הוא הגיע רק בדצמבר לעירוני טבריה והצליח, בזכות הרבה אמונה ודחיפה מצד מיקי ביתן, אריה קלמנזון, שמעון הדרי והאוהדים – לעשות את המוטל עליו: להחזיר עטרה ליושנה ולהחזיר את עירוני טבריה לקדמת הבמה – לליגה הלאומית.
זה לא היה קל, זה היה מסע מפרך, ובדומה לשנים עברו, טבריה צריכה הייתה למצוא דרך יצירתית בכדי להצליח ולהביא תוצאות. בעונת 2013/14 למשל, הייתה צריכה לחלוף על פני מכבי דליית אל כרמל, הפועל מגדל העמק, הפועל אזור והפועל קטמון ירושלים בכדי להגיע ללאומית, יחד עם הפועל כפר סבא. העונה, אחרי שבע שנים, עירוני טבריה תשחק בליגת המשנה כשמגרשה העירוני יהיה בעפולה, בשל כך שהאצטדיון שנבנה בעיר טרם הושלם.
אחד מהאחראיים על הצלחתה של הקבוצה וחזרתה ללאומית, הוא אלירן חודדה, המאמן שהגיע לקבוצה במהלך העונה מהפועל רעננה. לכבוד יום העצמאות ה-74 למדינת ישראל, חודדה התפנה לראיון מיוחד ל-ONE בו סיפר על עונה לא פשוטה ומלאה באתגרים, על האנשים שבלעדיהם המועדון לא היה משיג את מטרתו, שחקן העבר של המועדון, כפיר בן דוד, ומה צפויים לקבל האוהדים בעונה הבאה מקבוצתם בלאומית.
אלירן חודדה (לילך וויס-רוזנברג)אלירן, כשהגעת לטבריה בדצמבר, האמנת שתעלה את הקבוצה לליגה הלאומית?
"כששמעון הדרי, יחד עם מיקי ביתן ואריה קלמנזון ישבו איתי, הייתה רק מטרה אחת על השולחן, להעלות את עירוני טבריה ללאומית, ולשם כך הגעתי למועדון הזה. ההתחלה לא הייתה פשוטה במיוחד, לקח לי זמן לחבר את הקבוצה בהתאם לדרישות המקצועיות שנתבקשתי אליהן, אך אחרי שהשחקנים התחברו והבינו מה נדרש מהם, עשינו את המוטל עלינו בכל פרמטר אפשרי. קיבלתי את הקבוצה כשהיא במקום הראשון בפער של נקודה אחת בלבד מהמקום השני, והצלחנו להגדיל את זה ל-16 נקודות".
הוכתרתם לאלופים כבר במחזור ה-29, זה היה די מהר.
"כן, התמודדנו מול אחת הקבוצות האיכותיות בליגה, צעירי טייבה, אותה מאמן יגאל אנטבי. אחרי 83 דקות מורטות עצבים, עבדי פרחאת, אותו הכנסתי כמחליף 10 דקות קודם לכן, הביא לנו שמחה גדולה. לקחת אליפות חמישה מחזורים לפני סוף העונה זה דבר שלא רואים הרבה במחוזותינו. באופן טבעי, אחרי שעלינו ליגה הייתה ירידת מתח אצל השחקנים וראינו את זה במספר הפסדים, אחרי שהיינו הקבוצה היחידה שרשמה רק הפסד ליגה אחד (נגד טמרה). האיכות שלנו, השלווה בחדר ההלבשה, האמונה והנכונות לגעת במטרה הם אלו שניצחו לנו את העונה הזו".
עבדי פרחאת בפעולה (באדיבות עודד חסין)לשחק בליגה א' צפון זה לא פשוט, בוודאי לא לשחקנים הוותיקים שראו מתקנים איכותיים יותר.
"אין ספק שליגה א' צפון היא ליגה מאוד קשה ובהרבה פעמים זה בגלל המתקנים הפחות איכותיים שאפשר לקבל מבשאר רחבי הארץ. במגרשים הללו קשה יותר לשחקנים להביא לידי ביטוי את היכולות הטכניות שלהם, צריך לדעת למצוא פתרונות שיתאימו ופשוט להביא שחקנים שיתאימו לסיטואציה הזו ברמה הפיזית. סגנון המשחק שלנו השתנה לא פעם בגלל המגרש שאליו הגענו. למזלנו, הרבה חבר'ה מטבריה מכירים היטב את המגרשים הללו וזה עזר לנו. אני נזכר במגרש של צור שלום בקריית ביאליק, מטר על מטר, או במגרש של טמרה שמשקים שם את הדשא, שבקושי קיים, עם ממטרה של בית. איך אפשר לשחק ככה כדורגל?".
בעת קבלת הקבוצה, האמנת שיהיה די פשוט לקטוף את צלחת האליפות באמצעות הסגל שעמד לרשותך או שהיה צריך להזיע?
"אני לא זוכר בליגה א' צפון קבוצה שהבטיחה את העלייה כל כך מהר ומדובר בהישג בפני עצמו. ידעתי שיש קבוצה טובה, אבל הייתי צריך להביא עוד שחקן או שניים בכדי לעבות את הסגל שעמד לרשותי. הצירוף של תימור אביטן וחזרתו של אסי גומה מפציעה הביאו לנו את השינוי בחלק הקדמי בכל הקשור בלחץ על היריבה ובניצול מצבים. חיזקתי את הקבוצה גם בבלם ומגן ימני, דברים שהיו חסרים לקבוצה. כל אלו השלימו את הפאזל להצלחה של המועדון העונה. אין ספק שהיו שחקנים טובים בטבריה, אבל הבאתי את החיזוקים האחרונים שעזרו לנו להשלים את המשימה”.
אסי גומה חוגג (לילך וויס-רוזנברג)איך משדרגים את עירוני טבריה של עונת 22/23 כדי שלא תגיע למצב בו היא חוזרת לליגה א' כמו בעונת 2014/15?
"טבריה רוצה לתקוע יתד בלאומית ולא לחזור על טעויות העבר. בשנה הראשונה חייב המועדון לעצב את המערכת, לבחור את השחקנים הנכונים שיתאימו למועדון ולליגה, ולבנות קבוצה בריאה. לחברי ההנהלה די ברור שהניהול של המועדון בליגה הלאומית שונה לגמרי מהניהול שלו בליגה א', ואנחנו נעשה את המקסימום כדי להיות קבוצה טובה ואיכותית בלאומית”.
לשחק בעפולה, זה לא בדיוק הבית שחלמתם עליו.
"ברור שהיינו רוצים לשחק באצטדיון שנבנה בעיר, אך כל עוד הוא עדיין בבנייה, אנחנו צריכים לחפש חלופה נכונה ונוחה בעבור כולם. חשוב לנו לראות את הקהל העצום שלנו מגיע ותומך בנו, יש כאן קהל איכותי שרוצה בהצלחתה של טבריה ואנחנו צריכים אותם בלאומית יותר מהכול. המועדון הביא להבשלתו של המהלך לשחק במגרש הכי איכותי באזור העמק, בעיר קרובה לטבריה לנוחות השחקנים והאוהדים".
אחרי 15 שנים, כפיר בן דוד, הסמל של טבריה, לא ימשיך לשחק בקבוצה.
"כפיר הוא סמל מבחינת הקבוצה והמועדון כולו. הוא החליט שבגלל השבת הוא לא יוכל להמשיך ולשחק בקבוצה העירונית שהפכה למקצוענית, אחרי לא מעט שנים במערכת. בין אם בתקופות טובות ובין אם בתקופות פחות נוצצות, כפיר היה לאחד השחקנים החשובים שידע לרצות את המערכת בתכונותיו המדהימות. כפיר הוא חלק מטבריה וטבריה היא חלק מכפיר, ואנחנו עושים מאמצים להשאיר אותו במערכת של המועדון. אני רוצה להאמין שזה יסתדר ושנזכה לראות אותו עוזר לנו בצד הניהולי בשנה הבאה".
כפיר בן דוד (יונתן גינצבורג)לכבוד יום העצמאות, מה הכי ישראלי בעיניך?
"קודם כל, המשפחה שלי. אשתי והבנות שלי מכירות, עוקבות ויודעות טוב מאוד מה זה הכדורגל בשבילי. הן רגילות שיש תנודות ולחצים, נותנות לי את כל השקט ומאפשרות לי להיות כל כולי בכדורגל. היופי הוא שהן עוקבות ויודעות לפעמים קצת יותר ממני. חוץ מזה, הכי ישראלי זה לעשות מנגל ולהביע את דעתך בקשר לנושאים שבדרך כלל אתה מנסה להימנע מהם".
בכדורגל שלנו, מה הכי ישראלי מבחינתך?
"הכי ישראלי, ויסכימו איתי רבים, זה להגיד שיהיה בסדר, ונסתדר. זה הכדורגל הישראלי וזה האנשים בו, ככה הם מתייחסים לכדורגל שלנו".
תקציר מורחב: משחק האליפות של ריאל מדריד