. פסק הדין מקבל ברובו את בקשת הנאמן, עו”ד אסף שמרת, בהליכי חדלות הפירעון של חברת IDC Investdotcom Holdings Limited, ומורה לחייב את משה חוגג לשלם לקופת הנשייה סכום בשקלים השווה ל-2,650,000 דולר, לפי שער הדולר היציג מיום 12.10.2020, בתוספת ריבית והצמדה עד התשלום בפועל. מנגד, נדחתה התביעה להשבת עמלות התיווך מאת עודד ברוך קובו וחברת Give Hope בע”מ.
חבות אישית לחוגג: בית המשפט קבע כי חוגג היה ‘הרוח החיה’ ונושא משרה בפועל בחברה בעת עסקת הדומיין (invest.com) משנת 2020, והפר את חובת האמונים והזהירות (סעיף 289 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). לפי הקביעות, הדומיין נמכר ל-Koober Limited שבבעלות טדי שגיא תמורת 3.2 מיליון דולר, אך הכספים לא הועברו לחברה אלא לסינגולריטים שבשליטתו המלאה של חוגג.
הפחתת עמלת תיווך: הנאמן עתר ל-3.2 מיליון דולר, אך בית המשפט ניכה 550 אלף דולר שניתנו כעמלת תיווך, 500 אלף דולר לקובו ו-50 אלף דולר ל-Give Hope, בקובעו כי בלעדיהם העסקה לא הייתה יוצאת לפועל וכי מדובר בתמורה הולמת בנסיבות. לפיכך, חוגג חויב על 2.65 מיליון דולר.
משה חוגג, חויב על 2.65 מיליון דולר (איציק בלניצקי)דחיית התביעות נגד קובו ו-Give Hope: הטענות מכוח סעיף 220 לחוק נדחו. נקבע כי קובו ו-Give Hope סיפקו שירותי תיווך ופלטפורמה הכרחיים, לא נטלו חלק בהחלטה להזרמת התמורה לסינגולריטים, והעמלה כ-15% אינה בלתי סבירה בעסקה מסוג זה.
חדלות פירעון: נקבע כי החברה הייתה חדלת פירעון לפחות מבחינה תזרימית בעת העסקה, וכי מכירת הנכס ללא הזרמת התמורה לקופת החברה העמיקה את חדלות הפירעון.
הוצאות משפט: חוגג ישלם לנאמן 120 אלף ש”ח הוצאות
בית המשפט הזכיר כי ביום 19.2.2024 ניתן נגד סינגולריטים פסק דין בהיעדר הגנה על 2.65 מיליון דולר (בקשות ביטול ועיכוב ביצוע נדחו בהמשך), וכעת חוגג חויב על הוצאות של 120 אלף ש”ח לנאמן ביחד ולחוד עם חיוב זה.
משה חוגג (ראובן שוורץ)הרקע: ‘עסקת הדומיין’
בין יוני לספטמבר 2020 נחתמו הסכמי מכר ותיקונים בין החברה לבין Give Hope, שבמסגרתם נקבע כי התמורה תשולם לסינגולריטים. באוקטובר 2020 מכרה Give Hope את הדומיין ל-Koober של טדי שגיא תמורת 3.2 מיליון דולר. ביום 19.10.2020 הועברו 2.65 מיליון דולר לסינגולריטים, והיתרה חולקה כדמי תיווך, 500 אלף דולר לקובו ו-50 אלף דולר ל-Give Hope. החברה עצמה לא קיבלה תמורה בפועל, אף שהייתה בעלת הדומיין.
השופט ברנר קבע כי חוגג ‘יזם, תכנן, קידם והוציא לפועל’ את העסקה, עמד למעשה משני צדי המתרס ב-IDC ובסינגולריטים ורוקן את החברה מנכס מהותי לטובת צד קשור. בה בעת לא הוטלה חבות על קובו ו-Give Hope: תרומתן הייתה הכרחית למימוש העסקה ולמיקסום המחיר, ולא הוכח כי קיבלו תמורה בלתי הולמת.