ולדימיר איביץ’, מאמנה החדש של מכבי תל אביב, מוגדר ביוון, שם בילה את רוב הקריירה שלו כשחקן ולאחר מכן על הקווים, כדמות שלא ממש כדאי להרגיז. הוא מתואר כבעל אישיות שכולם אוהבים מהר מאוד, אך מי שמנסה לבחון אותו, מוצא את עצמו בחוץ. לא יהיה מופרך לחשוב שאחרי עונה מלאה ב”נחמדות” של ג’ורדי קרויף, מישהו במכבי תל אביב החליט שהגיע הזמן להיות אסרטיבי יותר. אין בעיה עם מאמן ליברלי, אך כן צריך שתהיה דמות שלא תפחד לתת בראש, משהו שההולנדי עשה בתחילת דרכו בישראל, זנחם עם הזמן, ובעונה האחרונה חזר להיות נוקשה רק לקראת הסוף שלה.
איביץ': "מכבי ת"א תתחרה על כל התארים"איביץ’ מגיע אחרי שישב מתחילת העונה בביתו, זאת אחרי שהתפטר מאימון פאוק סלוניקי בעקבות תקרית במשחק ביוון מול פנאתינייקוס במהלכה פחית בירה שנזרקה מהיציע פגעה בראשו ופצעה אותו. לאחרונה קושר לפרטיזן בלגרד הסרבית שרצתה בשירותיו, אך הוא העדיף להצטרף למועדון הישראלי. איביץ’ התמודד על המשרה מול טימור קצבאיה הגיאורגי, אך מלכתחילה זכה לעדיפות בקרב ראשי המועדון ואף נבחר לתפקיד.
איביץ' בסוף הקריירה שלו כשחקן פאוק (רויטרס)איביץ’ בן ה-41 עבד בפאוק סלוניקי מאז 2013, תחילה כמאמן נוער. בעונת 2015/16 מונה כמאמן הזמני של הקבוצה הבוגרת במקום איגור טודור שפוטר. לאורך התקופה ההיא מי ששימש כנשיא פאוק סלוניקי הוא ג’ק אנגלידיס (כיהן החל מ-2014), שכיום משמש שוב כנציג הבעלים במכבי ת”א ולשניים היכרות מוקדמת מהתקופה הזאת. אגב, בניגוד לפרסומים בארץ, איביץ’ לא אימן את אייל גולסה, קשר הצהובים, שהגיע בעונה שעברה לקריית שלום מפאוק. כזמן שהסרבי עמד על הקווים, הקשר הישראלי כבר היה לקראת סיום דרכו במועדון היווני והיה עורך אימונים בצד בנפרד מסגל הקבוצה וכך לא עבד למעשה ולו פעם אחת עם איביץ’.
עונתו הראשונה והיחידה למעשה של איביץ’ כמאמן בוגרים מתחילתה ועד סופה, הייתה עונה מצוינת במהלכה הקבוצה זכתה בעונה שעברה בגביע היווני. בנוסף, נבחר איביץ’ כמאמן העונה ביוון בעקבות ההישג והגעת הקבוצה אל המקום השני בטבלה, רק שש נקודות פחות מהאלופה אולימפיאקוס. בפלייאוף על המקום במוקדמות ליגת האלופות קבוצתו סיימה במקום השלישי ומשם המשיכה להתחרות על מקום בליגה האירופית, אך איביץ’ עזב לא בשל כך – אלא בשל תקרית הפחית במשחק מול פנאתינייקוס באותו פלייאוף על הכרטיס לליגת האלופות. התקרית גרמה לכך שהוא החליט שאינו רוצה לעבוד יותר ביוון.
החלטתו גם הולידה סוג של “שנת שבתון”, כאשר איביץ’ ישב בביתו ולא עבד באף מועדון אחר, אולם העונה המוצלחת בפאוק עדיין הספיקה כדי למשוך עניין ממקומות אחרים ובכללם פרטיזן בלגרד, מועדון הפאר הסרבי וסוג של “חלון ראווה” לכל מאמן סרבי שרוצה להתקדם בקריירה, אולם הוא העדיף את הצעתה של מכבי ת”א. איביצה אילייב, המנהל הספורטיבי של פרטיזן, רצה מאוד לראות את המאמן חוזר למועדון בו כיכב כשחקן אולם שמע ממנו כי הוא מעדיף את הצהובים, בהם אילייב שיחק לפני כעשור.
אייליב סיפר ל-ONE על איביץ’: “אני יכול להגיד לך שאיביץ' הוא מאמן ממש טוב בעיני. עקבתי אחרי פאוק בתקופתו. הם שיחקו את הכדורגל הכי יפה ביוון כשהוא היה המאמן. באמת, לא הייתה קבוצה ששיחקה יותר יפה מהם והוא עשה עונה שהיא הרבה מעל המצופה עם הקבוצה שהייתה לו. איביץ' מאמן שעבר את הדרך ההתחלתית כמאמן נוער ומשם התקדם, הוא למד איך צריך לאמן והוא גם היה שחקן גדול בעיני בכדורגל הסרבי והיווני ושחקנים גדולים בד"כ הופכים למאמנים טובים אם הם רוצים".
"אני חושב שהוא מאמן מודרני. ברור שעבור מאמן כדורגל, ניסיון הוא חשוב, אבל ניסיון מגיע עם הזמן. לפני הניסיון, צריך לדעת מה עושים. צריך לדעת איך לאמן. לא כל אחד יודע ויכול. איביץ' כן, בעיני הוא מתאים. אם הייתי צריך לשים את הכסף שלי עליו, הייתי שם. אני ללא ספק חותם לך שהוא יכול להצליח במכבי ת"א או בפרטיזן בלגרד, או בכל מועדון שבו הוא יעבוד", המשיך קשר הצהובים בעונת 2009/10. “הוא מאמן התקפי, הוא מאמן שאוהב כדורגל מהיר והוא אוהב שהקבוצה שלו יודעת לחשוב. לא קל לזכות ביוון בתארים, זו ליגה מאוד בעייתית והוא ללא ספק הצליח שם אפילו אולי מעל מה שציפו".
בסרביה וגם ביוון מתארים אותו כ”מאמן הבא”, גם כי התחנך על ברכיו של פרננדו סנטוס, מאמן נבחרת פורטוגל בהווה שהובילה לזכייה באליפות אירופה לפני שנתיים, אשר הדריך אותו ביוון כשחקן של פאוק סלוניקי. בשל כך, מספרים עליו כי אחד הדברים עליהם הוא שם דגש ראשוני זה משחק ההגנה הקבוצתו והעמדת קו הגנה שיקשה מאוד על היריבות. הוא לא נתפס כמאמן הגנתי, אך כן כזה שסידור הקבוצה עבורו הוא הערך העליון ומשחק הלחץ המהיר של פאוק בתקופתו היה אחד הדברים שגרמו לכך שאוהדי פרטיזן בלגרד רצו לראותו חוזר למועדון והופך למאמן.
איביץ' על הקווים בליגה האירופית מול שאלקה (רויטרס)ברוב הזמן בפאוק שיחק ב-4:3:3 קלאסי, כפי שמכבי ת”א שיחקה בעונת האליפות הראשונה תחת אוסקר גארסיה ובמקרים רבים גם אצל פאולו סוזה ואצל פאקו אייסטרן. אולם, אחת השיטות שהוא אהב יותר היא 4:2:3:1, השיטה אותה אייסטרן ניסה לשחק בכוח בצהובים ולא תמיד הצליח בשל היעדר מספר “10” איכותי. בשבועות האחרונים המנכ”ל בן מנספורד הנחה סוכנים למצוא לו “מספר 10” שכזה, כך שייתכן שזהו רמז לקראת הבאות. כמו כן, אחת התכונות שבלטו אצל איביץ’ בפאוק זו הגישה הפתוחה שלו. הוא נחשב קפדן, אך לא רודן. הוא אוהב דיאלוג מול השחקנים, אך כשמישהו מרשה לעצמו לחצות את הקו, אין לו כל בעיה להעיף אותו כפי שעשה עם דימיטאר ברבאטוב שנזרק ממש עם המינוי של המאמן בסלוניקי ובהמשך דאג לחתוך את הקפטן יורגוס צבלאס שלטענת המאמן לא הפגין רצינות ולא הקריב מעצמו למען הקבוצה.
אחיו, איליה, היה שחקן גם כן ובהמשך הפך להיות מנהל ספורטיבי של אאק אתונה, לשם הביא את אחיו הצעיר ולדימיר, לשחק בקבוצה, דבר שלא ממש התקבל באהבה הוא בהבנה באתונה. בשנים האחרונות הוא משמש כיועץ להנהלה של אאק אתונה. איליה מעניק את שירותיו למועדון בו הפך לדמות מאוד משמעותית כאשר מהצד מעורב בלא מעט העברות של שחקנים, אך אף פעם לא כאיש בחזית, כך שאי אפשר לקרוא לו סוכן שחקנים אך הוא בהחלט מתווך בעסקאות העברות באופן רציף. בכל הנוגע למשפחה, איביץ’ דובר יוונית ואף העתיק את מגוריו לפני שים רבות ליוון, שם הכיר את אשתו.
כשחקן, איביץ’ היה קשר התקפי והחל את הקריירה שלו בזרניאנין בה נולד וגדל. בהמשך עבר לפרטיזן בלגרד, שם זכה בשלוש אליפויות וגביע אחד וממנה יצא לבורוסיה מנשנגלדבאך הגרמנית ב-2004. שנה לאחר מכן הכיר את הכדורגל היווני לראשונה, כשחקנה של אאק אתונה. הוא עבר גם באריס סלוניקי עד שהגיע לפאוק ב-2008 ושם רשם קריירה עשירה עד פרישתו ב-2012, לאחר מכן קיבל את תפקידו הראשון כמאמן קבוצת הנוער. כשחקן היו לו 8 הופעות במדי נבחרת סרביה ומונטנגרו.