1. סטף קרי החטיא את הזריקה הקבועה מהמנהרה כמה פעמים עד שלבסוף ויתר. יכול להיות שההפסד היה באוויר כבר מהפתיחה?
2. לא כל יום רואים הופעות יחיד כאלה. בעיקר במחצית הראשונה. קליי תומפסון היה חם כבר מהפתיחה ו-26 הנקודות שקלע לברון עד להפסקה היוו שיא גמר עבורו למחצית (פעם ראשונה ששני שחקנים יריבים קולעים מעל 25 בפרק הזמן הזה). הסטטיסטיקה היותר מעניינת שהפיק ג'יימס עד הסתכמה ב-0 אסיסטים - ככה זה כשהוא מחליט ללכת לסל וזהו.
 |
| סטף קרי. לא קלע את הזריקה הקבועה (רויטרס) |
|
| |
3. פחות מדקה לסיום המחצית, אפשר היה לראות מה קורה כשההתקפה לא עוברת דרך לברון. ג'פרסון מסר לשאמפרט שהעביר ללאב, שבסופו של דבר איבד את הכדור ללא זריקה. זה כמעט ולא קרה מאז ועד הסוף.
4. לברון וקיירי קלעו 43 עד ההפסקה, לעומת 39 של סטף קרי וקליי תומפסון. למי שתהה, תומפסון היה בקצב של שבירת כמה שיאים עד המחצית. הוא קלע שש שלשות, קרוב לשיא של ריי אלן בסדרת גמר (8 ב-2010 מול הלייקרס) וסיים עם 37, אבל בסופו של דבר היו אלה הזריקות שהחטיא במחצית השנייה שייתכן ועשו את ההבדל.
5. ועוד קצת על המחצית הראשונה ההיסטורית. 122 הנקודות שנקלעו בה לא רק שהזכירו סדרות עבר גדולות (מיאמי - סן אנטוניו, לוס אנג'לס לייקרס - בוסטון סלטיקס ועוד), אלא גם היוו את מספר הנקודות הגבוה ביותר מאז סדרת הגמר ב-1987. איזה כיף.
 |
| לברון. סיפק את הסחורה גם בהגנה |
|
| |
6. קינג ג'יימס היה אדיר גם בהגנה וסחף את החברים שלו לתצוגה גדולה בפתיחת הרבע השלישי. אפילו קווין לאב, שלא הצליח למצוא את הקצב שלו מבחינה התקפית, נתן הגנה טובה מול כל מי שעמד מולו, תוך שהוא מכריח את סטף וקליי לקחת זריקות קשות. הוא אמנם סיים עם שתי נקודות בלבד ב-33 דקות, אבל גם עם מאזן של פלוס 18 במדד היעילות.
7. בהיעדרו של גרין, אנדרה איגודלה ניסה להוכיח שהוא אולסטאר ולבטח יכול להיחשב כשחקן השלישי בטיבו בקבוצה, אבל זה לא כל-כך הלך לו. ה-MVP של סדרת הגמר בעונה שעברה סיים עם 15 נקודות באחוזים די נמוכים, אבל דווקא בהגנה הלך ונחלש ככל שנקפו הדקות. הריסון בארנס, שאמור היה להתעלות גם הוא בהיעדרו של גרין, לא עשה את זה, החטיא זריקות קלות יחסית (כולל מהקו) ופשוט לא הגיע למשחק. האמת? דווקא שון ליבינגסטון היה היחיד שהתעלה בכמה הזדמנויות במחצית הראשונה.
8. בייבי ברון. באיזור המפרץ לא אהבו בלשון המעטה את ההחלטה של הליגה להרחיק את גרין. "אני לא מאמין שהרחיקו מישהו רק בגלל ששחקן התלונן על כך שקראו לו בשם שמתחרז עם וויץ'. לאן הגענו?" אמר מייקל תומפסון, אביו של קליי ומי ששיחק בקבוצת השואו-טיים של הלייקרס באייטיז. "לברון הוא אחד מעשרת השחקנים הגדולים בהיסטוריה, אבל לפעמים הוא מתנהג כאילו מגיע לו יותר מדי. לברון לא היה שורד את שנות השמונים. מי מתלונן בתקשורת על שקראו לו בשמות? לפעמים קשה להבליג, אבל אני הולך לעשות את זה".
 |
| דריימונד גרין. חסר לחבריו (רויטרס) |
|
| |
9. בסופו של דבר, דריימונד היה חסר לווריירס. משהו באופי נראה היה כבוי ואפילו טיירון לו הודה: "הוא הכי טוב בליגה בלקרוא איפה צריך עזרה. הוא יודע לחסום, יכול לשחק בכל עמדה ובכלל אחד משחקני ההגנה הטובים ביותר". אייזיאה תומאס היטיב להגדיר את המצב כשאמר: "קשה להוציא את השכל מהקבוצה, מבלי שתהיה איזושהי נפילה".
10 הפציעה של בוגוט טרפה את הקלפים עבור קר, ומעניין יהיה לראות כיצד הוא יצליח להתגבר על כך במשחק הבא. עד לאותה פציעה אגב, ההפרש עמד על מינוס 3 בלבד. מאז, מאמן גולדן סטייט ניסה בעמדה 5 את אנדרסון ורז'או שספג הרבה מכות מחבריו לשעבר, את הריסון בארנס, את ג'יימס מקאדו היעיל לפרקים וגם את פסטוס אזילי, ששוב לא הצליח להוכיח את עצמו. לא סמול ולא אקסטרה סמול בול עבדו הפעם לקר. המאמן עוד הספיק לומר שהחיסרון לא אמור להשפיע על הקבוצה, אבל בין השורות נשמע מודאג. "ניסינו הכול, אבל שום דבר לא עבד. זה היה אחד מהלילות האלה".
11. "אחת התצוגות הגדולות ביותר של צמדים שאני זוכר". את המשפט הזה הספיק ג'ף ואן גנדי לומר לקראת סיום המשחק. 41 הנקודות שקלעו לברון וקיירי כל אחד היוו שיא עונתי עבור כל אחד מהם (כולל פלייאוף). "בסך הכל רצינו לחיות עוד יום", אמר ג'יימס בסיום. "באנו מפוקסים. ידענו מה אנחנו רוצים לעשות, וביצענו את הוראות הצוות המקצועי. אנחנו מבינים שעומדת מולנו יריבה גדולה. יש לנו עוד הרבה עבודה".
 |
| אנדרו בוגוט. חווה פציעה לא פשוטה (רויטרס) |
|
| |
12. לא ברור אם היה מדובר בצעד של יאוש, אבל כשגולדן סטייט החלה לשחק האק-א-תומספון עוד בתוך הרבע השלישי, זה היה נראה קצת מוזר.
13. המשחק הטוב ביותר של לברון בפלייאוף, אם תשאלו אותו כמובן, היה השישי מול בוסטון לפני ארבע שנים. אז הוא סיים עם 45 נקודות ו-15 ריבאונדים. הפעם הוא הוביל את חבריו בכל פרמטר עם 41 ו-16 ריבאונדים, כולל 3 חסימות, 3 חטיפות ואפילו 7 אסיסטים - כולם במחצית השנייה.
14. קיירי אירווינג. מה עוד אפשר להגיד על משחק כמעט נטול הטעויות של הגארד האקספלוסיבי של הקאבס, שהיה שם בכל פעם שהקבוצה שלו הייתה צריכה אותו. בכל פעם שהווריירס צימקו את ההפרש ל-4 או 5 או 6 וכשהקהל כבר התחיל להכנס לטירוף, קיירי התעלה. קשה לספור כמה סלים גדולים הוא קלע עם הגב לקיר, ואחרי ששמע את הביקורת כלפיו לאורך סדרת הגמר. ריצה חסרת היגיון של 0:7 בדרך ל-96:109, כשהיריבה ניסתה לבצע את ניסיון הקאמבק האחרון שלה, סגרה את הסיפור והשאירה את קליי תומפסון כשהוא תופס את הראש כלא מאמין. האמת, גם אותנו.
 |
| אירווינג. עשה הכול על המגרש (רויטרס) |
|
| |
15. סטף קרי אמנם קלע 25 נקודות, שזה מספר סביר לכל הדעות, אבל באיזה אחוזים. הלוחם המוביל קלע 5 מ-14 מעבר לקשת והתקשה להיכנס לקצב. הוא גם איבד ארבעה כדורים ונראה היה כמי שהתגעגע יותר מכולם לדריימונד. ושוב נזכיר - גם בעונה שעברה הקבוצה זכתה באליפות, ולא בזכותו.
16. שתי המחלות הגדולות של הווריירס - איבודי כדור בלתי אחראיים וחוסר תשומת לב בהגנה - החלו לצוץ עוד במחצית הראשונה. זה נגמר ב-17 איבודים וב-112 נקודות חובה. "ההגנה שלנו חסרה תקשורת בין השחקנים, זיהוי נכון של מהלכים", או בקיצור - דריימונד גרין.
17. ועדיין, גולדן סטייט נותרה פייבוריטית. מי שזוכר את הציטוטים של קרי לפני המשחק הראשון מול קליבלנד בעונה הרגילה, כאילו הוא התגעגע לחדרי ההלבשה בהם חגג אליפות, יודע שהווריירס, למרות היותם קבוצה ביתית גדולה, יכולים לעלות עם אותן אנרגיות גם בחוץ. "אני אוהב את איפה שאנחנו נמצאים, הרבה יותר מאיפה שהם" סיכם קר. "אם היית אומר לי שנהיה במצב שבו היינו בשנה שעברה, עם יתרון 2:3 ואפשרות לחגוג במגרש שלהם, הייתי לוקח את זה".
18. אף קבוצה לא חזרה מפיגור 3:1 בסדרת גמר וקשה להאמין שזה יקרה גם הפעם. במחצית המשחק אמר כל אחד מחברי צוות השידור של ABC בתורו כי הוא מתקשה לראות את קליבלנד ובעיקר את שני כוכביה הגדולים, ממשיכים להישאר מרוכזים ולהמשיך לקלוע בקצב כזה. אז הם הצליחו. האם זה יכול לקרות גם במשחק מספר 6? קודם כל תגידו תודה שיש לנו עוד פרק בסדרה גדולה.