זה כבר חודש ימים שאוהל ההתעמלות האמנותית שהוקם במכון וינגייט עומד שומם, מאז התקבלה ההחלטה שלא לשלוח אליו את המתעמלות בגלל שלמתקן אין היתר בנייה ואין אישור כיבוי אש. מאז ועד היום, במכון עדיין לא הצליחו לפתור את הבעיה ולהסדיר את האישורים - ובעקבות מצוקת המתקנים שיש לאחד מהענפים המצליחים ביותר בארץ, הוחלט כי נבחרת ההתעמלות האמנותית תצא היום (חמישי) למחנה אימונים בבולגריה.
כעת ONE מציג את הסיפור והבעייתיות שמאחורי הקמת האוהל: הדיונים שנעשו על הבאתו ארצה, המכרז לספק היחיד מחו”ל, הדרישות של מערך הכבאות, המחיר ששולם עליו והדואר האלקטרוני המפתיע שנשלח מטעם המכון ושבר את הכלים אחרי החתימה על החוזה מול איגוד ההתעמלות.
שיא עולמי בקפיצה בחבל אנושי בדקה אחתהקמת האוהל נבעה ממצוקה של מתקנים לענף ההתעמלות האמנותית ובעקבות העובדה כי המתעמלת לינוי אשרם, שגרפה במדליות בקצב מסחרר בכל תחרות בזירה העולמית, נותרה בלי אולם שעומד לרשותה באופן קבוע ולאורך כל שעות היום. לכן, באיגוד חשבו על פתרון כדי שלא יחסר דבר לטאלנטית שצמחה בספורט הישראלי. לבנות אולם חדש מאפס היה מהלך שלא בא בחשבון בגלל מגבלות הזמן והאישורים, ולכן בענף חשבו על דרך יצירתית כדי להקים אולם מיוחד במהירות ובקלות. בתחרויות שונות בעולם הוצב מחוץ לאולמות אוהל חימום מרשים שתפס את העין של ראשי הענף.
בישיבת ההנהלה שנערכה באיגוד ההתעמלות ב-28 באוגוסט 2019, כלומר לפני כשנה, היו”ר, כנרת צדף, טענה כי יש לה מחסור במתקנים ובשעות אימון ולכן הוצע להקים את האוהל מתוך הצורך לדאוג ללינוי אשרם: “לא הגיוני שהמתעמלות שמתוכננות לטוקיו, על אחת כמה וכמה כאלו שמועמדות למדליה, לא יהיה להן מתקן ראוי לשגרת אימונים ככל שידרשו המאמנות המקצועיות”.
לינוי אשרם (איגוד ההתעמלות ביראל)צדף הוסיפה לומר בישיבה: “ייבנה בעתיד מתקן שייתן מענה, אבל עד אז חייבים פתרון קצר טווח. צינה (האריס, א.מ) ואני טסנו בינואר וראינו את האוהל בבאקו. מאז בכל תחרות בה הייתי שאלתי וחיפשתי מתקנים שמתאימים לגובה הרב ולדרישות המקצועיות. לא מצאתי אף מקום שבו יש פתרון. מה גם שווינגייט לא רוצים להשקיע כסף גדול בגלל שבעוד כמה שנים יהיה אולם ראוי. גם בנושא הזה לוחות הזמנים לא לטובתנו. חיפשנו גם בארץ מי יכול להרים אוהל כזה ולעמוד בלוחות הזמנים ולצערי לא מצאנו”.
בעקבות זאת, הוצע לחברי ההנהלה כי האיגוד יספק המלצה על האוהל למכון וינגייט, דבר שאושר בהנהלה פה אחד: “אני מאמינה שהאוהל הזה ייתן מענה הולם ונוכל בהמשך גם להזיז אותו. לטובת ההכנות לטוקיו וכדי שדבר כזה יקרה, אנחנו צריכים להצהיר על ספק יחיד בנושא האוהל. דיברתי גם עם המאמנות שהפתרון הזה מקובל עליהן. החברה מקורה בסלובקיה ושמה Poly-Slovakia. הם גם מבדיקה ראשונית התחייבו לעמוד בלוחות הזמנים, ככל והתשתיות הנדרשות יסופקו בזמן”.
אשרם וזליקמן עברו להתאמן בפארק (מערכת ONE)האיגוד עשה את המוטל עליו כדי לייצר אלטרנטיבה מהירה למתעמלות שלו. בעקבות זאת, מכון וינגייט פרסם “הודעה על כוונה להתקשר עם ספק חוץ” עבור “אספקת ובניית מתקן ארעי בשווי 550,000 אירו שישמש כמתקן אימונים ייעודי לענף ההתעמלות האמנותית”, כאשר תקופת ההתקשרות היא לשלוש שנים. בווינגייט טענו כי נעשו בדיקות באשר לחברות מקומיות, אך “מבחינת הספקים עלה שאין כלל ספק בישראל שמסוגל לספק אוהל מסוג Air dome המתאים לדרישות המפרט”. לכן, הוחלט להתקשר עם ספק יחיד מחו”ל ולמען ההגינות, המכון פרסם הודעה לפיה כל ספק שחושב כי הוא מסוגל להרים אוהל שכזה רשאי לפנות אליו.
מדובר באוהל מיוחד שמתנפח בשיטת בלון באמצעות מערכת ממברנות ומאפשר להעתיק אותו ממקום למקום בקלות יחסית. גודלו 38 מטר רוחב, 50 מטר אורך ו-14 מטר גובה. הוא עובד בשיטה של שתי שכבות אוויר, הוא אטום לחלוטין ועובד על אוויר חם שמונע את קריסתו למקרה ובו מקור האנרגיה שמנפח אותו מפסיק לפעול, כאשר במתקן ישנם שני גנרטורים כגיבוי. גם שיטת המיזוג שבו בנויה כך שהוא לא מפריע לביצוע תרגילי הסרט עבור המתעמלות. מדובר באוהל מקצועי וייחודי, ולכן בסופו של דבר הלכו כנראה על מכרז לספק יחיד מחו”ל.
האוהל החדש (חגי מיכאלי)בינואר האחרון החלו עבודות התשתית להקמת האוהל שהובא לארץ, לצד העבודות לשיקום אולם ברלין עבור ענף התעמלות המכשירים. כל זאת, על מנת להחזיר למכון את אחד הענפים האולימפיים המובילים בארץ, כאשר משרד התרבות והספורט השקיע כעשרה מיליון שקלים בפרויקטים הללו. בתוך כחודש האוהל כבר עמד והמתעמלות האולימפיות לינוי אשרם וניקול זליקמן נכנסו להתאמן בו. אחרי תקופה ארוכה של משא ומתן, גם חוזה נחתם בין איגוד ההתעמלות למכון.
אלא שלפני כחודש הודיעו במכון וינגייט בדואר אלקטרוני לכל הגורמים שקשורים לפרויקט כי אין היתר בנייה ואישור של כיבוי אש לאוהל, אחרי חודשים של אימונים במקום. בווינגייט טענו כי רק לאחר הקמת האוהל היה ניתן לפנות למערך הכבאות כדי להסדיר את הרישוי לאוהל ובנוסף נטען כי בגלל בעיה מול מכללת זינמן על הקרקע שעליה הוקם האוהל, אין היתר ממינהל מקרקעי ישראל. הדואר האלקטרוני הזה הרתיח את אנשי משרד התרבות והספורט שלכאורה לא ידעו מכך שישנן בעיות. ההודעה הזו למעשה – שברה את הכלים.
העבודות בווינגייט להקמת אולם האוהל להתעמלות האמנותית (אסי ממן)באותו היום, התכנסה ישיבת ההנהלה של איגוד ההתעמלות והחליטה לעצור את האימונים מדאגה לשלומן של המתעמלות. בגלל ההתנהלות הזו, לינוי אשרם וניקול זליקמן, שרשמו הישגים אדירים באליפויות העולם, יצאו מהאוהל והתקשו למצוא אולם אחר להתאמן בו באופן סדיר, כאשר באיגוד ממילא היו במצוקת מתקנים עוד לפני הקמת האוהל כאמור. בעקבות המצב, אגב, נבחרת ההתעמלות האמנותית תמריא היום (חמישי) למחנה אימונים בבולגריה - מדינה ירוקה שיש לה קשרים טובים עם ישראל - וכך יתפנה האולם בחולון למתעמלות האישיות המובילות לשבוע הקרוב.
בתוך כך, נכון לעכשיו יש כמה גורמים שמנסים לפתור את בעיית ההיתר ממינהל מקרקעי ישראל ואת האישור של מערך הכבאות, אחרי שמנכ”ל מכון וינגייט, שי אברהמי, עדיין לא הצליח לעשות זאת. לפי גורמים שונים המעורים בפרטים, המכון יצטרך בין היתר להתקין ספרינקלרים בתוך האוהל ולרכוש תותחי מים. בנציבות כבאות והצלה מסרו כי “קיימים מגעים, אם כי בשלב זה אין אופק לאישור”.
מתי המתעמלות האמנותית יחזרו לאוהל המיוחד? אין לדעת, אך למרות הכל ישנה אופטימיות זהירה כי האישורים יגיעו עד ל-10 בספטמבר. צריך לזכור שכרגע אומנם אין תחרויות בענף, אבל ההכנות לאולימפיאדת טוקיו שתתקיים בקיץ הבא נמשכות. בכל אופן, אין ספק כי מדובר בכישלון של מכון וינגייט וההנהלה שלו, שלא הצליחו להסדיר את האישורים לפרויקט הזה בזמן.
במכון וינגייט בחרו שלא להגיב.