ההגנה הביאה למכבי את הניצחון

ברצלונה היא שם גדול ומרגש, וכשהיא מגיעה להיכל, מכבי תל אביב נהיית דרוכה ומוכנה הרבה יותר, והספרדים מוציאים מהצהובים את המיטב.

כבר בשבוע שעבר במשחק נגד הכוכב האדום ראינו שתי מגמות עיקריות: הראשונה היא הגנת ברזל של מכבי, יותר אישית מאשר האיזורית המתחלפת, יותר אגרסיבית עם יציאה ולחץ על קלעי השלוש, והמחצית הראשונה הוכיחה את יעילותה ואת ההלם שקיבלה ברצלונה כנגד ההגנה הזו. להחזיק את ברצלונה על 26 נקודות במחצית זו הגנה מופלאה ויש תמורה לעבודה הזו.

המגמה השניה היא השיפור של סופו אחרי היכולת הנהדרת בשבוע שעבר נגד מריאנוביץ', במשחק הזה ראינו את העבודה שלו נגד גבוהי ברצלונה. פסקוואל החליט מנסיון העבר לנסות להציב מול סופו את פלייס ולא את טומיץ', אבל זה לא פתר לו את הבעיה - סופו, שוב, בעיקר במחצית הראשונה בלתי ניתן לעצירה.

סופו זורק (רדאד ג´בארה)

זו הפעם הראשונה שעומדים לרשות גודס כל השחקנים, אין פציעות, אין וירוסים, אין היעדרויות. כבר ברבע הראשון שותפו הרבה שחקנים וכשנגמר הרבע הראשון ראינו כבר על המגרש את לינהארט ואלכסנדר שהבריק בשני סלים מיוחדים - סל ראשון בתרגיל בק דור מצוין שהוכן רק עבורו עם יכולת ההתפצצות שלו ועם אחד על אחד עם סיבוב ואת היינס שלא מצליח לשמור על יציבות ותרומה.

לינהארט בבעיה כי מאז פנתינאיקוס עברו שבועיים. בשבוע שעבר הוא היה חולה ובליגה הוא לא משחק, ואין גם לגודס זמן לניסיונות. כשאתה לא מספק את היכולת יש הרבה אנשים דרוכים כקפיצים בספסל וכך הסתיימה המחצית הראשונה וסילבן לנדסברג וג'ייק כהן שמשחקים כל כך הרבה בליגה עדיין לא ראו מגרש, אבל פארגו של הטופ 16 הוא שונה מפארגו שהוצא מהחמישייה בסוף השלב הראשון; סמית' המוכר והטוב; רנדל שבלט פחות במשחק; ויוגב אוחיון שמתפקד כאיש ששולט בקבוצה ובקצב ולקח על עצמו לשתק את הוארטס.

אוחיון עם הכדור (רדאד ג´בארה)

במחצית השנייה מכבי המשיכה אמנם בהגנה האגרסיבית שעלתה גם בהרבה עבירות, הספסל לא הבריק ותרם פחות מהמצופה אבל אז בא הגיבור ההתקפי של הערב - ג'רמי פארגו. עם כמה סלי קלאץ', לעיתים היה נראה שרק הוא יכול לעשות סל בגלל בעיית עבירות של יוגב, סופו וסמית'. מכבי היתה עם הרכב קצת נחות שנתן לברצלונה להגיע אפילו להובלה של נקודה אבל אז חזרו אנשי ההגנה, אוחיון שאימלל את הוארטס, סמית' ורנדל, וכמה דקות טובות של סופו בעיקר בעזרה בפיק אנד רול ונתנו למכבי את ההובלה הקטנה והמרווח לניצחון.

ברצלונה זרקה למגרש הרכב צעיר, מוכשר וחסר נסיון; הזוניה, אברינס וסאטורנסקי, ודווקא הוא צימצם עד למרחק סל אבל מכבי עמדה בהחלטות הטובות יותר בסוף והשיגה את הניצחון.

יוגב אוחיון של המשחק היה בית ספר להגנה. מעבר לחיסולו של הוארטס כדאי שתראו שוב את הווידיאו. לא היה שחקן במגרש כולל גבוהי ברצלונה -  דולמן, למפה וסקוט שהצליחו לקבל עליו כדור בלואו פוסט, מה שבתאוריה הוא מיס מאצ' מוחלט אבל אצל יוגב תראו את המעבר בחסימות, תראו את הלחץ על הכדור, תראו את המאבק על סגירה ולקיחת ריבאונד. משחק הגנה מושלם ליוגב, כל הכבוד.

שחקני מכבי מאושרים (רדאד ג´בארה)

בגדול, מכבי עשתה עבודה נהדרת בהגנה, זה היה המפתח לניצחון הזה שמריץ את מכבי להמשך מאבק על מקמות בצמרת הבית אבל בואו נזכור את סל שלוש הנקודות של לינהארט בסוף הרבע השלישי, שהוא בסופו של דבר ההבדל בין הניצחון להפסד.

לפני שמכבי תתחיל לחשוב על המשחק הבא נגד ז'לגיריס, עליה לעצור בהיכל שלה למשחק נגד ירושלים. מכבי וגם ירושלים לא שוכחות מה קרה בכל המפגשים השנה: גביע ווינר והתבוסה במשחק הראשון בליגה.

סמית´ וסופו מאושרים (רדאד ג´בארה)

הרבה עבר על שתי הקבוצות מאז. מכבי רוצה ניצחון שישלח מסר; מכבי רוצה לנקום נקמה ספורטיבית על ההשפלה במשחק הראשון. הצהובים צריכים למצוא את הכוח להביא את האנרגיות שהביאו מול ברצלונה וזה לא יהיה קל. ירושלים, שניצחה בשבוע שעבר את גליל שנמצאת בכושר רע, לא יודעת באם המשחק הזה הוציא אותה מהמשבר שהייתה בו ומה רמת קו השבר שלה. האלופה פייבוריטית אבל מכבי של הליגה צריכה גם את התרומה של לנדסברג וג'ייק כהן שהועברו נגד ברצלונה לקצה הספסל ונראה איך זה השפיע עליהם, בעיקר על לנדסברג הרגיש. בסה"כ מכבי פייבוריטית אבל זהו עוד ערב שייכנס להיסטוריה במאבק בין שתי היריבות ההיסטוריות.