כמה פעמים ראיתם משחק כדורגל עם חברים ואמרתם אחד לשני: "בואנ'ה, זה יותר גדול מהמשחק של...", ואז התחלתם להתווכח. אנחנו ב-ONE החלטנו לעזור לכם ולדרג עבורכם את "חמשת הגדולים" בכמעט כל תחום שתרצו וכמובן בהתאם לאירועי הספורט בשבוע החולף. אתם כמובן מוזמנים להביע את דעתכם דרך דף הפייסבוק שלנו, להצביע בסקר, להציע לנו נושאים ובמקום להתווכח ביניכם, להתווכח איתנו.
והפעם, לקראת המפגש הערב (רביעי, 21:45) בין ארסנל למונאקו, ממנה הגיעה ארסן ונגר לתותחנים ב-1996, בשמינית גמר ליגת האלופות באמיריות, ניזכר במיטב הכדורגלנים הצרפתים ששיחקו בשורות התותחנים מאז הגיע מיסייה ונגר להייבורי עליו השלום ושינה את ה-DNA של המועדון הרבה באמצעות המושבה הצרפתית שהקים. VIVE LE FRANCE.
התנצלות בפני אלו שנשארו בחוץ: ניקולס אנלקה, שזכה בדאבל עם התותחנים ב-1998, היה קרוב אבל לא נכנס (ולא, לא בגלל תנועת היד הפשיסטית שביצע). סמיר נאסרי אמנם סיפק רגעים יפים בלונדון, אבל עזב אחרי שלוש שנים ללא שום תואר וכך גם וויליאם גאלאס.
אז מי כן שם? תיירי הנרי המדהים, מרגש או כל מחמאה אחרת שתרצו, שפרש לא מזמן וגורם לכולנו כבר להתגעגע.
כמו כן, פטריק ויירה, המנוע של המאמן הצרפתי בשנים היפות, נמצא ברשימה היוקרתית. סילבן וילטורד, ששרף את הקו בהייבורי בין השנים 2000 ל-2004 כולל עונה מוטרפת ללא אף הפסד. ויש עוד. אז קחו קרואסון, תתרווחו ותהנו.
 |
| אנלקה. נותר מחוץ לרשימה |
|
| |
5. עמנואל פטי: 1997-2000 (85 הופעות, 9 שערים)
אולי השם הכי פחות נוצץ, אבל בעל נשמה אדירה. הקשר האחורי הגיע לתותחנים ב-1997 ממונאקו והשתלב במהרה. לצד פטריק ויירה השניים יצרו צמד דינמי ושלטו ללא עוררין במרכז המגרש, כאשר הם שותפים גם בצד ההגנתי וגם ביציאה קדימה אל עבר שער היריבה. זה הסתיים עם דאבל גדול בעונתו הראשונה ושער בגמר המונדיאל ב-1998 מול ברזיל בדרך לזכייה היסטורית והיסטרית של הטריקולור בסטאד דה פראנס. פטי עצמו אמר לקראת המשחק מול מונאקו: "לצערם של התותחנים אין להם את ההגנת שהייתה לנו אז, אך הם צריכים לעשות את העבודה".
 |
| עמנואל פטי. דאבל אדיר (רויטרס) |
|
| |
4. סילבן וילטורד: 2000-2004 (104 הופעות, 32 שערים)
רק מלהיזכר בשם מקבלים סחרחורת. שחקן הכנף שהגיע מבורדו פשוט חרש את האגף. מידותיו הקטנות של המגרש בהייבורי כל כך התאימו לסגנון המשחק שלו ושל הקבוצה שעברה במהירות סילונית מהגנה להתקפה. אם רובר פירס היה אחראי על האלגנטיות, וילטורד היה אמון על התכלית כאשר היה מוצא את עצמו בשניות בודדות בעומק מגרש היריבה, כשהוא מהווה כל הזמן מטרד להגנת היריבות לא רק בשל השערים אלא גם בשל התנועה הבלתי פוסקת שלו. גם ההספק של הסילון הצרפתי היה לא רע: שתי אליפויות ושני גביעים.
 |
| סילבן וילטורד עם דניס ברגקאמפ. סילון באגף הימני (רויטרס) |
|
| |
3. רובר פירס: 2000-2006 (182 הופעות, 62 שערים)
כמה אלגנטיות הייתה לשחקן הנפלא הזה, גם במראה, אך יותר חשוב מכך במשחק. הצרפתי שהגיע ממארסיי ליהטט באגף ועשה לא מעט כאבי ראש למגני היריבות. בנוסף, לא מעט שערים שהרטיטו את לבבות האוהדים סיפק באמצעות הנגיעה העדינה שלו בכדור. אולם, לא רק משחק שובה עין העניק לאוהדים באצטדיון הייבורי עליו השלום, אלא גם ניצחונות ותארים. היבול: שתי אליפויות ושלושה גביעים.
 |
| רובר פירס. משחק שובה עין (רויטרס) |
|
| |
2. פטריק ויירה: 1996-2005 (279 הופעות, 29 שערים)
האיש שהגדיר מחדש את עמדת ה-50/50 במרכז המגרש. הקשר שהגיע ב-1996 ממילאן, לאחר שערך שם שתי הופעות בלבד, עזר גם כן לוונגר לעצב את הקבוצה הלונדונית. עם חילוצי כדור בשטח היריבה ומעבר מהיר בין אם על ידי פריצה עם הכדור, או יותר נכון דהירה קדימה, ובין אם באמצעות פס חכם שגורם לכוננות עליונה בהגנת היריבות. הקשר הוביל את התותחנים לזכייה בשלוש אליפויות וארבעה גביעים. וכמובן, אין ספק שהקשר הגדיל את אהדתו בקרב האוהדים אחרי הטראש טוק עם רוי קין, קפטן מנצ'סטר יונייטד, במנהרת השחקנים בשנת 2005 במהלך מפגש הליגה בין הקבוצות בהייבורי.
 |
| פטריק ויירה עם ארסן ונגר. זיווג היסטורי (רויטרס) |
|
| |
1. תיירי הנרי: 1997-2007, 2012 (258 הופעות, 175 שערים)
הרי לא חשבתם שיהיה פה מישהו אחר? החלוץ שהגיע מיובנטוס אחרי עונה זוועתית ב-1999 לא חלם שהאיחוד עם ארסן ונגר, מאמנו במונאקו, יניב הצלחה כה גדולה. כנראה שגם הוא לא חלם שעוד לפני הפרישה פסל בדמותו יוצב מחוץ לאצטדיון והוא ייבחר על ידי האוהדים כשחקן הגדול בהיסטוריה של המועדון. הנרי פרש לאחרונה וכבר החל להעביר אימונים בקבוצת הנערים. לא יהיה זה יומרני לנחש שיום אחד, אולי אפילו די בקרוב, נראה את הנרי בצוות המקצועי של הקבוצה הבוגרת.
 |
| תיירי הנרי. אינספור שערים גדןלים (GettyImages) |
|
| |
מאיפה נתחיל? מהשער המדהים ב-1:5 של ארסנל מול אינטר בליגת האלופות בשנת 2003? אולי הפריצה האדירה מול ריאל מדריד בסנטיאגו ברנבאו ב-2006? אה, ויש גם את השער הבלתי נשכח מול ליברפול ב-2004. בקיצור, כנראה אפשר לעשות בנושא כתבה אחרת. הטאץ' העדין בכדור, המהירות ובעיטות הבננה המדויקות כבשו את לבבות אוהדי הכדורגל מכל רחבי העולם, לאו דווקא של הקבוצה בה שיחק. אפילו ב-2012, שחזר לארבעה משחקים במהלך פגרת ב-MLS, שם שיחק בניו יורק רדבולס, כבש שער ניצחון מול לידס יונייטד בגביע האנגלי. הצרפתי הנהדר השיג שתי אליפויות ושלושה גביעים. ו-ו-י-נ-ר.