לשער של אנטואן גריזמן בזמן פציעות, שקבע 2:5 לאתלטיקו מדריד בדרבי מול ריאל, הייתה חשיבות גדולה. קודם כל, עבור גריזו עצמו. הצרפתי לא הבקיע במשך 22 משחקי ליגה רצופים, מאז המפגש מול מיורקה אי שם בפברואר, ואת העונה הנוכחית החל בכושר בעייתי. הוא אף סופסל אתמול, ושולב רק בדקות האחרונות. שבירת הבצורת בקרב כה מרכזי הייתה סמלית מאוד עבורו, והוא לקח את הצ'אנס בקור רוח מופתי. כעת אפשר לצאת לדרך חדשה בראש שקט ולקוות שהימים הקשים מאחוריו.
זה היה חיוני מאוד גם לגבי קבוצתו. שלוש הנקודות כבר הובטחו, אבל לחמישייה מול היריבה העירונית יש משמעות כבירה. המונח מאניטה מזוהה, כמובן, עם ברצלונה וקלאסיקו, אך בעיקר כי אתלטיקו פשוט לא חוותה זאת בדרבי במשך 75 שנה. תאמינו או לא, אבל ב-1950 זה קרה פעמיים. עם המאמן הצעיר הלניו הררה על הספסל, הביסו הקולצ'ונרוס 1:5 בפברואר בבית ו-3:6 בנובמבר בחוץ. זה היה כל כך מזמן שאפילו סבתא של לאמין ימאל טרם נולדה אז.
אתלטיקו ידעה ניצחונות מפוארים על ריאל בתקופה זו, ומבחינת דייגו סימאונה זכור במיוחד ה-0:4 בפברואר 2015. אגב, גריזמן הבקיע גם אז, בעונתו הראשונה במועדון. טיאגו, סאול ומריו מנדז’וקיץ’ השתתפו גם הם בחגיגה. אבל עכשיו יש להם מאניטה משלהם, ולא במקרה נשאל מאמן ריאל, צ'אבי אלונסו, על ה-0:5 המיתולוגי של בארסה על החבורה של ז'וזה מוריניו בנובמבר 2010.
מאניטה היסטורית! 2:5 מוחץ לאתלטיקו בדרביהקשר היה אז על המגרש, והשאיפה הייתה לבסס את ההצלחה המסחררת בתחילת הקדנציה של "המיוחד" בסנטיאגו ברנבאו. ריאל הייתה בלתי מנוצחת עד שהגיעה לקלאסיקו הגורלי ההוא, אחריו השתנתה לתמיד הגישה של הפורטוגלי לחיים. גם הפעם הייתה ריאל בלתי מנוצחת בתחילת הקדנציה של צ'אבי אלונסו. היא אפילו התפארה במאזן מושלם. על שלמות אי אפשר יהיה לדבר עוד.
מנגד, סימאונה הגיע להתמודדות הזו חבול. פתיחת העונה הייתה עגומה מאוד עבור אתלטיקו, למרות שהיא הציגה משחק חיובי ויצרה מצבי הבקעה רבים בכל משחקיה. היא אף עלתה ליתרון בכל משחקי הליגה עד כה, אבל איכשהו נהגה לאבד את היתרון הזה. בניגוד לתדמיתה בעידן צ'ולו, היא ממש לא הייתה יעילה בחלק הקדמי ולא הענישה את היריבות על טעויותיהן. בניגוד בולט עוד יותר, היא הייתה רכרוכית מאוד בעורף, וספגה שערים מטופשים כמעט בכל משחק. כך היה אפילו ביום רביעי, כאשר ראיו וייקאנו ביצעה מהפך סנסציוני בדרבי הקטן של העיר ועלתה ל-1:2. סימאונה לא ידע היכן לקבור את עצמו אז. חוליאן אלברס הציל אותו כאשר השלים שלושער כביר וקבע 2:3 בבעיטה אדירה לחיבורים. זה היה סימן לבאות.
כי גם אתמול איבדה אתלטיקו את היתרון. היא שלטה ללא עוררין במחצית הראשונה, ובמשך דקות ארוכות נדמה היה כי המובילה הלבנה לא מסוגלת לעבור את החצי. העניין הוא כי כאשר היא עשתה זאת, היא גם כבשה. ארדה גולר שלח את קיליאן אמבפה לדייט עם יאן אובלק, ההגנה האיטית של אתלטיקו נעלמה, והסקורר הצרפתי לא מחטיא מצבים מסוג זה כיום כשביטחונו העצמי בשמיים.
קיליאן אמבפה רץ לחגוג את השוויון (IMAGO)11 דקות חלפו וגולר מצא את עצמו חופשי ומאושר במרכז הרחבה. במצב נורמלי, אתלטיקו לא מעניקה ליריבות מתנות כאלה, אבל שום דבר לא נורמלי בחלק האחורי שלה כיום. אובלק שוב נכנע והאוהדים ראו את התסריט האומלל חוזר על עצמו. אתלטיקו משחקת טוב, אבל סופגת בקלות. כלומר, זו אנטי-אתלטיקו, חיה חדשה ולוזרית שנוצרה לה העונה. אלא שהשבוע היא חזרה לווינריות.
המפתח היה להשוות עוד לפני השריקה להפסקה. שער של קלמן לנגלה אמנם נפסל בגלל שהכדור פגע בידו, אבל האירוע הזה הדגיש עד כמה גם העורף של ריאל מבולגן ופגיע. היא לא בדיוק עמדה עד כה באתגרים קשים בקדנציה החדשה של צ'אבי אלונסו, ואתמול הבין הבאסקי איזו עבודה קשה מצפה לו. ג'וליאנו סימאונה הטריד ללא הרף את אלברו קאררס מימין. ניקו גונסאלס הפעלתן הביך משמאל את דני קרבחאל שממש לא היה במיטבו. אדר מיליטאו ביצע תיקול פנטסטי בתחילת המשחק כדי לעצור את אלכסנדר סורלות’ ברחבה, אבל נפצע במהלך והחזיק בקושי עד המחצית.
אולי אם בלם בריא היה על המגרש במקומו, הנורבגי לא היה מקבל את ההזדמנות להשוות ל-2:2, אבל הוא קיבל. קוקה שהיה אחראי במידה לא מבוטלת להפקרות בדרך לשער של גולר, הוכיח עד כמה ניסיונו העצום חשוב לאתלטיקו. היה זה הדרבי ה-43 בקריירה של הקפטן, והוא הישווה שיא כל הזמנים (!) ששייך לסרחיו ראמוס. את ההיסטוריה הזו הוא ציין בהגבהה המושלמת לראשו של סורלות’, ואתלטיקו קיבלה את האמונה בחזרה. כל כך נמאס לה לזרוק נקודות לפח. הפעם הנחישות פשוט לא ידעה גבול.
קוקה ואלכסנדר סורלות' חוגגים (IMAGO)אי אפשר לומר זאת על שחקני ריאל. ג'וד בלינגהאם כנראה רצה לחזור מפציעה ברגל ימין, אך ניכר כי אינו בכושר מלא, וההחלטה של צ'אבי אלונסו להמר עליו ולהשאירו במגרש עד הדקה ה-70 התבררה כטעות. אמבפה אמנם כבש שער נהדר, אך באופן כללי סיפק הופעה מחפירה ולא גילה מנהיגות עליה דובר רבות בשבועות האחרונים. מול הגנה כה רעועה, ניתן היה לצפות מריאל לנסות ליזום הרבה יותר, אפילו כאשר היא התקשתה מאוד לשלוט בכדור במרכז המגרש. פדריקו ואלוורדה תפס יום חלש, בוודאי בסטנדרטים הגבוהים שלו. למעשה, לא רק שתוכנית המשחק של צ'אבי אלונסו ממש לא עבדה, אלא כלל לא ניתן היה להבין מהי - עד לשריקת הסיום.
התוכנית של סימאונה הייתה ברורה כשמש, והיא הייתה הרפתקנית בהחלט - את זה ניתן היה לומר לאור הכללתו של סורלות’ בהרכב. נוכחותו של הנורבגי כחלוץ רחבה קלאסי חייב את אלברס להיות נייד, וזה בדיוק מה שהארגנטיני אוהב לעשות. הוא לא קיבל תמורה ראויה על הספק העבודה במחצית הראשונה, אך אחרי ההפסקה העניק לו המזל צ'אנס לסגור חשבון עם היריבה.
כולם זוכרים כיצד הסתיים המאבק בשמינית גמר ליגת האלופות במרץ האחרון. בדו קרב הפנדלים, נפסל הניסיון של הארגנטיני בטענה לנגיעה כפולה בכדור לכאורה. זה היה ביזארי, והדרך הטובה ביותר להתגבר על הטראומה שהותירה הפרשה הייתה להבקיע בפנדל נגד קורטואה. משחק מסוכן של ארדה גולר ברחבה בא בדיוק בזמן מבחינת העכביש, והוא לא היסס לגשת לנקודה הלבנה. אחרי ההצגה מול ראיו וייקאנו, הוא השתוקק לקחת מנהיגות ולפתוח דף חדש. הביצוע, בנגיעה אחת לשם שינוי, היה ללא דופי. ואז, כאשר הקהל שר את שמו, הייתה לו התעוזה גם לשלוח כדור חופשי מושלם לחיבורים כדי לקבוע 2:4.
הצגה. חוליאן אלברס (IMAGO)בכושרו הנוכחי של אלברס, היה לריאל מזל שזה לא נגמר בשלושער שני רצוף. אתלטיקו גילה עליונות כה מוחלטת שהתוצאה הגבוהה אפילו עשתה עם הלבנים חסד. בפועל, היא הייתה צריכה להיות גבוהה יותר – לא היה חסר הרבה כדי שהעסק יסתיים בשישייה או שביעייה. ואת ההצגה הזו העניקה החבורה של סימאונה למרות שרוב שחקני הרכש החשובים שלו לא שותפו. ג'וני קרדוסו שאמור להיות העוגן בקישור המרכזי, עדיין פצוע, וכמוהו גם טיאגו אלמדה. הבלם הכי חשוב, חוסה חימנס, לא שיחק מתחילת העונה. אלכס באנה, שהוחתם כדי להוסיף יצירתיות, לא היה כשיר ושותף רק בזמן פציעות.
זה מדגיש את עומק הסגל שנבנה ומצדיק את האופטימיות שהייתה במחנה האדום-לבן לפני תחילת העונה. ההגנה עדיין מקרטעת, אבל מאניטה היא תוצאה מכוננת בכל קנה מידה, והיא עשויה להעניק לאתלטיקו רוח גבית כדי לסיים את המשבר אליו נקלעה. עם קצת יותר מזל ואחוז ניצול הזדמנויות טוב יותר, היא מסוגלת להיות פקטור משמעותי בצמרת הגבוהה.
בינתיים, התבוסה של ריאל בדרבי משמחת גם את ברצלונה שתשמח לנצל אותה על מנת לטפס לפסגה. קלאסיקו ראשון של צ'אבי אלונסו כמאמן יתקיים בעוד פחות מחודש, ב-26 באוקטובר, והוא יהיה מבחן גדול נוסף לשאיפותיו. עוד קודם לכן, תארח סגנית האלופה את ויאריאל ואת מנור סולומון בשבת הקרובה – והצוללת הצהובה תהיה מאושרת ללכת בעקבותיו של סימאונה ולהכות בה.
אכזבה קשה בריאל מדריד (IMAGO)