רוברט לבנדובסקי נכנס לשלב ההוא בקריירה שבו חלוצי על מחליטים כיצד ייכתב הפרק האחרון שלהם. חוזהו מסתיים בקיץ 2026, ובשלב זה, מצפנו מצביע קודם כל לברצלונה. הוא ובני משפחתו מרגישים בבית, עד כדי כך שהרעיון לעבור לליגה אקזוטית תמורת סכום עתק, למשל בערב הסעודית, כלל לא מפתה אותו. עדיפותו הברורה היא להישאר לחיות בקטלוניה, ואם אפשר, גם להמשיך לשחק שם.
הפרדוקס הוא שהזמן חולף וברצלונה עדיין לא קיבלה החלטה. במשרדי המועדון מתקיימות למעשה שתי תמונות במקביל. הראשונה: חלוץ שמספק את הסחורה. הוא פתח בחמישה משחקים בלבד, "ניהול מדורג", כהגדרתם, וכבש שבעה שערים, יותר מכל שחקן אחר בקבוצה, כולל פרמין לופס ופראן טורס. התמונה השנייה: תכנון שכר ארוך טווח, שבמידה שלבנדובסקי יעזוב ביוני, יפנה מקום להבאת חלוץ עתידי. כדורגל וכלכלה, תמיד עם מחשבון צמוד.
הפולני עצמו מביט במראה בלי נוסטלגיה. הוא לא דורש כתר ולא את המפתחות לחדר ההלבשה. הוא רואה את עצמו מסוגל לתרום לעונה נוספת בתפקיד שונה, עם פחות דקות, היררכיה אחרת, וקבלת תפקיד משני אם יגיע חלוץ חדש שיצטרך להוביל את הפרויקט. בעבורו, העיקר הוא להמשיך להתחרות ברמה הגבוהה ביותר, להיאבק על כל כדור ברחבה, ולסגור את המעגל עם החולצה שבחר ללבוש ב-2022 כדי לכבוש את ספרד אחרי ששלט בגרמניה.
לבנדובסקי חוגג (IMAGO)ומה אם בארסה תחליט אחרת?
כאן מגיע התפנית שאיש לא ציפה לה: הפרישה כבר אינה טאבו. אם לא יוכל להמשיך לשחק בברצלונה ואף הצעה חיצונית לא תספק אותו, לא מבחינה מקצועית ולא מבחינה משפחתית, תליית הנעליים היא תסריט אמיתי. זו לא הצגה ולא תעמולה, אלא המסקנה של מי שבוחן את השחיקה שלו ביושר ומאזן בין מורשת, גוף ושאיפה.
במועדון, בינתיים, מדברים על סבלנות. "יש עוד הרבה חודשים", אומרים שם. ההחלטה תתקבל כשהעונה תהיה בשיאה, לפי המספרים, התחושות, המצב הפיזי וההשפעה של הקבוצה ברגעי האמת. אף אחד לא רוצה לכלוא את לבנדובסקי במסגרת נוקשה כל עוד יחסו לשערים ממשיך להיות חי ונושם, אך גם לא מתעלמים מהעובדה שוויתור על משכורתו יאפשר למועדון לפתוח חלונות שנמצאים כעת סגורים למחצה.
לבנדובסקי (La Liga)התסריטים על השולחן נכון ל-11 בנובמבר:
המשך לשנה אחת נוספת בתפקיד מותאם ועם דגש על חונכות לחלוץ החדש.
סיום הפרק ביוני וחיפוש חלוץ חדש בשוק.
פרישה מוחלטת מהכדורגל אם לא יוצע יעד שתואם את חייו.
לבנדובסקי עצמו כבר רמז בפומבי כי מוקדם מדי להחליט. הוא אמר זאת במסיבת העיתונאים האחרונה: צריך לחכות, להקשיב לגוף, לקרוא את מהלך העונה ולראות איפה יפלו שעריו. מאחורי הקלעים, המסר מסביבתו עקבי: ההעדפה היא להישאר בברצלונה, ערב הסעודית לא מושכת אותו, והרפתקה נוספת באירופה תישקל רק אם תאפשר לו באמת להתחרות ברמות הגבוהות ולמשפחתו לשמור על היציבות שמצאה כאן.
שלושער ענק ללבנדובסקי מול סלטה ויגובסופו של דבר, החלוץ חי בצומת שבין רצון לתכנון. ברצלונה שוקלת, השחקן מהרהר. אין הבטחות ואין אולטימטומים, יש רק כדורגל. ודילמה פשוטה אך עצומה: ריקוד אחרון בקאמפ נואו, או ירידת מסך מפוארת. עד אז, שידברו השערים, ובינתיים, המילה האחרונה עדיין שייכת לפולני.