האנזי פליק הדגיש מאז פתיחת טרום העונה את הצורך בכפילויות בעמדות בהרכב הפותח. המטרה ברורה: לוודא שלכל שחקן בהרכב הראשון יהיה מחליף טוב, והאמת היא שסגל השחקנים הנוכחי של ברצלונה מספק עומק איכותי מאוד. המאמן הגרמני גיבש לעצמו הרכב ראשון די ברור לעונה הקרובה, זה שישחק במשחקים החשובים, והוא כמעט זהה להרכב מהעונה שעברה, שבה זכתה ברצלונה בשלושה תארים, פרט לעמדת השוער. הדבר הבולט ביותר הוא שגם עם שאר הסגל, פליק יכול להרכיב הרכב נוסף שבאופן תיאורתי נחשב “משני”, אך בפועל הוא יוקרתי מאוד.
ברצלונה התחזקה בעומק ובאיכויות, כשהצטרפו שחקנים מוכחים כמו מרקוס רשפורד ומציאות חדשות כמו רוני ברדג'י, אך ההרכב הפותח מהעונה שעברה נראה בלתי ניתן להזזה, כשהשינוי היחיד הוא צירופו של ז'ואן גארסיה מאספניול, שיגיע כדי לשמש כשוער הראשון של הקבוצה.
הרכב ה"גאלה"
כך, עם גארסיה בין הקורות, נראה שהקו האחורי יחזור להיות זה שכלל את ז’ול קונדה ואלחנדרו באלדה כמגנים, ופאו קוברסי ואיניגו מרטינס כבלמים. למרות נוכחותו המשמעותית של רונאלד אראוחו והארכת חוזהו עד 2031, לא נראה שהוא צפוי לעקוף את הצמד בהרכב.
רונאלד אראוחו (ברצלונה)בקישור האחורי, פרנקי דה יונג נראה בלתי ניתן להזזה, כמו גם פדרי בתפקיד המנוע, אף על פי שהמאבק של גאבי מרשים, כפי שהוכיח במהלך המסע באסיה. העמדה היחידה שפתוחה לתחרות היא זו של הקשר ההתקפי, ושם, אם לא יהיו פציעות והוא יצליח לשמור על יציבות, המקום צפוי להינתן לדני אולמו.
בהתקפה, למרות שהצטרפו שחקנים מרשימים, קשה לראות שינויים, כשיש לך שלישייה כמו לאמין ימאל וראפיניה באגפים, ורוברט לבנדובסקי בחוד, שלושת השחקנים הללו הבקיעו בעונה שעברה יחד לא פחות מ-94 שערים. ייתכן שתהיה וריאציה מסוימת, כמו להעביר את ראפיניה לעמדה המרכזית כדי לקרב אותו לשער, ולהציב את רשפורד באגף שמאל. זה ככל הנראה היה קורה אילו היו מצטרפים ניקו וויליאמס או לואיס דיאס, אך עם רשפורד זה פחות ברור.
לפיכך, ההרכב הפותח התיאורתי הוא: ז'ואן גארסיה, ז’ול קונדה, פאו קוברסי, איניגו מרטינס, אלחנדרו באלדה, פרנקי דה יונג, פדרי, דני אולמו, לאמין ימאל,ראפיניה ורוברט לבנדובסקי.
לאמין ימאל (IMAGO)ההרכב ה”משני”
ההרכב שיכול להיחשב כהרכב המחליפים, היה כנראה הרכב ראשון בכל קבוצה אחרת, שחקנים שכבר הוכיחו במהלך המסע באסיה שיש להם את הרעב והאיכות לתפוס את מקומם של הפותחים. וויצ'ך שצ'סני הוא מחליפו של ז'ואן גארסיה בעמדת השוער. השוער הפולני הוותיק מקבל את מקומו בסבלנות, והוא יהיה חשוב מאוד כדי לשמור על חדות אצל גארסיה. אם יישאר, איניאקי פנייה יזכה למעט מאוד הזדמנויות.
עמדת המגן הימני היא אחת הכפולות, ואפילו משולשת. אריק גארסיה צפוי לקבל דקות בעמדה הזו כשקונדה ינוח או ייעדר, כשהוא מקדים את הקטור פורט, שעצם עתידו מוטל בספק. אריק נחשב גם כאופציה לבלם, שם רונאלד אראוחו ואנדראס כריסטנסן נאבקים על מקום. הדני כבר הביע את רצונו להישאר, אך חלון ההעברות עוד ארוך. בצד שמאל, ג'רארד מרטין הוא אלטרנטיבה לבאלדה, כשבמקביל ג'ופר טורנס מתקדם בצעדי ענק. במהלך המסע, פליק בחן בהצלחה את מרטין גם כבלם שמאלי.
אריק גארסיה (IMAGO)מארק קסאדו כבר היה המחליף של דה יונג בעונה שעברה כשזה התאושש מפציעת הקרסול, ונותר לראות איך מארק ברנאל יחזור מהפציעה הארוכה שלו, הוא יידרש להשתלב בהדרגה. גאבי נתקל בקושי לפרוץ כשמולו שניים כמו דה יונג ופדרי, אך הוא תמיד מוכן לפרוץ את הדלת. המחליף הטבעי בקישור ההתקפי הוא פרמין לופס, אחד מאותם שחקנים שלא נפתחים בהרכב, אך מסיימים עונה עם לא מעט דקות משחק.
שלישיית ההתקפה של “שחקני המשנה” כוללת הרבה כוח, אש וקלאסה. פראן טורס הוא כבר חלוץ מרכזי אצל פליק, והוא יודע שעם גילו של לבנדובסקי (36), יגיעו ההזדמנויות. באגפים, רוני ברדג'י תופס את מקומו של לאמין ימאל כמחליף מיידי בימין, ורשפורד ינסה לקחת את המקום של ראפיניה בשמאל. זו תהיה תחרות קשה, אך האנגלי גם כן שחקן מצוין. כמובן, אין לשכוח את הצעירים דרו, טוני וגייה פרננדס, שיחלקו דקות בין הקבוצה הבכירה לקבוצת המשנה.
לפיכך, הרכב המחליפים התיאורתי יורכב מ: וויצ’ך שצ'סני (איניאקי פנייה/קוצ'ן), אריק גארסיה (הקטור פורט), רונאלד אראוחו, אנדראס כריסטנסן, ג'רארד מרטין (ג'ופר טורנס), מארק קסאדו (מארק ברנאל), גאבי (דרו), פרמין לופס, רוני ברדג'י (טוני פרננדס), פראן טורס ומרקוס רשפורד.
טאפאס רוחה: השערים הלוהטים של אתלטיקו