היהלום של השחייה הישראלית, אנסטסיה גורבנקו, הוכיחה השבוע שההצלחה שלה היא לא מקרית. מדליית הזהב בה זכתה השחיינית הצעירה במשחה ל-200 מטר מעורב באליפות אירופה לבריכות קצרות בקאזאן, למעשה השלימה לה דאבל, ביחד עם זכייה באליפות אירופה בבריכות ארוכות בחודש מאי האחרון. הלילה (שבת) היא תתחרה בפלייאוף ה-ISL.
גורבנקו בת ה-18, הייתה נרגשת מכך שסיימה במקום הראשון בתחרות שנערכה ברוסיה השבוע, וזאת למרות שהייתה פייבוריטית ברורה לזכייה בזהב, בעיקר משום שעבורה זו הייתה סגירת מעגל. לפני כשנתיים, כאשר השחיינית הישראלית השתתפה באליפות אירופה לנוער בקאזאן, היא הייתה רחוקה רק שלוש מאיות מהזהב, כך שהיא נותרה עם מדליית הכסף על הצוואר, בעוד המטרה שלה הייתה לעמוד בראש הפודיום. הפעם, היא עשתה הכול כדי להשמיע את ההמנון באותו המקום בדיוק.
אנסטסיה גורבנקו (באדיבות איגוד השחייה)"זה היה כיף ומרגש", סיפרה אנסטסיה גוברנקו בראיון ל-ONE. "הייתי מאושרת לעשות את זה עם החברים שלי לנבחרת שעודדו אותי ושרו איתי את התקווה. להשמיע את ההמנון במדינה חדשה, הפעם ברוסיה, זה משהו שמאוד רציתי שיקרה. גם ב-2019 הגעתי לתחרות בקאזאן פייבוריטית, אבל הפסדתי רגע כזה בגלל שלוש מאיות שהפרידו ביני לבין המקום הראשון כי שחיתי יותר לאט מהשיא שלי, כך שאין ספק שהשבוע זו הייתה חוויה מתקנת בשבילי. אני רוצה להשמיע את ההמנון כמה שיותר בכל מדינה".
אנסטסיה, אנחנו עדיין בעונת הבריכות הקצרות, אבל בעצם עם הזכייה שלך הוכחת שאת באמת שווה מדליית זהב במשחה הזה. את גם מרגישה שהזהב הפעם נתן גושפנקא להתקדמות שלך?
"כן. אמנם לא התחריתי בבריכות ארוכות הפעם, אלא בבריכות קצרות, אבל עצם זה שאני רואה שיפור בבריכות הקצרות זה מראה לי שיש גרף שיפור כללי ביכולות שלי ואני שמחה על כך".
אנסטסיה גורבנקו (איגוד השחייה)מה שיותר מפתיע זה שהשתתפת פה בתחרות שהיא 'על הדרך', משום שמיד אחר כך טסת לאיינדהובן כדי להשתתף בפלייאוף של ליגת ה-ISL, שהוא מאוד חשוב לך בוודאי ובהמשך יש לך עוד את אליפות העולם בבריכות קצרות, שתהיה מאתגרת יותר.
"כן, האמת שבהתחלה לא ממש רצו שאטוס לתחרות בקאזאן, כי מבחינה מקצועית היה רצון שאמשיך להתאמן במקום שאתחרה באליפות אירופה בבריכות קצרות, אבל ביקשתי לנסוע ובנבחרת הסכימו לזה. זו אולי הייתה תחרות שהיא 'על הדרך', אבל אני שמחה שהשתתפתי בה. הייתי חלק מנבחרת טובה ואיכותית עם הרבה שחיינים מבטיחים. זו הייתה ממש נבחרת חדשה, כולם היו נורא צעירים וזה כיף לראות את הדור הבא מתפתח, כשאני חלק ממנו".
הפעם הגעת לאליפות אירופה האחרונה בתור פייבוריטית וגם היית מדורגת ראשונה ב-200 מעורב. זה הביא סוג אחר של לחץ ממה שאת מכירה בדרך כלל?
"מבחינתי, אני לא אוהבת להיות הפייבוריטית, אני אוהבת להיות מאלה שבאות מאחורה ומפתיעות. הייתי בטוחה שזה שאני פייבוריטית זה יוריד ממני את הלחץ שיש לפני תחרות, אבל האמת שזה דווקא העלה אותו. הרגשתי שיש לי יותר מה להפסיד מאשר באליפות אירופה בבודפשט, לשם הגעתי בתור שחיינית שמדורגת 12 וזכיתי בזהב. הייתי יותר לחוצה ממה שציפיתי שאהיה, אבל זה עוד משהו חדש שחוויתי. אני שמחה שעמדתי בלחץ ולא פישלתי, כי מאוד קל לפשל כשאתה לחוץ".
אנסטסיה גורבנקו (סימונה קסטרווילארי באדיבות הוועד האולימפי בישראל)אוספת מדליות
עם הזמן, אנסטסיה גוברנקו מתבגרת וצוברת ניסיון בין-לאומי שמביא אותה לקדמת הבמה, בעיקר במשחה ל-200 מטר מעורב, שנחשב לחזק ביותר שלה. לפני שלוש שנים, היא זכתה בו במדליית זהב באולימפיאדת הנוער בבואנוס איירס, תוך שניפצה את השיא הלאומי בו החזיקה עמית עברי, לפני כשנתיים זכתה במדליית הכסף באליפות אירופה לנוער בקאזאן במשחה הזה, לפני כחצי שנה זכתה באליפות אירופה בבודפשט ב-200 מעורב, וכעת היא קטפה זהב נוסף באליפות אירופה בבריכות קצרות. המנייה שלה בעלייה ובשחייה הישראלית הצהירו לא פעם כי הם מקווים גם למדליה אולימפית ראשונה בפאריס 2024.
"תמיד היו ממני ציפיות וכנראה שעוד יהיו. לרוב אני מנסה להתעלם מזה ואני לא מתרכזת בזה, אלא רק רוצה לעשות את הטוב ביותר שלי", התייחסה לכך גורבנקו. "ברור לי שאם אני אגיע לתחרויות בתור שחיינית שמדורגת בין המובילות אז הציפיות יעלו, אבל אני קודם כל רוצה לעשות את מה שאני מצפה מעצמי לעשות. אני עושה את זה עבורי ולא עבור אף אחד אחר, לכן אני לא נותנת למה שאומרים להשפיע עליי יותר מידי. כדי להתמודד עם הציפיות שלי, יש לי את הצוות המקצועי של האיגוד, את הצוות האישי שלי ואת האגודה שלי, מכבי קריית ביאליק, שנמצאים סביבי ותומכים בי. גם הספונסרים שלי - בנק הפועלים, דנונה פרו וארנה - כל הזמן עוזרים לי. אני לא עובדת לבד וכולם עושים הכול כדי שארגיש טוב ואצליח. הם מדהימים".
אנסטסיה גורבנקו (חגי מיכאלי)לאחרונה השתתפת במחנה אימונים עם האלופה האולימפית, מאדי ווילסון, ועם השחיינית, הלנה גאסון מניו זילנד, שהגיעו לארץ. איך היה להתאמן ביחד איתן בבריכה שגדלת בה בקריית ביאליק?
"המחנה הזה היה חוויה נהדרת. זה נורא עזר לי, כי צריך להתאמן בקבוצה איכותית אם אתה רוצה להשתפר ולהתקדם. זה היה נורא טוב עבורי, גם דניס לוקטב הצטרף אלינו ולשמחתי כולם נהנו מזה. הן מאוד התלהבו להיות בישראל".
זה קטע מיוחד לראות אלופה אולימפית שמגיעה להתאמן איתך בארץ. את כבר מרגישה שאת ממש חלק מהטופ העולמי?
"אני לא חושבת על זה בצורה כזאת ואני לא ממש חושבת שאני באמת חלק מהטופ העולמי, אבל אני כן מאמינה שאני בדרך לשם. זה לא מוזר לי להיות בקשר עם שחייניות גדולות, אבל זה מרגש. אם היית שואל אותי בתור ילדה האם בגיל 18 אהיה חברה של אלופה אולימפית, אז כנראה שלא הייתי מאמינה לזה, אבל נוכחתי לדעת שכל שחיין, גם אם הוא שיאן עולם או אלוף אולימפי, הוא בסך הכול בן אדם שעושה משהו מיוחד בבריכה. כשיוצאים מהמים, כולם שווים והיחסים בנינו הם רגילים לחלוטין".
בדצמבר, אחרי אליפות העולם בבריכות קצרות, את אמורה להתגייס לשירות בצה"ל, זה הולך ומתקרב. את כבר מתרגשת מזה?
"לאחרונה באמת כולם אומרים לי שזה מתקרב, אבל לא חשבתי על זה יותר מידי. אז בינתיים אני גם לא מתרגשת מזה, אבל אני בטוחה שאתרגש כשיגיע הרגע. אני רק חוששת שזה לא יזיק לי יותר מידי. אני בעיקר חוששת שאם אצטרך לעבור טירונות מלאה, אז זה יהיה משהו שעלול להזיק להכנות שלי לאליפות העולם בבריכות ארוכות שתהיה במאי, אבל זה חלק מהגיוס וזה משהו שאצטרך לעבור, כמו כולם".