שוב בטופ: על הקאמבק הגדול של ג'רארד פיקה

זה קרה ב-1 במאי 2013, בשעת ערב מאוחרת באצטדיון קאמפ נואו. הייתה זו הדקה ה-72 של משחק הגומלין בחצי-גמר ליגת האלופות, וברצלונה הייתה בדרך הבטוחה להפסד משפיל מאין כמוהו לבאיירן מינכן. ג'רארד פיקה ניסה להרחיק כדור רוחב מסוכן מהרחבה, ניסה למנוע עוד מבוכה, וכבש שער עצמי אומלל.

הוא לא הזכיר את עצמו אז, גם לא חיצונית. ראשו היה מגולח, הוא היה חיוור מאוד ויותר מכל נראה שבור לגמרי. מרוסק. זוהי, ככל הנראה, התמונה שסמלה יותר מכל את נפילתו של הבלם הספרדי שזמן לא רב לפני כן נחשב לאחד הגדולים והמעוטרים בדורו. הוא היה כבר אלוף עולם, אלוף אירופה, זכה בליגת האלופות ובאליפויות – אבל דווקא באמצע הקריירה הכל קרס. בשלב הזה, מעטים חשבו שהוא ייצא מזה.

ג´רארד פיקה במשחק מול באיירן. ערב שסימן את נקודת השפל (רויטרס)

מאז שהפך לבורג מרכזי בקבוצה, הסיפור של ג'רארד פיקה וסיפורה של ברצלונה חולקים את אותו קו עלילה. הילד הקטאלוני, שקיבל את התואר "סוסיו" (חבר מועדון בברצלונה) בערך ביום בו יצא לאוויר העולם, מחזיק במין חיבור קוסמי לקבוצה שלו. הוא עלה לגדולה בלב הקדנציה ההיסטורית של פפ גוארדיולה, אבל אז איבד מקסמו ומאיכותו בתקופה בה המכונה החלה לחרוק; הוא עלה ונפל עם ברצלונה. ההתרסקות החלה ב-2012/13 והמשיכה בעונה שלאחר מכן, אז כבר נראה היה שהחיבור שהצטייר כטבעי ונצחי, עשוי להסתיים בטונים צורמים.

פיקה היה שם ברגעים הגדולים של בארסה. הוא כבש ב-2:6 ההיסטורי על ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו, הוא היה זה שחרת בתודעה את ה"מאניטה" - היד הפרושה עם חמש האצבעות - ב-0:5 על אותה ריאל בקאמפ נואו; הוא נתן תצוגות יוצאות דופן במאני-טיים ושילב משחק ראש ומהירות, כוח ואינטליגנציה, מיקום נפלא ומסירות מדויקות. היה בו הכל. בתקשורת הקטאלונית היו בטוחים שברצלונה הרוויחה בלם להרבה מאוד שנים, אבל אז הכל התהפך. הוא הפך לאכזבה גדולה, ספג ביקורות אינספור וכבר היה בדרכו החוצה.

פיקה חוגג את שערו ב-2:6 על ריאל בברנבאו (רויטרס)

אז מה גורם לאחד הבלמים הטובים בעולם להפוך בין לילה לצל של עצמו? רבים תולים זאת בעזיבתו ההדרגתית של קרלס פויול. בשנים הכי יפות של ברצלונה הם היו צמד מוצלח במיוחד. פיקה הגיע כיהלום לא מלוטש, פויול היה מורה הדרך והכימיה הייתה מושלמת. פויול היה זה שדאג שפיקה יישאר מרוכז ושייתן בכל רגע נתון את כל מה שיש לו. באחד מהקטעים הזכורים ביותר של השניים נראה פיקה כשהוא מרים מצת מהדשא והולך אל השופט כדי להתלונן, ואז מגיח פויול, תופס את המצת, זורק אותו אל מחוץ לתחומי המגרש וגוער בפיקה שיתרכז בכדור הקרן שיגיע עוד מעט.

פיקה העריץ את פויול, בזה לא היה לאף אחד ספק. הוא כינה אותו "המלאך השומר שלי" ואהב לשתף את התקשורת ביחסים הקרובים ביניהם: "אני זוכר שאחד המשחקים שלנו נעצר בגלל שחקן שנפצע, והוא התחיל לצעוק עליי. אמרתי לו 'תירגע, אנחנו מובילים 0:4 ונשארו שלוש דקות'. הוא אמר 'אז מה? תתרכז! אני מכיר אותך'".

פיקה ופויול חוגגים. מערכת יחסים יוצאת דופן (רויטרס)

הגיל והפציעות עשו את שלהם ופויול התרחק אט אט מהמגרשים. פיקה נשאר ללא מורה הדרך שלו, והפרידה לא הייתה קלה. חאבייר מסצ'ראנו התגלה כבלם נפלא לעת מצוא, אבל למרות כושר המנהיגות של הארגנטינאי, זה פשוט לא היה זה. פיקה נחלש, הרבה לטעות ואפילו נראה כבד וגמלוני מבעבר. לצידו של מארק בארטרה זה היה אפילו פחות מזהיר, והדעה הרווחת הייתה שבלי פויול לצידו - פיקה פשוט הרבה הרבה פחות טוב.

אבל לפיקה הייתה עוד זוגיות מתוקשרת. יחסיו עם הזמרת שאקירה הפכו את השניים למגנט רכילות, וכשהעניינים הפכו רציניים יותר החלו הביקורות להיערם. הטענות היו שהבלם ויתר על אורח חיים ספורטיבי והפסיק להשקיע באימונים, כשהשיא הגיע עם הדיווחים לפיהם מאמנו דאז, פפ גוארדיולה, שכר חוקר פרטי שיעקוב אחריו. עד היום לא ידוע אם יש אמת בדברים, אבל היחסים של פיקה וגוארדיולה היו עכורים לקראת סיום דרכו של המאמן. לצערם של אוהדי ברצלונה, הדברים לא השתפרו עם עזיבתו של גוארדיולה, אלא רק הלכו והידרדרו.

פיקה וגוארדיולה. יחסים עכורים לקראת סוף הקדנציה של פפ (רויטרס)

שחקני הגנה חדשים לא הגיעו לברצלונה בשנתיים שאחרי עזיבת גוארדיולה, ופיקה המשיך לקבל את חולצת ההרכב בהיעדר מתחרים. השנתיים הללו היו עגומות במיוחד ומלאות בתצוגות נפל שגרמו לאוהדים רבים לרצות בעזיבתו של פיקה. תחת טיטו וילאנובה וטאטה מרטינו גם יחד ברצלונה זכתה רק בתואר משמעותי אחד (אליפות ב-2012/13), וההגנה באותן שנים נחשבה ובצדק לנקודת התורפה של הקבוצה. האשם העיקרי, כמובן, היה פיקה.

לעונת 2014/15 הוא כבר בא ממקום אחר, מלמטה. "אני כבר לא אחד מהבלמים הטובים בעולם", אמר באחת ממסיבות העיתונאים. "אני יודע שכדי לשחק כאן צריך להיות בטופ, אבל יודע שאוכל לחזור לעצמי, ואני אעשה זאת. אם לא אצליח, אהיה הראשון להודות בכך. אני משוכנע שלואיס אנריקה יעזור לי להשתפר". רבים חשבו שהוא לא באמת רוצה מספיק, אחרים חשבו שהוא פשוט לא יכול, אבל בניגוד למרבית התחזיות - הוא הצליח.

פיקה חוגג עם מסי וסוארס. שובר שיאים אישיים בהתקפה (רויטרס)

למרות ששלישיית ההתקפה שלה זוכה למרבית תשומת הלב, ברצלונה של לואיס אנריקה מקבלת הרבה מאוד מחמאות על היציבות ההגנתית שלה, עם ממוצע ספיגות שירד מ-0.86 שערים למשחק בעונה שעברה ל-0.59 העונה (במשחקי הליגה). גם הפעם, כמו תמיד, ג'רארד פיקה הוא הברומטר. לעונה הזו הוא הגיע חד יותר, זריז יותר, נחוש יותר ואחראי הרבה יותר. אפילו בהתקפה הוא רושם עונת שיא, וכבר כבש שישה שערים בכל המסגרות.

אם צריך לשים את האצבע על שינוי אחד, אז כנראה שקצת באיחור - בגיל 28 - פיקה סוף סוף התבגר. אולי זה הגיל, אולי זו העובדה שהוא כבר אבא לשני ילדים, אבל זה קרה. פיקה כבר לא מושפע כל כך מביקורות, יודע לקחת אחריות ומצליח להסתדר היטב ללא המלאך השומר שלו קרלס פויול, שכבר תלה את הנעליים. עוד הוכחה לכך שהשרביט הועבר באופן רשמי היא היחסים הקרובים של פיקה עם מארק בארטרה, עבורו הוא משמש כסוג של מנטור.

פיקה עם שאקירה והבן מילאן (רויטרס)

והנה, ג'רארד פיקה שב לאיתנו. הוא הבלם המוביל של ברצלונה, שעדיין נלחמת על כל התארים ומגיעה כעת לשלב הקריטי ביותר של העונה. את מפגשי הקלאסיקו הוא מכיר היטב, ובהם המנהיגות שלו – זו שהוא כ"כ התקשה לנכס לעצמו בשנים האחרונות – עומדת למבחן שאין שני לו. החיבור הקוסמי עם בארסה נמשך, ובדומה לקבוצה שלו פיקה מגיע לקלאסיקו בכושר נהדר. וכמו שכבר הבנו, כשהוא נראה טוב - ברצלונה נראית טוב.