העידן הנוכחי הוא כזה שבו רבים מהכדורגלנים המגיעים לגיל נוער הם כאלה, שהספיקו לעבור מתחילת דרכם בשנתוני הטרומים ועד גיל הנוער יותר משני מועדונים. זהו עידן שנדיר לראות בו שחקנים, שעושים דרך ארוכה ורצופה באותה מחלקת נוער, אך בכל כלל יש יוצא מהכלל, כשדוגמה מצוינת שכזו מוכחת בסיפור ההצלחה של הקשר איתי שביט (2007), שבלי "לככב" ברשתות החברתיות לצד סוכנים ומנהלים מקצועיים בפוסטים לרגל מעבר חדש וגם ללא מעברים תכופים בין מועדונים, היה אחד משני השחקנים היחידים בשנתון זה, שרשם מספר דו ספרתי של משחקים בקבוצת בוגרים בליגה בכירה. רק לדניאל דאפה, ששיחק במכבי נתניה, היו יותר הופעות בוגרים מאיתי שביט.
איתי שביט, שמשחק כקשר אמצע וניחן בחוכמת משחק, התמצאות במרחב וקור רוח עם הכדור, החל את דרכו בבית הספר לכדורגל של הפועל כפר סבא ועבר את כל קבוצות מחלקת הנוער. בגילאים הצעירי שיחק לסירוגין בשתי קבוצות, עם ילידי 2007 וילידי 2006, לפני שתי עונות שיחק באופן קבוע עם ילידי 2006, שהתמודדו על העפלה לליגת העל של שנתון נערים א'.
בעונה שקדמה לזו האחרונה - עונה שבה קבוצת שנתון 2007 זכתה באליפות ארצית צפון עם מאה אחוזי הצלחה תחת הדרכתו של דן קובליו, מצא את עצמו איתי שביט נוטל חלק ב-24 משחקים בקבוצת הנוער בליגת העל, תחת הדרכתו של אדם לם - שמונה זה מכבר למאמן קבוצת הבוגרים של המועדון.
בקיץ שעבר חתם איתי שביט על חוזה לשלוש עונות, ראשי המועדון בישרו כי הם השחקן ישתלב במשחקי הבוגרים ומי שחשב שמדובר בגימיק פרסומי, נוכח לראות שבמבחן הזמן איתי שביט רשם 19 הופעות במדי קבוצת הבוגרים, חמש מהן מלאות, באחד מהם אף ספג כרטיס צהוב שני, שהביא להרחקתו, היה זה במשחק הניצחון 0:1 על מ.ס כפר קאסם.
איתי שביט (באדיבות המשפחה)בנוסף ובמקביל, איתי שביט רשם 33 הופעות במדי קבוצת הנוער - 20 מהן הופעות מלאות. השחקן סייע לקבוצה לסיים במקום הראשון בפלייאוף התחתון ולהגיע עד לחצי גמר גביע המדינה,כבש שישה שערים בכל המסגרות במדיה. על אף ההספק המיוחד, עד כה שולב איתי שביט בארבעה משחקי ידידות בלבד במשחקי נבחרות ישראל.
יריב דמתי, מנהלה המקצועי של מחלקת הנוער של הפועל כפר סבא, הוא האיש המקצוע שמכיר בצורה הטובה ביותר את השחקן. התמיכה במועדון והתמיכה מהבית הם מגורמי המפתח בהצלחה, לדבריו של דמתי: "במשך שש שנים שימשתי כמאמן שלו ושל קבוצת שנתון 2007 המוכשר, עד קבוצת ילדים ב', כך שנבנתה מערכת יחסים מקצועית ורגשית כאחד, הן עם איתי והן עם משפחתו.
לאורך הדרך, איתי ועוד לא מעט שחקנים מוכשרים קיבלו הצעות ממספר קבוצות שונות, אך איתי נשאר במקום שהוא בית בשבילו, ופרץ תוך הגשמת חלום ואהבת המשחק. איתי זכה בכך, שמלווים אותו הורים שהשכילו להבין - שמצד אחד חשוב להיות שם בשביל איתי בכל דבר שהוא יבחר, ומצד שני - נוצרה ההבנה העמוקה שאיתי צריך לגדול בסביבה הטבעית שלו, עקרון חשוב מאוד שאני מסביר להורים בתחילה ולאורך כל הדרך".
איתי שביט (באדיבות המשפחה)יריב דמתי משתף בתהליכי ההתפתחות שעבר השחקן: "לאורך הדרך איתי התמודד עם אתגרים רבים. בגיל 13 איתי התקבל לפרויקט האקדמיה של נבחרת ישראל, עבר לפנימייה במכמורת ושהה בה במשך 3 שנים הרחק מהבית ומהסביבה המוכרת. בנערים ב' איתי השתלב עם שנתון מעל בליגה השנייה, עונה שאתגרה את איתי לא מעט, בזמן ששאר חבריו לאקדמיה שיחקו בנערים ג' בליגת העל. היינו צריכים לאורך הדרך להראות לאיתי מה הוא יכול להיות - ולא להסתכל רק על כאן ועכשיו. זה לא היה לו פשוט בכלל, אך הוא ידע להיות נאמן למועדון ולהתגבר על הרבה רעשי רקע בדרך. איתי הוא שחקן שכל מאמן מיד מתאהב בו ואני מאמין שהוא ספג מכל מאמן במחלקת הנוער לאורך הדרך. כמו כן, איתי זכה בהורים מדהימים שמצד אחד מלווים את החלום שלו, אך מצד שני משאירים אותו תמיד עם רגליים על הקרקע".
בשתי העונות האחרונות איתי עשה קפיצה משמעותית ואפילו חדה: משחקן נערים ארצית לשחקן נוער ליגת על צעיר בשנתון אחד ויותר משחקני הליגה, לאחר מכן בגיל 17 לעלות מקבוצת נוער על לקבוצת בוגרים בלאומית. מה גרם לכם כמערכת להאמין בהקפצתו לקבוצות הנוער והבוגרים?
"כשאיתי היה בגיל נערים א', אדם אימן את קבוצת הנוער וזיהה מיד את הפוטנציאל באיתי. ברגע שזיהינו שאיתי יכול לשחק דקות משמעותיות בקבוצת הנוער, הבנו שאיתי צריך לא רק להתאמן עם הקבוצה, אלא גם לשחק. בעוה לאחר מכן, איתי התחיל להתאמן בקבוצת הבוגרים. בהתחלה הוא התאמן, אך לא קיבל הזדמנות, למעט במשחק אחד בגביע הטוטו. באמצע העונה הקבוצה הבוגרת עברה חילופי מאמנים, אלון זיו סיים את תפקידו, עד לבואו של אסי אלימלך עידן שום ביקש ממני להעביר את המשחק מול הפועל ר"ג. אני עובד במועדון 11 שנים ו-8 שנים עם עידן, אני יודע כמה חשוב לו לקדם שחקנים צעירים.
איתי שביט (באדיבות המשפחה)בשיחה עם עידן לקראת המשחק, הוא ביקש ממני לשלב את איתי במשחק. ידעתי שאני מגיע למשחק שאין לי מה להפסיד, הבנתי שהניצחון שאני רוצה להשיג מהמשחק הזה הוא לראות את איתי מקבל את ההזדמנות הראשונה שלו. באימון לפני המשחק אמרתי לו שהוא פותח. איתי חשב שאני צוחק עליו. באותו משחק סיימנו בשוויון 2:2, אך הניצחון האמיתי הוא שאיתי פתח בהרכב, שיחק 58 דקות טובות ומאז שיחק עוד 17 משחקי ליגה, בנוסף ל-33 משחקי נוער, שזה אתגר לא פשוט בפני עצמו. איתי שיחק 52 משחקים רשמיים בעונה האחרונה - 19 בבוגרים. זו עונה שאיתי צלח אותה ואני גאה בו מאוד. הכי קל היה ליפול לקושי של לשחק גם בנוער וגם בבוגרים, אך הוא פשוט הבין שהוא "חי את החלום", שאותו הוא חולם מגיל 7".
לאיזה מסגרות אתם מייעדים את איתי בעונה הקרובה?
"איתי בעונה הקרובה מיועד לקבוצת הבוגרים ואני מאחל לו להשתפשף ולצבור עוד ניסיון. במידה וקבוצת הנוער תצטרך את איתי, אני מאמין שלא יהסס לרגע ויתייצב לתת כתף, בדיוק כפי הערכים שעליהם התחנך".
מה אתה צופה לאיתי בעתיד?
"כבר עכשיו יש מספר הצעות ממועדונים בכירים בליגת העל. אין ספק ש"תקרת הזכוכית" של איתי גבוהה מאוד, אך יחד עם זאת, חשוב שאיתי ישחק וישמש כשחקן משמעותי להתפתחות שלו לשחקן אליו הוא שואף להיות".
השראה לילדי המחלקה (ירדי עואמי)לאור הניסיון שלך עם הדרך שעשה איתי ובתוקף תפקידך כמנהל מקצועי, מה המסר שלך לשחקנים צעירים ולהוריהם, שמתחבטים בשאלות בנוגע לתכנון דרך בכדורגל?
"לצערי, אני פוגש לא מעט שחקנים צעירים שעוברים יותר מ3-4 קבוצות עוד לפני גיל 17. חשוב להבין: המטרה בסופו של דבר של כל ילד - להפוך להיות שחקן בוגרים ולקבל את הבמה. כששחקן גדל במועדון שהוא כבית בשבילו, הגאווה הגדולה ביותר למאמנים ואנשי המקצוע שמלווים את השחקן לאורך הדרך, היא לראות אתו מצליח. אין מקום שירצה בהצלחתו יותר מאשר הבית שלו. אני מבין את הרצון להתקדם, אך כל עוד ילד נמצא במסלול הנכון - מועדון הישגי, צוות אימון ומעטפת מקצועית, כל עוד רואים את הילד, אני תמיד אומר, הורים ושחקנים יקרים - תשמרו על זה כמו שזה. אולי זה נשמע מעט נאיבי, אך זה כל כך חשוב לטובת הכדורגל".