לא רק האנשים שניהלו את הפועל תל אביב חטפו ביקורות מדוח הפירוק של המועדון. המפרק, עו”ד שאול קוטלר, קבע כי גם ההתאחדות וגם הבקרה כשלו בתפקידן לשמור על המועדון, בעיקר בתקופת חיים רמון. לפי הדו”ח שהוגש היום (שלישי) לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הוועדה להעברת זכויות הניהול לכאורה לא פעלה כנדרש ממנה בתקנון, הבקרה התקציבית התעלמה לכאורה מהאזהרות של אופ”א ויו”ר הבקרה עופר אורליצקי לכאורה התנהל מול מני ויצמן על אף שלא הוגדר כאדם שמנהל את המועדון באופן רשמי. אלו כל הכשלים שנעשו מצד הגורמים המפקחים על ההתנהלות הפיננסית של המועדון, בדרך לפירוק.
לפי הדוח, בהעברת זכויות הניהול של המועדון “לא קויימו הוראות תקנון העברת הזכויות, הן כאשר אושרה העברת זכויות הניהול לחיים רמון, הן כאשר אושרה העברת מניות למשקיעים שונים והן כאשר אושרה העברת זכויות הניהול לאמיר כבירי”.
משרדי ההתאחדות לכדורגל (מערכת ONE)לפיכך, קבע הדוח כי “כל גורמי ההתאחדות כשלו ואפשרו את הפקדת גורלה של הקבוצה בידי גורמים חסרי יכולת כלכלית, ללא בטוחות מתאימות מתאימות ובתנאים שאינם עונים על דרישות התקנון”.
“הבקרה איפשרה להפועל לפעול בגירעון”
על פי התקנון, קבוצה כמו הפועל תל אביב חייבת לפעול באופן שלא תיצור גירעון בתקציבה ובכל תחילת עונה הבקרה נדרשת לאשר את התקציב. בפני מי שחקרו את מצבה של הפועל תל אביב הגיע לחקירה גם יו”ר הבקרה התקציבית לשעבר, רו”ח יאיר רבינוביץ’, שטען כי בתום עונת 2009/10 ענף הכדורגל הישראלי הגיע לאיזון כספי. מאז, בכל עונה נדרש מחליפו, עופר אורליצקי, לאשר את התקציבים של הקבוצות כגורם שמפקח על איזון תקציבי.
כל קבוצה צריכה להציג היעדר גירעון והקטנות חובות עבר ב-10 אחוזים לכל הפחות. ככל שעונה מסוימת מסתיימת בגירעון, על הבקרה התקציבית לממש את הבטוחות שהופקה בידיעה לצורך הבטחת ביצוע התקציב. “מחקירות המפרקים עלתה תמונה קודרת ולפיה בטיפול בעניינה של הפועל ת”א הבקרה התקציבית כשלה לחלוטין ואף התפרקה מסמכויותיה ואיפשרה את פעילות הקבוצה בגירעון מתמשך במשך 4.5 עונות, באופן שפירוק היה תוצאת מסתברת בלתי נמנעת”, כך נכתב בדו”ח המפרק.
לפי הדוח, הבקרה “לא מימשה בטוחות בשנים בהן הבטוחות היוו חלק מתקציב החברה ולא מימשה בטוחות כאשר הקבוצה סיימה בגירעון”. בנוסף, נכתב כי “הבקרה במחדליה המתמשכים איפשרה פעילות של הקבוצה בגירעון שנה אחר שנה, את היווצרות הגירעון ותפיחתו למימדים של עשרות מיליוני שקלים בעת הפירוק”.
עו"ד שאול קוטלר מציג את הדוח (נעם מורנו)כמו כן, הדו”ח קובע כי הבקרה התעלמה מנורות האזהרה שקיבלה מאופ”א. עו”ד קוטלר ציין כי הבקרה התקציבית קיבלה התראה מגופי הבקרה של אופ”א לגבי ההתנהלות של הפועל ת”א, לאחר שזו לא עמדה בקריטריון הפיננסי בעקבות צבירת גירעון של 12.4 מיליון יורו בשנים 2012, 2013 ו-2014. “ואולם, הבקרה התקציבית בהתרשלות ברורה לא ייחסה לאירוע דרמטי זה משמעות והמשיכה לנהוג כתמול שלשום”, כך נטען בדוח.
גם להתאחדות היה חלק בהתנהלות החריגה של ראשי הפועל ת”א. ב-8 יולי 2012 התכנסה הוועדה להעברת זכויות הניהול מאלי טביב לחיים רמון, שם “רמון הציג מתווה עסקה לפיו טביב יעביר את מניותיו בהתאם לקצב התשלומים שסוכם והניהול יעבור לידיו לאלתר”.
מי ידע? המעורבות של ויצמן מאחורי הקלעים
על פי הדוח, ב-17 ביולי 2012 נחתם ההסכם בין אלי טביב אחזקות בע”מ לבין חיים רמון, במסגרתו “רמון קיבל על עצמו את מלוא הזכויות וההתחייבויות כמנהל והתחייב לרכוש בעצמו או ביחד עם אחרים, עד לא יאוחר מיום 1.11.12 את מניותיו החברה תמורת 17 מיליון שקלים, בתשלומים. שישה מיליון שקלים כנגד העברת חצי מהמניות, שישה מיליון נוספים עד ליום 1.6.13 כנגד העברת המחצית השנייה של המניות והיתרה בתשלומים שנתיים של מיליון שקל”.
היה מאחורי הקלעים. מני ויצמן (רדאד ג'בארה)יומיים לאחר מכן, הוועדה להעברת זכויות אישרה את העברת זכויות הניהול מטביב לרמון, שהיה אמור להיות הרוכש היחיד שלא מלוא הזכויות. “בפועל”, כך נכתב בדוח הפירוק, “מועברות המניות של טביב לחשבון נאמנות אצל עו”ד יואב שניצר. מחקירות המפרקים עלה כי מדובר בחשבון נאמנות שהנהנה הוא הוא מני ויצמן על כל המשתמע מכך”. כלומר, מני ויצמן היה האיש שלכאורה משך בחוטים מאחורי הקלעים והזכויות עברו מטביב לרמון דרכו.
לטענת עו”ד קוטלר, הליך העברת זכויות הניהול מטביב לרמון “בוצע בניגוד לכללים הקבועים בתקנון העברת הזכויות במספר עניינים מהותיים – ראשית, ניתן אישור לאדם פרטי שאינו תאגיד משפטי. שנית, לא נערכה כל בדיקה ובחינה של מצבו הכלכלי של חיים רמון והתאמתו לרכישת הזכויות והוועדה הסתפקה בהצהרות של רמון כי יעמוד בהתחייבויותיו. שלישית, כפועל יוצא מהיותו של רוכש הזכויות אדם פרטי, לא התקיימה הדרישה הקבועה בתקנון באשר להון מינימלי נדרש של האישיות הרוכשת. רביעית, הוועדה חרגה מסמכותה כאשר ויתרה לחיים רמון על הדרישה הקבועה בתקנון להפקדת עברות בנקאית בסכום של 1.3 מיליון שקל והסכימה לראות ב-1.37 מיליון שקל שהיה מופקד ברשות לבקרה תקציבית כחלופה לערבות בנקאית הנדרשת מרוכש קבוצת כדורגל”.
“אורליצקי קיבל בטוחות מוויצמן בניגוד לדין”
עוד עולה מהדו”ח, כי “הוועדה הייתה ערה לפעולתו של מני ויצמן מאחורי הקלעים וראתה לנכון לציין כי ‘מר מני ויצמן או צד שלישי אחר לא השקיע כספים כלשהם ברכישת הקבוצה, לא נתן בטוחות כלשהן בקשר להעברת הזכויות ואין לו קשר כלשהו לעסקה. מעמדו של ויצמן הינו של אוהד שמעוניין בהצלחת הקבוצה’”. לטענת המפרק, מדובר ב”הערה מוזרה, הלא כן? מה עניין שמיטה להר סיני? מדוע יש לציין משהו שאינו עולה כלל מהבקשה להעברת זכויות אלא אם יש הבנה או למעצר חשש ממשי שלמעשה ויצמן עומד מאחורי המהלך?”.
עופר אורליצקי במשרדי ההתאחדות (איציק בלניצקי)על פי הדו”ח, “עצם הוספת ההערה לגבי ויצמן בהחלטת הוועדה מלמד כי הוועדה הייתה מודעת למעורבותו הרבה של ויצמן… רו”ח אורליצקי ידע היטב כנראה כבר אז כי זו הכוונה ובוודאי ידע כי ויצמן מעורב עד הצוואר בניהול הפיננסי של הקבוצה, עמד עימו בקשר, נפגש עימו, מסכם איתו תנאי בטוחות. אורליצקי קיבל ממנו בטוחות רבות ושחרר אותן בחזרה לידי ויצמן בניגוד לדין. אורליצקי ראה בוויצמן ‘עמוד תווך’ ליציבות הכלכלית של הקבוצה. הכל בניגוד גמור להחלטת הוועדה שראתה צורך להעלות על הכתב מצג סותר מהותית כי לוויצמן אין קשר כביכול”.
אורליצקי טען בחקירתו כי להבנתו הבקרה לא נדרשת לבדוק את היכולות הכספיות של מקבל זכויות הניהול: “חיים רמון אומר ‘יש לי את היכולת, אני יודע לגייס אנשים, אני יודע להתרים, אני יודע להביא, אני יודע זה, אני הייתי שר גדול, אני יודע להביא אנשים, יש אנשים איתי, יתמכו בהפועל תל אביב, באים איתי, הולכים איתי’. הוא אומר, והוועדה מתרשמת ומאשרת אותו”, כך לדבריו של אורליצקי. כשזה נשאל ע”י עו”ד קוטלר האם הוא לא נדרש לבדוק את היכולות הכספיות, משיב אורליצקי: “ממש לא”.
בדיעבד, חיים רמון הודה בחקירתו כי אין לו יכולת כלכלית להחזיק קבוצת כדורגל. בחקירה הוא נשאל: “בעצם אתה הרי לא יכול מבחינה כלכלית להחזיק קבוצת כדורגל. אין לך יכולת כלכלית כזו”, ורמון ענה: “נכון. אני לא את החזקתי את הזה”. בעקבות זאת הוא נשאל: “אז מי זה בעצם הקבוצה הזו או האנשים שאומרים לך – בוא, תלך למהלך?”. תשובתו של רמון הייתה: “אוהדים עשירים של הפועל שכל אחד אמר ‘אנחנו נקנה חלק מהקבוצה ‘ וישבו, ישבו מולי”. לאחר מכן נשאל: “ואתה עצמך הזרמת כספים?”, והשיב: “מאיפה יש לי כסף? אני הזרמתי את כל הוני, בריאותי, אני חושב שכאשר אמות, אני אמות מוקדם מידי בשלוש-ארבע שנים לפחות בגלל הפועל”. בעקבות זאת נשאל שוב: “זאת אומרת, כספים אתה עצמך לא הזרמת?” ורמון מגיב: “לא, אבל אני הבאתי כספים”.
חיים רמון (נעם מורנו)בחקירתו מול המפרקים רמון נשאל לגבי הופעתו בוועדה להעברת זכויות ואמר: “אמרתי שם שזה רעיון של קבוצת רכישה ואני אמכור את המניות לכל מיני אנשים, כמובן באישור ההתאחדות”. עו”ד קוטלר שאל אותו: “כלומר, גם הם הבינו בסופו של דבר, גם בהתאחדות, שאין לך יכולת כלכלית להחזיק קבוצה”, ורמון ענה: “ודאי, ואישרו הכל”.
בחקירתו של שוקי כהן, עובד הבקרה במשך כעשרים שנה, העיד כי הוא “סבר שאין לוותר לרמון על הפקדת ערבות בנקאית, אך הייתה זו החלטה של יו”ר הבקרה התקציבית”, לפי הנאמר בדו”ח. “תסתכל, תבדוק אם יש ערבות בנקאית אחת”, אמר שוקי כהן בחקירתו. “למה אין? כי היה מי שוויתר לו”.
העברת הניהול לכבירי
גם בהעברת זכויות הניהול בין רמון לאמיר כבירי נחשפה התנהלות בעייתית לכאורה. לפי הדוח, ביום 29 במארס 2015 נחתם בין הצדדים ההסכם לרכישת עשרה אחוזים ממניות החברה תמורת 1.2 מיליון שקל. בהסכם ניתנה לכבירי גם האפשרות לרכוש 20 אחוז נוספים מהמניות תמורת 2.4 מיליון שקל בתוך כשלושה חודשים. “הקבוצה לא דיווחה להתאחדות על ההסכם ואף הסתירה את קיומו בישיבת הוועדה שהתקיימה ב-24.4.15 (הבקשה הוגשה רק ב-10.6.15)”, לטענתו של המפרק עו”ד קוטלר.
התנהלות בעייתית לכאורה. אמיר כבירי (איציק בלניצקי)כאמור, ב-10 ביוני 2015 הוגשה בקשה להעברת עשרה אחוזים ממניות החברה לכבירי ובה צוין כי “הואיל ולכבירי אופציה לרכישת 20% נוספים, מתבקש לראות בה בקשה להעברת 30% ממניות החברה”. במכתב מענה של ההתאחדות מיום 17 ביוני 2015, צוין כי “במכתב שצורף לבקשה להעברת מניות התגלה כי כבירי מחזיק 10% ממניות החברה מבלי שהדבר אושר ע”י הוועדה להעברת זכויות” והתבקשו הבהרות והתחייבות להחזיק את המניות במידה ולא יינתן אישור.
בעוד שבחודש יוני נחתמה העסקה בין רמון לכבירי, ביום 23 ביוני שלחה המחלקה המשפטית בהתאחדות מכתב לקבוצה ובו הבהירה את עמדתה כי “לא ניתן להעביר לכבירי, שהינו אדם פרטי, את זכויות הניהול”. לפי הממצאים שהשיג המפרק, ב-28 ביוני “יו”ר הוועדה להעברת זכויות שאלה כיצד בוצעה העברת המניות לכבירי ללא אישור הוועדה ותהתה מדוע בישיבת הוועדה הקודמת (שהתקיימה ב-26.4.15) הסתירה הקבוצה את המידע ולא הזכירה ולו במילה את העברת המניות לכבירי“.
בדוח צוין כי יו”ר הוועדה שרה ברוש שאלה האם יש חובות ושם העיד בארי בן זאב, שניהל בזמנו את הקבוצה, כי קיים גירעון שפחת ל-21 מיליון שקל. עופר אורליצקי הוסיף מיד לאחר מכן: “15 מיליון ירד מהגירעון”. בוועדה, אמיר כבירי הודיע כי לקח על עצמו את כל חובות הקבוצה: “בשלב זה רק אני שם בטוחות וכסף להעמדת תקציב של 28-29 מיליון שקל. בעיקרון כדי לתת דוגמה לכוח הפיננסי שלי, יש לי יצירות אומנות על שמי הפרטי ששוות 200 מיליון דולר, לא משועבדות ולא קשורות לקרן של המשפחה. יש לי הערכה מהאדם הבכיר בעולם. זה אפילו 30 אחוז פחות בגלל צרכי הביטוח”. בוועדה, אמר חיים רמון: “אם אני אושרתי, הוא צריך להיות מאושר באופן כפול ומכופל”.
זכה לאישור הוועדה. חיים רמון (משה חרמון)בדוח המפרק נכתבה ביקורת על התנהלותו של אורליצקי בוועדה להעברת הזכויות וגם על התנהלות הוועדה עצמה: “יושב בוועדה רו”ח אורליצקי אשר מחזיק בדוחות כספיים שמבהירים כי החברה נמצאת בחדלות פרעון ובגירעון עצום שאינו מתאים כלל וכלל למספרים שמפריחים באולם הוועדה, והוא שותק. שואלת יו”ר הוועדה אם יש חובות, והיא מקבלת תשובות שבלשון המעטה ניתן לקרוא להן מצג שווא או התחכמות. הוא אינו מספר על ההתראה מאופ”א ועל העובדה כי נעשה מהלך טכני של הפיכת הלוואות לשטרי הון ולא הוזרמו כספים בפועל. מדובר במצג רשלני בפני הוועדה. חמור מכך, יו”ר הוועדה, שופטת בדימוס, אינה מורה על ביצוע כל בדיקת המשך ואינה מבקשת כל הבהרה, כאשר התשובות שהיא מקבלת הן סתמיות ומעוררות חשד. גירעון של 21 מיליון שקל? למה? מתי נצבר? האם יו”ר הבקרה מאשר את זה? כיצד יכוסה? ואם ‘ירד 15 מיליון מהגירעון’, מתי ואיך? האם הגירעון עמד על 15 מיליון פלוס 21 מיליון שקל? יצירות אומנות? מדוע לא מתבצעת חקירה כלכלית?”.
בהמשך, דוח הפירוק מתואר כי ב-1 ביולי 2015 נשלחה הודעת דואר אלקטרוני ממשרדו של יו”ר הבקרה לאף המשפטי בהתאחדות ובו צוין כי רו”ח אורליצקי אישר כי קיבל תצהיר הון מכבירי שמפרט את כל נכסיו. “תצהיר זה הינו לשביעות רצון עופר אורליצקי ומאפשר את החזקת קבוצת כדורגל בליגת העל”, כך נכתב. אלא שבמהלך חקירת המפרקים “לא אותר בתיקי הבקרה התצהיר האמור. במחשבי החברה אותר נספח ל’דוח העושר’ שכל שיש בו הוא פירוט לפיו לכבירי יש אוסף אומנות בשווי של 88 מיליון דולר ושלושה נכסי נדל”ן בשווי כולל של תשעה מיליון שקל”. בהמשך, נכתב על ידי המפרק כי “במענה לפניית המפרקים לרו”ח אורליצקי לקבל העתק מהתצהיר של כבירי, השיב רו”ח אורליצקי כי התצהיר נבחן על ידו והוחזר לכבירי”.
כך עברה אליו הקבוצה. אמיר כבירי (נעם מורנו)כבירי, למעשה, הציג מסמך הערכה לאוסף אומנות של שמאי שהעתק שלו נספח ל’דוח העושר’, בו כתוב השווי של הפסלים ויצירות האומנות שבחזקתו של כבירי ואף שווי של רכבים ודירות בתל אביב. “מדובר בלא יותר מבוקי סריקי”, קבע המפרק, “ועליו מסתמכים גופים שאמורים להיות רציניים, באישור העברת נכס כגון קבוצת כדורגל, מיד ליד. ההתנהלות לעיל, לו הייתה מנוהלת למשל מול בנק, לא הייתה מביאה לקבל אשראי ולו של שקל אחד”.
לסיכום, כתב עו”ד קוטלר בדוח: “מדובר במהלך רשלני של כל הנוגעים בדבר, הוועדה להעברת זכויות וחבריה שחלקם נושאי משרה בהתאחדות, ההתאחדות עצמה, רו”ח אורליצקי בכובעו כחבר בוועדה ובכובעו כיו”ר הבקרה וכרו”ח בכלל. מהלך רשלני אשר מטיל עליהם אחריות מלאה לחובות שנצברו”.
מעופר אורליצקי נמסר בתגובה: “מפרק הפועל תל אביב זיהה בעופר אורליצקי וברשות לבקרה תקציבית ‘כיס עמוק’ ומקור למילוי קופת הפירוק ומשכך סימן אותו כמטרה לדו”ח עוד בטרם בדק את העובדות. אורליצקי הוא מרואי החשבון המובילים בישראל וכל פעולותיו נעשו במקצועיות. תפקידו של יו”ר הרשות לבקרה תקציבית הוא לבקר את תקציבי הקבוצות בהתאם לכללים המקצועיים. אין זה מתפקידו ומסמכותו לבדוק מעשים לא חוקיים שבוצעו, ככל שבוצעו בקבוצה”.
תגובת ההתאחדות לכדורגל: “ההתאחדות לכדורגל בכלל והוועדה להעברת זכויות בפרט פעלו לכל אורך הדרך על פי החוק ועל פי התקנון. אף מופע תקשורתי, מביך וחסר שחר ככל שיהיה מצד המפרקים וקרן ליברה, המבקשים לעשות הון מפירוק המועדון, לא ישנה זאת”.