האח הגדול ממש לא רואה הכל
היה לא מעט כדורגל טוב ושחקנים שבלטו במחזור ה-20 בליגת העל, ועוד נגיע אליהם, אבל הבעיה היא שלא עסקנו בהם יותר מדי ובכלל במשחק הזה שלשמו התכנסנו, בעיקר בגלל מערכת ה-VAR ששוב גנבה את ההצגה והאפילה על המשחקים, ושוב עלתה לכותרות בהקשרים שליליים.
המערכת בכלל לא עבדה בקריית שמונה, שוב בשל תקלה טכנית, ושופטי העזר נותרו מחוסרי עבודה בקריה. מי יודע איך היה מתפתח המשחק שהסתיים ב-0:0? מה זה בכלל משנה ואיזה ערך ספורטיבי נשאר כשיש גזענות מכוערת ביציעים (עוד נגיעה אליה). גם הפועל חדרה יכולה להרגיש שה-VAR לא ממש הטיב עמה מול מכבי נתניה, שבעצמה קיבלה פנדל וניצחה 0:1 בזכותו (מוצדק או לא, תלוי את מי מהשכנות בצפון השרון שואלים), אך שער אחר שלה נפסל בשל נבדל פאסיבי בפעם השלישית העונה.
שחקני הפועל ב"ש ועירוני ק"ש בסיום (ניסן עייש)הואיל והמערכת כן השתפרה יחסית לעונה שעברה, וכן עשתה צדק שלשמו היא החלה לפעול, אין לכנות אותה "כישלון טוטאלי" כמו שהפועל רעננה טוענת, אבל יש מקרים שבהם השופטים הישראלים לא משתמשים בה נכון. לא מקשיבים לעצות שופטי הניידת, מתעלמים מאירועים קריטיים, וזה אם המערכת בכלל עובדת. אז העליהום על ה-VAR אולי לא מוצדק במלואו, אבל יש לעשות בחינה רצינית יותר של הדברים, אולי אפילו השקה מחדש אחרי תהליך של הסקת מסקנות ושיפור בלא מעט מקרים.
שוד בנסיבות מחמירות
תוסיפו לכל השוד הזה תיבול של נהמות גזעניות, שנשמעות יותר מדי בתקופה האחרונה במגרשים בישראל – בני יהודה ומכבי חיפה מוקדם יותר העונה, אוהדי נתניה (פעמיים) וכן אוהדי הפועל באר שבע בפעם השנייה, כשהשיא הגיע ביום שבת האחרון בק"ש, שם הם גרמו להפסקת המשחק לראשונה בכדורגל הישראלי.
כשרגע כזה מגיע, לאחר תקופה של עלייה דרסטית באירועים מכוערים כאלה, זה צריך להדליק נורה אדומה עבור כולם. אצל המועדונים שצריכים לפעול ביד קשה יותר, בבית הדין של ההתאחדות לכדורגל עם עונשים קצת יותר מרתיעים שיגרמו לקבוצות לזוז (ולא רדיוסים), גם מנהלת הליגות צריכה למנוע את הפגישה האנושה במותג שלה וכל זה לא שווה ללא התרעה ממשית מצד מערכת אכיפת החוק.
אוהדי הפועל באר שבע (ניסן עייש)אם שינוי תרבותי לא יקרה בן רגע, וכנראה שלא, אז העונשים צריכים להיות קשים הרבה יותר ולהעיף מהמגרשים את אותם אנשים לצמיתות. מלבד אוזלת היד של המערכת עצמה - האחים הגדולים, שאמורים לפקח, לבדוק, לשפר ולהעניש כשצריך, לא עושים את זה כמו שצריך, ולא רואים את התמונה המלאה. גם לגבי מה שהם כן רואים, הם לא מטפלים כראוי. בינתיים, הם גונבים לנו את הכדורגל. הראיות ממשיכות להיאסף, רק זירות הפשע משתנות מדי שבוע.
המרדף
והיה גם קצת כדורגל במחזור ה-20 ויש שחקנים שהתעלו על עצמם בגדול. מאבק האליפות הגיע לשלב שבו השנייה רודפת אחרי הראשונה והמתח בהפרש בין המשחקים שלהן, מורגש היטב ורק גורם לכולם לחכות לפלייאוף העליון. ואם נשים לרגע בצד את "קרב המכבי", אז חיפה ממשיכה לרדוף אחרי ת"א, הלחץ עולה ובקרוב הוא כנראה יתחיל להשפיע עליהן. המוליכה וסגניתה נהנו משני המוציאים לפועל העיקריים של כל אחת, ולא רק הם כיכבו.
בשבת הייתה זו מכבי ת"א שניצחה 0:2 חלק את מ.ס אשדוד ומעבר לכובשי השערים שהם המוציאים לפועל העיקריים של ולדימיר איביץ' העונה, יונתן כהן עם שער תשיעי העונה ועומר אצילי עם השישי שלו (לשניהם יש גם שישה בישולים), מי שדווקא בלט יותר אצל האלופה היה אייל גולסה, בערב פשוט מושלם. ממש ככה. גולסה סיים משחק חף מטעויות מול אשדוד, כאשר רשם 16 מאבקים מוצלחים מתוך 16, 5 מתוך 5 בדריבלים מוצלחים, 4 מתוך 4 בתיקולים מוצלחים ושני איומים למסגרת מתוך שתי בעיטות.
אייל גולסה (רדאד ג'בארה)לכל הדעות זה היה ערב נדיר ויוצא דופן עבור כדורגלן, למרות שהיריבה הייתה לא במיטבה ומרכז השדה שלה בכלל לא היה קיים ללא לאונרד אווסו הנהדר שנמכר לוונקובר ווייטקאפס מה-MLS תמורת 1.1 מיליון דולר, וללא סמואל אלאבי ושלומי אזולאי הפצועים. אבל כמובן שאין בכך כדי להוריד מהמשחק המצוין של גולסה, שקיבל פרגון מהמועדון שלו, ובצדק.
אצל הירוקים היו אלה יובל אשכנזי וניקיטה רוקאביצה, גם הם כבשו ובישלו יחדיו יותר מהשאר אצל קבוצתם העונה, שכבשו את השערים ב-1:3 על בני יהודה עם עזרה קטנה ממתן בלטקסה שפתח את ההתמודדות עם שער עצמי. על הדרך, מכבי חיפה ניצחה בבלומפילד את בני יהודה לראשונה מזה למעלה משש שנים, מאז דצמבר 2013.
יובל אשכנזי חוגג (רדאד ג'בארה)החלוץ האוסטרלי פשוט בעונה מדהימה עם שער מספר 14, וזה קרה אחרי משחק בו הוא לא ממש טוב אבל הצליח לחתום את התוצאה בדרך לביסוס מעמדו כמלך השערים של הליגה, כשכבש יותר שערים מסקציה נס ציונה כולה עונה והשתווה לכמות השערים של הפועל כפר סבא. אשכנזי, השני ברמת המעורבות בשערים, כבש שער שביעי העונה בליגה ו-11 בכל המסגרות (אחרי מסירת עין עקומה גאונית של צ'ירון שרי), הרבה יותר מהרבה חלוצים בארץ. יש לו גם חמישה בישולים בליגה ובכלל זה הישג נהדר בפני עצמו לשחקן בעמדה שלו. לא פלא שהוא חגג בטירוף, רק לרגע, ואז נזכר שהוא משחק מול האקסית והתנצל בפני האוהדים. למכבי חיפה, ובעיקר לאשכנזי, יש הרבה סיבות לחגוג העונה.
דומים אבל שונים
קשה שלא להשוות בין הסיטואציות של אלירן עטר וירדן שועה במכבי ת"א ובמכבי חיפה, שבסגליהן יש גם נקודות רגישות במיוחד. שניהם צמחו ופרחו בבני יהודה והתקדמו לטופ של הכדורגל הישראלי, הם גם שניים מבין "הילדים הרעים" שיש בארץ ושניהם חסרים מאוד על כר הדשא העונה. הם בשלבים שונים לחלוטין, כל אחד בקריירה שלו, מחפשים דברים אחרים וצריכים דברים אחרים. עטר כבר חווה הכל, כולל נבחרת ישראל, אליפויות ואירופה, הפגין יכולת אדירה בעונה שעברה ועדיין לא נספר אצל איביץ'. שועה עדיין עוד צריך להוכיח את עצמו, אך לגבי הכישרון המטורף שלו אין עוררין.
מרקו בלבול, ירדן שועה וגל אלברמן על הספסל (רדאד ג'בארה)מה שבטוח, שניהם חייבים שינוי ושניהם חייבים לשחק מדי שבוע בליגת העל. לא יכול להיות ששחקן כמו עטר לא יהיה כוח משמעותי בליגה שכזאת ויתבייש על הספסל או מחוץ לסגל. מעבר לבית"ר ירושלים הוא מתבקש, אבל שוב תישאל השאלה לגביו, וגם לגבי שועה, והיא שאלת ההתנהגות. שניהם לא טיפוסים פשוטים בלשון המעטה, השפעתם על חדר ההלבשה יכולה וצריכה להלחיץ כל מאמן ומנהל מקצועי, אבל צריך גם לדעת לא לחשוש מהם, איך לתת לאחד כמו עטר את המקום שלו ולנצל את היתרונות הגדולים שלו והניסיון העשיר, וכיצד לחבק את שועה על מנת להפיק ממנו את המיטב.
השידוך בין עטר למכבי ת"א כבר מזמן לא עובד וכדי להמשיך את הקריירה בטעם טוב ולהמשיך להיות רעב לכדורגל, הוא חייב אתגר חדש, חייב לצאת מקריית שלום בחלון הזה. כנ"ל לגבי שועה, שעד שהשלים איכשהו עם מעמדו לאחרונה ועשה שינוי מהספסל עם שני שערים בשני המשחקים האחרונים (כולל שער שהעלה את הירוקים לרבע גמר גביע המדינה), פתאום לא קיבל דקות בבלומפילד.
אלירן עטר (עמרי שטיין)עם כל הרצון הטוב והמיליונים שהשקיע יעקב שחר בהבאתו של החלוץ המוכשר, הסיטואציה שנוצרה בכרמל, באשמתו ובגלל אנשי המועדון שלא יודעים איך לגשת אליו וכרגע נראה שכבר לא ממש מאמינים בו או רוצים לטפל בו, נראית בלתי הפיכה ומזיקה לשני הצדדים. ומיותר לציין שגם בין עטר לאיביץ' היחסים גמורים לגמרי. כך או כך או כך, כל אוהדי הכדורגל בישראל רוצים לראות את עטר ושועה במגרשים, ולא בכותרות הראשיות אחרי בעיות משמעת או עוד משחק על אזרחי. שניהם יכולים להיות מתנה לכל קבוצה שתקלוט אותם, אבל צריך דעת בדיוק איך לפתוח את סרט העטיפה ואיך להוציא אותה בזהירות מתוך הקופסה.
הקרב של אלישע
בדיוק מאותה נקודה שהפסיק בעונה שעברה עם מכבי פתח תקווה, איתה החל את העונה והוחלף בינואר בגיא לוזון, אלישע לוי התחיל את הקדנציה שלו בבני יהודה אחרי יוסי אבוקסיס. ינואר, חלון ההעברות על הפרק, סגל לא מאוזן עם הרבה בעיות שצריך לתקן באופן מידי ופלייאוף עליון שהיה בגדר חובה בתחילת העונה אחרי שנים מוצלחות, אבל הפך למטרה שיהיה קשה מאוד להשיג.
אלישע הפסיד בבכורה להפועל ת"א, אך שיקם את המצב במעט לאחר מכן עם שני ניצחונות דחוקים 0:1 על הפועל עפולה בדרך לרבע גמר גביע המדינה ועל הפועל כפ"ס, ובמחזור האחרון חזר להפסיד עם קבוצתו. בעוד הוא יצא מעודד מהיכולת והשיפור, מהמחצית השנייה ביחס לראשונה, וביחס למשחקים האחרונים, אבל מלבד סוגיית החיזוק הוא צריך לשנות בבני יהודה עוד לא מעט דברים כדי לשמור על סיכוי לפלייאוף העליון.
אלישע לוי (רדאד ג'בארה)עצם העובדות שעם חלוץ אחד, מוחמד גדיר אמש ודור ג'אן לאחרונה, ועם המחליפים במחצית השנייה אבישי כהן (לא מספיק מוערך כקשר) ואריאל לזמי (לא מספיק מוערך באופן כללי) בני יהודה נראתה הרבה יותר טוב מאשר, כשגדיר שיתף פעולה עם ג'אן, שהפעם היה המוחלף ולא המחליף – צריכות לתת לאלישע הרבה חומר למחשבה לגבי השיטה וסגנון המשחק. גם שי מזור הכניס את עצמו בגדול לרוטציה, גם כשיגיע מחליף לאיסמעילה סורו, שבכל זאת הותיר חלל גדול במרכז השדה.
כולל זרים שיצורפו, ואולי הישראלים (אם יתאפשר לו), אלישע צריך לבצע מיני-מהפכה בקישור ובהתקפה שלו, החל מהקישור האחורי ועד לחוד ההתקפה, כדי לרענן את ההרכב אחרי חצי עונה של דשדוש, אנמיות וחוסר מחץ, ועם כל הכבוד לשחקני ההרכב הקבועים שהציב אבוקסיס מתחילת העונה. אחרי חצי עונה כזאת, ועם סגל מלא בטעויות שכזה, אלישע חייב לטרוף את הקלפים, לא רק לבנות על הקיים ולשפץ קלות. ואין לו הרבה זמן לעשות את זה.
שחקני בני יהודה מאוכזבים (רדאד ג'בארה)רק אם יתבצע מהפך מקצועי שכזה, ורק אם הכתומים יחזרו לתלם בבלומפילד אחרי חמישה משחקים ללא ניצחון ביפו (ארבעה הפסדים רצופים), יישאר להם סיכוי לסיים בין שש הראשונות העונה. זו אולי לא ההזדמנות האחרונה של אלישע כמאמן, אבל אחרי טראומת נבחרת ישראל, הטעם המר מהקדנציה בב"ש והכישלון בפ"ת, מעבר למטרה של המועדון - מדובר בקרב של ממש של המאמן הוותיק, על שמו הטוב, המוניטין שלו ועל הרלוונטיות שלו לליגת העל.
חותמים על מקומות 5 ו-6
אם כבר בקרב על הפלייאוף עסקינן, אין ספק שמי שנמצאת במצב הטוב ביותר אחרי ארבע הראשונות, ואפילו עשויה לדגדג את ב"ש בקרוב, היא הפועל ת"א, שממשיכה לרוץ עם ניצחון שישי ברציפות וחמישי בליגה, קשה כבר להמשיך ולתאר את המהפך שהובילו משה סיני וניר קלינגר במתחם חודורוב, ואין מספיק מחמאות בעולם.
מעבר למשחק ההגנה שהשתפר, כשהפועל ת"א ספגה רק שלושה שערים ברצף הנ"ל, בקישור ובהתקפה למאמן יש לפתע לא מעט אפשרויות של שחקנים שהולכים ומשתפרים, ועכשיו יש לו גם את מאור בוזגלו, שחזר נהדר מתקופת ההיעדרות שלו בשל מחלת הנשיקה עם שער שהכריע את ה-1:2 מול הפועל כפ"ס בשבת.
מאור בוזגלו כובש (דן יידוב)ומעל כולם במשחקים האחרונים יש לו את עומרי אלטמן, שאמנם צפה בסטפן ספירובסקי עובר אותו במניין השערים בכל המסגרות, אבל פשוט לוהט עם שני שערים וארבעה בישולים בארבעת המחזורים האחרונים. אלטמן הוא השחקן הכי חם של קלינגר עם מעורבות ישירה בשישה מתוך שמונת השערים האחרונים של הפועל ת"א.
ואם נשפוט לפי המצב הנוכחי בטבלה, ולפי זה שהפועל חיפה והפועל חדרה די מדשדשות והסגל שלהן כרגע לא מספיק טוב לפלייאוף העליון, מכבי נתניה הופכת למועמדת האולטימטיבית למקום אליו התרגלה בשנתיים האחרונות. היא עדיין לא חזרה לעצמה מבחינת הכדורגל והתוצאות ביחד, בשבועות האחרונים היא נראתה טוב ולא השיגה נקודות וביום ראשון היא נראתה פחות טוב אך חזרה לנצח, בכוח, בשיניים, עם הרבה אופי – בדיוק כמו שאלמוג כהן אוהב.
עומרי אלטמן חוגג (חגי מיכאלי)הקפטן של מכבי נתניה, שהעיד על עצמו ששינה פאזה אחרי שלקח על עצמו קצת יותר מדי בסיבוב הראשון, המשיך את השיפור שלו ומציג נתונים אדירים, כאשר לפי instat הוא במקום הראשון בליגת העל בתיקולים עם 5.67 למשחק ב-67%, 6.24 יירוטי מסירה (גם כן במקום הראשון בליגה), 6.61 חילוצי כדור (הכי הרבה בליגה, 4.3 ניצחונות במאבקי אוויר (65% במקום השני בליגה) ו-16 במשחק ניצחונות מאבקי קרקע (62% במקום השני בליגה).
אלמוג כהן עם הכדור (נעם מורנו)במנהלת הליגות בחרו אותו השבוע כ"מניה הבטוחה" והוסיפו כי הוא גם דייק במסירות ב-93% ותהו האם הוא "יותר טוב מגאטוסו?". הגרזן של נתניה, גאטוסו של היהלומים אם תרצו, עושה את ההבדל עבורם בדרך, אולי, לנקודת מפנה שתוביל אותם למקום אליו הם שייכים. מילה טובה מגיעה גם לניקו אולסק על המהפך והקאמבק לרוטציה, כשהוא מתפקד נהדר לצדו ומשלים אותו.