מכבי תל אביב ובית”ר ירושלים, שניים מהמועדונים הגדולים בכדורגל הישראלי נפגשו בחצי גמר גביע המדינה, למשחק שהבטיח לא מעט ובניגוד למה שקורה בדרך כלל בזירה המקומית, גם קיים. המשחק עצמו אולי היה הקרב על המקום בגמר, אך האווירה שסבבה אותו והאמוציות על הדשא, שידרו גמר לכל דבר ועניין.
30,000 האוהדים הצהובים שמילאו את האצטדיון בחיפה משני צידיו, הכניסו את השחקנים על הדשא לטירוף ומהדקה הראשונה היה נראה שכולם מבינים את גודל המעמד. הקצב ואגרסיביות נשמרו לאורך כל 90 הדקות, כשסגנית המוליכה הפגינה עליונות, אך גם החבורה מהבירה ראויה למחמאות על כך שהמשיכה ללחוץ ולנסות לחזור למשחק, גם אחרי השער השני שספגה.
שחקני בית"ר מאוכזבים (רדאד ג'בארה)הקבוצה של מיץ’ גולדהאר, שאכזבה את אוהדיה במרבית הרגעים המכריעים מסוף העונה שעברה ולאורך העונה הנוכחית, הוכיחה שהיא עדיין מסוגלת לנצח במשחקים גדולים וכעת רחוקה ניצחון בודד בדרבי הקטן של ת”א, כדי להניף גביע מספר 24. לעומתם, הקבוצה מהבירה תצטרך להרים את עצמה לקראת המשך המאבקים על המקום השלישי וגם תקווה שמכבי תשלים את הזכייה בגביע, כדי לחטוף את הכרטיס לאירופה במקרה שתסיים רביעית.
מעל לכל הפרצופים המאושרים שנראו בסיום בצד התל אביבי, בלט זה של המאמן המושמץ, ליטו וידיגל, שלאחר שבוע בו היה נתון לביקורות קשות ומזלזלות, טרף את כל הקלפים, כשהפתיע את שרון מימר עם לא מעט שינויים שביצע ב-11 שלו והוא הראשון שראוי לקבל קרדיט על הניצחון.
ג'ורדי קרויף וליטו וידיגל (עמית מצפה)לא הרבה מאמנים היו מעיזים לקבל את ההחלטות שקיבל וידיגל לפני המשחק, במיוחד לאחר כל הדברים הקשים שנכתבו נגדו והביקורות המזלזלות ששמו בספק את יכולתו המקצועית ואת הפיגורה שלו כדמות המקצועית שקובעת על כר הדשא. את התמורה לאומץ שהפגין האנגולי שספסל את וידאר קיארטנסון דווקא במשחק החשוב של העונה, הוא קיבל כבר בדקה ה-18,בדמות שער בכורה של ארון שוינפלד, שאולי הגיע באיחור של כמה חודשים, אבל יחד עם זאת הגיע גם בדיוק בזמן הנכון. כעת, וידיגל ינסה להשלים את המשימה, להצליח במקום בו נכשל פיטר בוס בעונה שעברה ולהחזיר את הגביע לצד הצהוב של תל אביב.
הכתוב הינו טור דעה