יום שני, 07.10.2019 שעה 09:59
ראשי|תוצאות LIVE|ONE VOD|הימורי ספורט|גליצ'ים|Winner|רדיו|זמן מגרש|בריאות וכושר|לה ליגה פנטזי

מהפרקט לחוד החנית: הטרגדיה של שאול גלבוע

הבן המצטיין של קיבוץ משמר העמק, שנחשב לפוטנציאל גדול, ויתר על קריירת כדורסל מפוארת עבור קורס טייס. סיפור על ספורטאי מצטיין, נתינה וסוף טרגי (16 תגובות)

21/04/2015 18:00 מאת גידי ליפקין

אין אחד בקיבוץ משמר העמק שלא הכיר את משפחת גלבוע. לפרידה ורחמים גלבוע ז"ל נולדו ארבעה ילדים. הבכור שבהם היה שאול ואליו הצטרפו שני אחיו הלל ורפי והאחות הקטנה שרה. האב, שעלה לישראל מבגדד בשנת 1933, היה המורה למלאכה האגדי של מוסד שומריה ובצעירותו היה כדורגלן בבירת עיראק וממנו שאר בני המשפחה שאבו את אהבה הגדולה לספורט.

שאול נולד בקיבוץ בשנת 1946 לפרידה שהייתה עובדת במשק, ונחשב לאחד הבנים המוצלחים ביותר של הקיבוץ ולספורטאי מצטיין. רחמים היה זה שהקים בחצר ביתו סל עבור בניו, שהחלו לשחק יחד והתאמנו רבות בקליעות.

כבר בגיל צעיר לבש שאול את מדיה של הפועל משמר העמק, שנחשבה באותם ימים לקבוצת צמרת בליגה הלאומית (הראשונה דאז) בכדורסל. שאול לא הצטיין רק עם הכדור הכתום אלא נחשב גם לאתלט מחונן בקפיצה לגובה ובקפיצה לרוחק.

כשהגיעה העת, שאול החליט לוותר על הקריירה הספורטיבית לטובת קריירה צבאית. בעוד האח הלל הפך גם כן לכדורסלן עם קריירה מרשימה בין השאר בהפועל חיפה ואף נחשב לאחד מכוכבי הליגה עם בארי ליבוביץ', בועז ינאי ומרק טורנשטיין, כאשר הוא גם הרשים בנבחרת הנוער של 1968 תחת רלף קליין ז"ל ואף הגיע לנבחרת הבוגרת איתה רשם מספר הופעות במשחקי אסיה.

הלל נזכר בפוטנציאל הגדול של אחיו הבכור: "אין לי ספק שאם שאול היה נשאר בכדורסל הוא היה הופך לכוכב גדול. הוא היה אתלט בנשמה ומאד מוכשר, אך הוא החליט ללכת לטייס". אגב הלל עצמו ניסה להתקבל לקורס טייס, אך נדחה ואז החליט להישאר בקריירה של הכדורסל, יחד עם האח רפי, ששיחק בהפועל משמר העמק, הפועל מגידו, ובהפועל עפולה-יזרעאל.

בחזרה לשאול. הוא התנדב לחיל האוויר, הפך להיות טייס קרבי והוגדר על ידי חבריו כטייס מצטיין. שאול היה מגיע לראות את הלל מככב על הפרקט שכל כך אהב, אך חשב שיותר נכון להתמיד בטייס בשל החינוך שספג מהבית וגם בהיותו בן קיבוץ עם ערכים של התנדבות ונתינה.

במלחמת ששת הימים לחם גלבוע כטייס בכל הגזרות, וביום השישי בקרב על הרמה, מטוסו נפגע והוא צנח ממש על קו הגבול וכך הצליח להינצל. 

הלל נזכר: "יום שישי אחד בשעת לילה מאוחרת קראו לי להגיע לחדר של שאול בקיבוץ. שם נודע לי לראשונה שהוא ניצל והיה לו מזל גדול מאוד. הוא צנח בצד הישראלי אחרת הוא לא היה חוזר. כשהוא צנח אל הקרקע הוא ראה שדה מלא בדוקרנים ורק בשנייה האחרונה הצליח להסיט את עצמו. להורים הוא סיפר למחרת בבוקר על מה שקרה".

לאחר חמש שנים כטייס, בהן הצליח גם להנחית מטוס ללא גלגלים, שאול השתתף גם במלחמת ההתשה ונהרג. על פי כתבה שפורסמה לאחר מותו של גלבוע בעיתון מעריב סופר: "ביום ו', פעל הטייס שאול גלבוע נגד עמדות האויב הירדניות, שתקפו בארטילריה כבדה את מוצבי צה"ל באזור גשר אלבני. מטוסו נפגע, עלה באש באוויר והתרסק בשטח ירדני". מטוסו של שאול נפגע באש תותחי נ.מ. ירדניים. וכך ב-21.3.1969 מצא את מותו והוא בן 23 בלבד.

עוד סופר על אותה תקרית הטראגית: "ממערב לגשר אלנבי התגלתה חוליית חבלנים, שחדרה מן הירדן והיתה כנראה בדרכה חזרה למזרח הירדן. החוליה ביקשה לבצע פעולה בשטח ישראל, אך כנראה השתבש לוח הזמנים שלה ואנשיה ניסו באור יום לעבור מזרחה. החל מרדף, שבמהלכו התערבו מוצבים ירדניים והחלו להמטיר יריות מנשק קל ואחרי כן ממרגמות ותותחים. לשיתוק הסוללות הירדניות הופעלו שני מטוסי צה"ל, במהלך התקיפה על אחד המוצבים, שם נפגע מטוסו של סגן שאול גלבוע".

חרף העובדה שהפך לטייס, החיידק של הכדורסל לא עזב את שאול. אחיו הלל הוסיף: "יום לפני נפילתו שאול, הוא עוד השתתף בטורניר הכדורסל של חיל האוויר, הצטיין בו, וזכה עם קבוצתו במקום השני. הקיבוץ התמלא באלפי אנשים המומים, ביניהם שרי ממשלה, משה דיין שהיה שר הביטחון, מוטי הוד שהיה מפקד חיל האוויר, עזר ויצמן ועוד רבים שהגיעו אלינו הביתה כדי להיות אתנו בשעה הקשה".

המשפחה נאלצה לעבור דרמה לא קטנה סביב החזרת הגופה של הבן. גופים בינלאומיים החלו להתערב ולאחר שבוע ימים הגיע לישראל ארון וכאשר בתוכו מצאו אבנים במקום הגופה של שאול. הלחץ על הירדנים לווה בצעקות ופניות בינלאומיות ורק אחרי שבועיים הירדנים העבירו את גופותו ואפשרו למשפחה להביא אותו לקבורה ראויה.

בנו הבכור של רפי קרוי על שמו של אחיו שנפל. שאול קבור בקיבוצו משמר העמק לצד עוד שלושה מבני כיתתו (חנן, עוזי ושמואל) שנפלו במערכות ישראל, כאשר בקיבוץ הזורע קבורים עוד שניים מאותה הכיתה (רני וגיורא) שנפלו.

הלל גלבוע. לא שוכח את האח (צילום: עידו רימון)
הלל גלבוע. לא שוכח את האח (צילום: עידו רימון)

מחיר קשה ונורא, המשקף היטב את רוח ההתנדבות בקיבוצים ליחידות הלוחמות בקו הראשון. ביום הזיכרון הזה, 46 שנים אחרי שנפל, אנחנו מרכינים ראש לזכרו של טייס וספורטאי מצטיין, שהיה דמות נערצת על כל מכריו, יהי זכרו ברוך.

RSS RSS   Facebook Twitter טוויטר   הדפס   הוסף תגובה 

... תגובות בטעינה ...
אסור לפספס
נגןפוקוס מטורף או יכולת אישית
דובי גל מאחוריך: קלעה סל נדיר עם הבאזר
נגןהטריילר למשחק החדש של פרו אבולושן
נראה מציאותי מתמיד: הפרו אבולושין החדש
נגןאתגר הביצה תמיד עובד ומצחיק מחדש
הרגע הזה שעושים ממך צחוק בחדר הלבשה
נגןכוכב העבר האגדי ומאמן חימנסיה חוגג ניצחון ראשון
מראדונה רוקד טוורק אחרי ניצחון הבכורה