כאן הם נולדים: הכוכבים האולימפיים הגדולים ביותר

המשחקים האולימפיים הם לא המקום בו נוצרים ספורטאים, הם המקום בו נוצרות אגדות. לאורך ההיסטוריה, כוכבים גדולים רבים קיבלו את ההכרה כגיבורים באותן תחרויות הנערכות פעם בארבע שנים, כאשר חלק משמותיהם חקוקים עמוק בזיכרון למרות שנים שעברו מאז התחרו. לקראת המשחקים בריו, החלטנו ב-ONE לערוך סקירה של כמה מהשמות הגדולים הללו, אשר נכנסו לפני שנים לספרי ההיסטוריה. זו אמנם רשימה חלקית, אך מעוררת תיאבון לקראת התחרויות הבאות, בציפייה לקראת הכוכבים הבאים.

נתחיל במלכת הספורט, האתלטיקה, שעוד לפני ימי בולט סיפקה סיפורי אגדה בזה אחר זה. שם אחד שאי אפשר בלעדיו הוא כמובן קרל לואיס, שעדיין מחזיק ביותר מדליות אולימפיות משיאן העולם הג'מייקני. עשר כאלו יש לו, על פני שלוש אולימפיאדות, כאשר תשע מתוכן מוזהבות ואחת נוספת מכסף. ארבע פעמים ברציפות הוא עמד על ראש הפודיום האולימפי בקפיצה לרוחק, כאשר השליטה שלו באה לידי ביטוי בהרבה מעבר למדליות ושיאים.

קרל לואיס. שיאים שגם בולט טרם שבר (רויטרס)

אם נמשיך באצנים אך נרחיק מעט אחורה, אי אפשר לא לציין את ג'סי אוונס. שליטתו בענף אמנם נמשכה רק אולימפיאדה אחת, כאשר זכה בזהב מרובע (100 מ', 200 מ', קפיצה לרוחק ו4X100 מ' במשחקים בברלין ב-1936. אלא שהמשמעות, בה אתלט כהה עור מביס פעם אחר פעם את הלבנים בני הגזע הארי, לעיניו הבוחנות של אדולף היטלר ביציע, הייתה חשובה לא פחות מתוצאותיו. אוונס חווה גזענות גם בארצות הברית ורק בסוף חייו קיבל הכרה אמיתית, אולם שיאיו העולמיים ואותם משחקים בגרמניה הנאצית, לא יישכחו לעולם.

נעשה קפיצה קטנה לבריכה, שם שמו של מייקל פלפס מתנוסס גבוה מעל כולם, אך אל לנו לשכוח את אותו שחיין שאת שיא המדליות שלו בתחרות אחת שבר, הלא הוא מארק ספיץ. השליטה של היהודי-אמריקאי בבריכה הייתה פנומנלית, בימים שאף אחד לא חשב שאפשר להיות דומיננטי בכל כך הרבה משחקים. שבע מדליות זהב היו לו במינכן 1972, כשרמת ההערצה אליו הייתה מטורפת. אינספור שפמים התנוססו בבריכה אחרי זכיותיו, במחשבה שאולי דווקא בשפם יש משהו שגורם לו להיות כה מהיר. 

מרק ספיץ (GettyImages)

באולם ההתעמלות היו אלו שתי מתעמלות ששמן מייצג את הענף עד היום: נדיה קומנצ'י ולריסה לטינינה. הראשונה זכתה בתשע מדליות אולימפיות, מתוכן חמש מזהב, אך זכורה במיוחד מאותו ציון 10 מושלם, אותו הייתה הראשונה בהיסטוריה לקבל (כיום שיטת הניקוד אחרת למי שתהה). השנייה עלתה לכותרות שוב לאחרונה, עת שבר פלפס את שיאה ההיסטורי שעמד על 18 מדליות אולימפיות (מתוכן תשע מזהב). גם ללא השחיין, מדובר באחת המתעמלות הטובות בהיסטוריה, שעיני כל היו נשואות אליה בסוף שנות ה-50 ותחילת ה-60.

בחזרה לאצטדיון האתלטיקה, שייצר לא מעט גיבורים. ראויים לאזכור סרגיי בובקה. לו היה אמנם רק זהב אולימפי אחד בסיאול 1988, בעיקר עקב חוסר מזל (החרמת ברית המועצות ב-84', פציעה ב-96'), אך עדיין נחשב לאחד הכוכבים הכי גדולים שעיטרו כל תחרות בה לקח חלק עם 35 שבירות של שיא עולם. גם אמיל זטופק, "הקטר הצ'כי", שזכה בחמש מדליות אולימפיות, מתוכן ארבע מזהב בריצות ל-5,000, 10,000 ומרתון, הוא כוכב אליו שואפים הרצים הגדולים ביותר.

נדיה קומנצ´י. הפנים של הענף (רויטרס)

לסיום הרשימה נזכיר במילה גם את ארבידאס סאבוניס, הכדורסלן הענק שהעניק לברית המועצות זהב אולימפי ב-88 ושתי מדליות ארד לליטא ב-92 ו-96. גם ג'ים ת'ורפ, אחד האתלטים המגוונים בהיסטוריה, ראוי לאזכור עם הזהב שלו בקרב 5 וקרב 10, וכמוהו גם ג'וני וייסמילר, השחיין הראשון שירד מגבול הדקה ב-100 חופשי (וטרזן לעת מצוא).

ישנם עוד אינספור כוכבים שהוציאו המשחקים האולימפיים וגילו לעולם. זו הבמה הגדולה ביותר, בה כל הישג מועצם שבעתיים תקשורתית והיסטורית. רבים אחרים נכנסו לתודעה דרך המשחקים, ואין ספק כי גם בריו יהיו כאלה שיעשו זאת. כעת נותר רק לחכות ולראות מי אלו יהיו.