טעם של פעם: הטעויות של מכבי תל אביב

1. בואו נדבר עובדות. קיץ 2013. האלופה הטרייה מכבי תל אביב פותחת קמפיין במוקדמות ליגת האלופות עם המאמן החדש פאולו סוזה, שהחזיק בתפקיד חודש. הצהובים עברו את גיורי ההונגרית עם ניצחון כפול, נכנעו לבאזל החזקה בסיבוב במוקדמות השלישי והעפילו אוטומטית לשלב הבתים של הליגה האירופית בעקבות השעיית מטליסט חרקוב (ששלחה את היריבה המקורית, פאוק, לפלייאוף מוקדמות האלופות).

קיץ 2014. סוזה עזב לשווייץ, אוסקר גארסיה חזר (שוב ממונה מאמן בתחילת יוני). הצהובים דילגו מעל סנטה קולומה בסיבוב המוקדמות השני, לפני שהודחו מול מאריבור בסיבוב השלישי. אוסקר עוד הספיק לנהל את משחק ההפסד 2:0 לאסטרס טריפוליס ביוון בפלייאוף מוקדמות הליגה האירופית לפני שהודיע על עזיבתו. הקבוצה, כזכור, אמנם ניצחה 1:3 בגומלין, אבל הודחה.

קיץ 2015. ג'ורדי קרויף מחכה עד ה-14 ביוני למינוי מחליף לפאקו אייסטרן. מכבי ת"א מקרטעת מול היברניאנס בסיבוב המוקדמות השני ונמצאת בדרך להדחה לאחר הפסד ביתי 2:1 לוויקטוריה פלזן בסיבוב השלישי.

השורה התחתונה זהה: שלוש שנים ברציפות לא הצליחה מכבי ת"א להביא את עצמה למוכנות בחודשים יולי-אוגוסט. הזמן שלקח לה להתחבר ולהתרגל לרעיונות של מאמן חדש עלה לה בקמפיין האירופי. סוזה הוביל קמפיין נהדר בשלב הבתים, אבל עלה אליו בלי משחק. בספטמבר-אוקטובר מכבי שלו כבר הייתה מחוברת ונראתה טוב, אבל זה כבר היה מאוחר מדי.

2. ישאל השואל: הרי המשחקים באירופה הם עובדה מוגמרת והתאריכים שלהם ידועים מראש. גם המטרה לבצע קפיצת מדרגה ולעלות לשלב בתים (כלשהו) ברורה מאליה. אז מדוע התעקש ג'ורדי קרויף על החלפתו של פאקו?

פאקו אייסטרן. למה קרויף רצה להדיחו? (יניב גונן)

הבאסקי המושמץ הוא המאמן הראשון שקרויף החליף ביוזמתו. מדברים על כך ששחקנים בכירים לא הביעו בו אמון, מדברים על מערכת יחסים קורקטית ותו לא בין המאמן למנג'ר ואת היכולת על המגרש ראו כולם. מכבי של פאקו הייתה קבוצה יעילה בסך הכל, אבל שבלונית ולעיתים די משעממת. קרויף רצה יותר והרגיש שיש למהלך הזה גב מהשחקנים והתקשורת.

כאן הוא נתקל בדילמה חדשה. כאדם שבנה את הסגל באיטיות במשך שלוש שנים, הוא הכיר היטב את המגבלות. מבחינתו, זרים כמו ניקולה מיטרוביץ', קרלוס גארסיה ואפילו השוער חואן פאבלו לא נותנים מענה כשאתה נתקל ביריבה אירופית מנוסה בסדר גודל שלך. אבל קשה עד בלתי אפשרי לבצע שתי מהפכות תוך חודש, בטח כאשר הבוס שלך לא ממהר לפתוח את הארנק ולשחרר לך סכומים לדמי העברה.

לפיכך, ההולנדי ויתר על המהפכה בסגל ושם את כל יהבו על המאמן. הוא רצה דמות כמה שיותר בכירה והיה מוכן לחכות לשלב מאוד מאוחר של יוני כדי שהאיש שלו יגיד 'כן'. מועמדים נוספים, כמו ז'ואן קאריו מווידאוטון, היו חותמים מוקדם יותר, אבל קרויף התעקש על יוקאנוביץ'. וטעה.

ג´ורדי קרויף. ויתר על מהפכה בסגל (יניב גונן)

יש הבדל גדול בין הסרבי לקודמיו. הרעב. מכבי נתנה הזדמנות לאוסקר ופאקו וגם בנתה את ההצלחה של סוזה אחרי כמה שנים פחות מוצלחות. יוקאנוביץ' בא אחרי שיא. הוא לא באמת רצה להגיע לישראל ובהתנהלות שלו ניכר עליו שבאיזשהו מקום בראש הוא עדיין תוהה איך הוא לא מתכונן לפתיחת העונה בפרמייר-ליג עם ווטפורד. הדברים שהוא "ספג" מהנהלת הצרעות בכל הקשור לרכש לא מקובלים עליו פה.

יוקאנוביץ' נראה כמו מי שעשה טובה שהגיע לישראל והקבוצה נראית כלא מחוברת לרעיונות שלו. הוא לא מאמן רע, אבל בפרק זמן הקצר של עבודה עם הסגל, הוא לא הצליח להביא את עצמו לתוך הקבוצה. בארבעה משחקים החליף שלוש שיטות, ניסה שחקנים ושידר הרבה חוסר אמון בסגל. זה השפיע על המערכת וזה בטח לא מספיק כשאתה פוגש קבוצה טקטית, מגובשת, שיודעת מה היא רוצה מעצמה ולמדה אותך כמו שצריך. זה לא מספיק לחודש יולי.

פלאש בק. אוגוסט 2013. בלומפילד גועש אחרי שהאלופה הישראלית חוזרת מ-3:0 ל-3:3 מדהים מול באזל. דקה 63. בשיא המומנטום סוזה מתכנן חילוף התקפי. גאל מרגוליס עומד להיכנס וכשהשלט מראה את הספרה 7, ערן זהבי משפשף לרגע את עיניו כדי לראות שהוא רואה נכון. נראה לכם שמאמן שמכיר את הסגל מבצע חילוף כזה במצב כזה? כאן בדיוק טמון ההבדל בין מוכנות של מאמן חדש ביולי למוכנות בספטמבר.

יוקאנוביץ´. נראה כמי שעושה טובה (רדאד ג´בארה)

3. במשך שלוש שנים, קרויף שם לעצמו למטרה להביא למכבי ת"א את הישראלים הכי טובים. זו הפלטפורמה בה הוא שולט ויש לו יתרון. הפלטפורמה בה הכסף של גולדהאר והסטנדרטים המקצועיים הגבוהים במועדון עושים את ההבדל. קל לשחקנים כמו זהבי, טל בן חיים (שניהם), עדן בן בסט, אבי ריקן ואחרים להעדיף את מכבי ת"א גם על פני קבוצה מהדרג הבינוני באירופה. את המשפט: "מכבי זה אירופה", שמענו כמעט מכל ליגיונר שחזר לכלוב הזהב של קרויף.

אבל כל היתרונות הללו לא משפיעים על שחקנים זרים מהסוג שבאמת יכול לשדרג קבוצה שרוצה להיות בליגת האלופות. ישראל היא לא יעד אטרקטיבי עבור כל אחד וכסף גדול יש גם במקומות אחרים. הזרים הנוכחיים בסגל של מכבי ת"א מספיק טובים לאליפות. הם לא מהסוג שלוקח קבוצה לשלב הבא.

ההחלטה להאריך את החוזים של קרלוס, חואן פאבלו ומיטרוביץ', שכל אחד מהם מרוויח לפחות 300 אלף יורו לעונה, נבעה משיקולים של לחץ זמן. ג'ורדי לא רצה להמר ואולי לא סמך על גולדהאר שברגע האמת ישחרר את הסכומים הדרושים. בשנה הראשונה, עם ההחתמות של וינסנט אניימה, רוברט ארנשו, סטיב גורי ולאחר כן של מאנה, שחקנים שהגיעו מליגות בכירות, היה לו יותר אורך רוח לנסות. בהמשך הוא ויתר על ניסיון לאקלם זרים ועבר לישראלים. הם יותר נוחים.

קרלוס גארסיה. החליטו להמר עליו (יניב גונן)

ההחלטות שהתקבלו בקיץ לגבי הזרים (מלבד נוסא איגייבור) היו מוטעות, על אף העובדה שהתקבלו מהשיקול ההגיוני של לחץ הזמן. אפשר היה לעשות דברים אחרת. להיפרד מקרלוס, להביא שוער ישראלי בכיר (אופיר מרציאנו למשל) ולחפש את זרים בשלב מוקדם של הקיץ כשהאליפות כבר בכיס. שימו לב, למשל לחמדי סליחי שמעלה במו רגליו את סקנדרבג האלבנית לפלייאוף. גולר כמוהו עם ניסיון אירופי עשיר, שמכיר את הליגה, יכול היה לעזור.

אבל קשה להשתחרר מהתחושה שאם מכבי ת"א הייתה מבצעת שתי מהפכות, היא הייתה סופגת ביקורת מוצדקת. מכבי סיימה את העונה ב-1 ביוני ומרבית שחקניה המקומיים התפזרו לנבחרות ולא נחו. היא לא עשתה הכנה אידיאלית מקוצר זמן. בעונה שעברה, רגע לפני מאריבור, הנחית אוסקר את בן בסט ואיגייבור, שילם מחיר וחטף. קרויף למד מטעויות, אבל התוצאה לצערו זהה.   

4. בעוד ג'ורדי מאמין בישראלים, יוקאנוביץ' סולד מהם או לפחות מחלקם. הוא מתבטא כלפיהם בזלזול מהרגע הראשון שנחת לכאן. ההתבטאויות שלו על השוק המקומי, על עומרי בן הרוש ומהראן ראדי וההחלטה לספסל את איתן טיבי לטובת קרלוס, שהיה חלש גם במלטה (וגם כל העונה שעברה), מראות מה הוא חושב עלינו כמדינת כדורגל.

סליחי. היו יכולים ללכת עליו (רדאד ג´בארה)

יוקאנוביץ' זיהה את הבעיות מהר. חוליית הגנה איטית, מגנים שלא סוגרים נכון ומחסור בחלוץ אמיתי, כמו שהוא אוהב. התלונות שלו מוצדקות, אבל היו צריכות להיאמר בחדרי חדרים.

מכבי ת"א הייתה זקוקה לעוד שניים-שלושה שחקנים. קשה לזרוק למים את בן בסט ולצפות ממנו להביא את מה שהוא יודע להביא כשברקע מתנהל מו"מ מתיש להבאת מונס דאבור. קשה לצפות מיובל שפונגין לשחק בביטחון כשהמאמן מנסה משחק אימון אחרי משחק אימון אופציה אחרת בעמדה שלו.

הסרבי טעה בכך שהמשיך את הניסויים אל תוך המשחקים הרשמיים. כשאתה מחויב לעבוד מהר, יש לך שתי אופציות. להתאים את עצמך לסגנון שהקבוצה רגילה אליו (כמו שיוקאנוביץ' עשה בגומלין מול היברניאנס ובפתיחת המחצית השנייה מול פלזן) או להריץ הרכב קבוע ולנסות להתאים כמה שיותר מהר חלק מהקבוצה אליו. יוקאנוביץ' היה צריך לבחור, אבל ניסה את שתי האופציות ונפל. ושוב, ניכר עליו שהוא לא מכיר את הסגל שלו מספיק טוב.

איתן טיבי. קרלוס הועדף עליו ישר (רדאד ג´בארה)

ההפסד המטופש במלטה יצר כדור שלג. הוא הזמין ביקורת ולחץ מבחוץ. רק שבמקום להדוף אותו ולהתרכז בפן המקצועי, יוקאנוביץ' ליבה את האש ואת השיח התקשורתי בעניין החיזוק. התוצאה לפניכם.

5. למרות הכל, אם מכבי ת"א תהיה בשלב הבתים של הליגה האירופית, והיא בוודאות תהיה מדורגת בהגרלת הפלייאוף, הקמפיין האירופי לא יוכל להיחשב ככישלון.