השתתפות השוער בהנעת כדור היא כלי טקטי חשוב בכדורגל המודרני. אין חולק על כך, והרבה יותר נוח למנוע את הכדור מהיריב כאשר יש לך אופציית מסירה לאחור, ו-11 שחקנים מסוגלים לפתח התקפות. אלא שזה אמור להיות אמצעי, ולא מטרה בפני עצמה. השוער צריך להיות מעורב במהלכים כאשר זה עוזר לקבוצה, ולא כאשר זה מסכן אותה.
הרעיון למסור אליו כשברור כי יופעל עליו לחץ כבד אבסורדי ביסודו. אין שום סיבה להוציא את השוער משיווי משקל פסיכולוגי ולהעמיד אותו בפני אתגרים מיותרים לחלוטין. אם הוא פנוי – תמסור לו. אם הוא לא פנוי – אל תמסור לו בשום אופן. זה צריך להיות הכלל הבסיסי, וסטייה ממנו היא סוג של מחלה שמאפיינת קבוצות רבות מדי.
אצל פפ גווארדיולה מדובר באובססיה. אחד הדברים הראשונים שעשה במנצ'סטר סיטי כאשר הגיע למועדון בקיץ 2016 היה להדיח את השוער ג'ו הארט, בעיקר כי משחק הרגל שלו לא היה טוב מספיק לטעמו. המהלך הוביל לדיון סוער בקרב האוהדים והתקשורת, והיורש הראשון של הארט – קלאודיו בראבו הצ'יליאני – נפל קורבן לסערה.
קלאודיו בראבו (רויטרס)הוא פשוט לא עמד מנטלית בלחץ שהופעל עליו. לעומת זאת, אדרסון הוא סיפור הצלחה מסחרר, וכיום יהיה קשה מאוד למצוא מישהו שמתגעגע להארט וסבור כי היה צריך להעדיף את הגיבור האנגלי על פני השוער הנוכחי. לברזילאי יש איכויות רבות, ומשחק הרגל המשובח בהחלט נכלל ברשימה. אלא שזה עדיין לא אומר שצריך להפקיר אותו בשל כך. אתמול, במשחק הקריטי מול ליברפול באנפילד, זה בדיוק מה שקרה.
האירוע התרחש יום אחרי שארון ראמסדייל, שוער ארסנל, התמהמה עם המסירה ואפשר ליואן וויסא מברטפורד לגלוש לעברו ולהשוות בשער ביזארי. התותחנים הצליחו להכריע את הדרבי הלונדוני הקטן בדקות הסיום ולעלות לפסגה, והם נותרו שם, בין היתר, כי נתן אקה שלח אתמול מסירה מרושלת לכיוונו של אדרסון.
השוער הופקר. פפ גווארדיולה ואדרסון (רויטרס)העניין הוא כי גם אם הביצוע של ההולנדי היה מושלם, הברזילאי עדיין היה נאלץ להתמודד עם דרווין נונייס שדהר לכיוונו כמו טנק חסר מעצורים. אי לכך, לא היה צריך לעשות את זה מלכתחילה בשום תנאי. הטעות הטכנית של אקה אפשרה לחלוץ האורוגוואי להלחיץ את השוער, ואדרסון לא רק הכשיל אותו אלא גם נפצע בעצמו במהלך. זה היה עונש כפול לאלופה על התמכרות לפעולות כאלה, שנעשות לעתים תכופות רק כדי שהמאמן יהיה מרוצה. לפיכך, יש צדק פואטי כאשר הן נכשלות.
אם תרצו, ניתן לומר כי כאן בא לידי ביטוי ההבדל המהותי בין גווארדיולה ליורגן קלופ. עבור הקטלוני, הכדורגל הוא בעיקר טקטיקה. הוא מבין את הדקויות טוב יותר מאחרים, ושואף לנצח בזכות מערכים חכמים יותר. לא בכדי הוא ספג לא פעם ביקורת על כך שהוא מסבך את העסק יותר מדי במשחקים החשובים ביותר, במיוחד בליגת האלופות.
אצלוה כדורגל הוא בעיקר טקטיקה. גווארדיולה (רויטרס)מבחינת הגרמני, המרכיב החשוב ביותר היא התשוקה, וכפועל יוצא מכך האמונה והביטחון העצמי. גם הנאמנות לסגנון קריטית, כמובן, והפעלת הלחץ על מובילי הכדור של היריבה היא תנאי הכרחי כדי לשחק בקבוצתו, אך זה עדיין משני בהשוואה לכמיהה ליהנות ולגרום הנאה לקהל. "כדורגל רוק כבד", כפי שהגדיר את זה קלופ בזמנו.
כל הכותרות לקראת הקרב הגדול אתמול התרכזו במפגש האחרון בין קלופ לגווארדיולה, בצל החלטתו של מאמן ליברפול לעזוב את תפקידו בתום העונה. זו הייתה ההתמודדות ה-30 ביניהם, וקלופו החזיק ביתרון לפני שריקת הפתיחה – 12 ניצחונות אל מול 11 הפסדים, לצד שש תוצאות תיקו. היתרון הזה נשמר בתום ה-1:1 אתמול, ואם השופט מייקל אוליבר היה שורק לעבירה של ג'רמי דוקו על אלכסיס מק-אליסטר ברחבה בזמן פציעות, הוא אף עשוי היה לצמוח.
ליברפול הייתה יכולה לנצח. מק-אליסטר ודוקו (צילום מסך)מובן שזה יכול היה ללכת לשני הכיוונים, ודוקו עצמו בעט לעמוד שניות ספורות לפני שנעץ את הפקקים שלו בחזהו של הארגנטינאי, אבל עצם העובדה כי ליברפול הייתה ראויה לניצחון אומרת המון על דרכו של קלופ לאור המצב אליו נקלע.
כי לרשותו של גווארדיולה עמד אתמול סגל מלא, למעט ג'ק גריליש. לליברפול היו חסרים 10 שחקנים, כולל השוער אליסון, טרנט אלכסנדר ארלונד, איברהימה קונאטה, קרטיס ג'ונס ודיוגו ז'וטה, שלא לדבר על ז'ואל מאטיפ שגמר את העונה מזמן, וטיאגו אלקנטרה שכמעט ולא נטל בה חלק.
סגל חסר במיוחד עמד לרשותו. קלופ (רויטרס)בנוסף, מוחמד סלאח ואנדרו רוברטסון היו כשירים לחצי שעה בלבד, וקיבלו את הזמן הזה במחצית השנייה. לפני כניסתו של הסקוטי, רק וירג'יל ואן דייק נותר מההרכב האופטימלי ברביעיית ההגנה. אמנם זה לא הזכיר את מצעד הנערים שסיים את גמר גביע הליגה מול צ'לסי, אבל לקלופ היו המון תירוצים כדי להסתגר מול יריבה עדיפה על הנייר.
הוא ממש לא עשה זאת, ולא התלונן לרגע. האדומים הלכו על כל הקופה, וכל שחקן – כולל ג'ארל קוואנסה חסר הניסיון שהתמודד בכבוד מול ארלינג הולאנד – האמין שהוא מסוגל לתרום את חלקו כדי להצעיד את הקבוצה ל-3 נקודות יקרות.
כמעט ניצחו במשחק העונה. שחקני ליברפול (רויטרס)בעצם, הם השתוקקו להבקיע יותר מבדרך כלל. 19 בעיטות היו לליברפול – וזה נתון שלא היה לה במפגשים מול מנצ'סטר סיטי מאז 2013, כלומר הרבה לפני תחילת עידן קלופ ופפ. לצערם של האדומים, רק 6 כדורים הלכו למסגרת, וכאן חייבים להיזכר בהחמצות של לואיס דיאס, אבל לזכותו של הקולומביאני יש לומר כי הפעלתנות והאנרגיות שלו הן אלה שהניעו את הקבוצה. דיאס הוא תמצית השקפת העולם של קלופ, וכמוהו גם נונייס, שהוא כידוע "סוכן הכאוס". את הפסנתר עליו הם מנגנים סחב אתמול, ולא בפעם הראשונה, וטארו אנדו – הרכש היפני משטוטגרט שמתאים גם הוא באופן קרוב לשלמות למערך של קלופ.
אנדו הגביל אתמול במידה מסוימת את פעולותיו של קווין דה בריינה, ועל ידי כך צמצם אוטומטית את המסוכנות של הולאנד. הבלגי בישל בכדור קרן חכם ומתוכנן מראש את שער היתרון של ג'ון סטונס, אבל את הנורבגי הוא התקשה למצוא, ובדקה ה-69 בחר גווארדיולה להחליף אותו כדי "להחזיק טוב יותר בכדור", כפי שהסביר בדיעבד.
הבלגי לא אהב את החילוף. פפ גווארדיולה וקווין דה בריינה (רויטרס)דה בריינה התאכזב מאוד מההחלטה, ועורכי השידור נהנו להראות את חילופי הדברים בין הפליימייקר למנג'ר עוד במהלך ההתמודדות. אפשר להבין את הבלגי – הוא הרי אוהד ליברפול, כפי שסיפר בעצמו כילד בן 10 כאשר צולם לראשונה באקדמיה של גנק. "השחקן האהוב שלי הוא מייקל אואן", הוא אמר אז. זה היה החלום, אבל במציאות שלחה אותו לקבוצות אחרות לגמרי, ועדיין אין לו ניצחון באנפילד.
בכל פעם בה הגיע דה בריינה לאצטדיון בו תמיד רצה לככב, אי אפשר היה להתעלם מתהייה – מה היה קורה לו היה משחק בקבוצה של קלופ. המאמן מעריץ אותו, רצה מאוד להביאו עוד לדורטמונד ב-2013, ובאופן כללי ניכרת התחושה שהבלגי היה מתאים כמו כפפה ליד לרוק הכבד של הגרמני. הוא עושה חיים משוגעים אצל גווארדיולה, והחיבור הזה עובד מצוין כבר 8 שנים, אבל יש יסוד סביר להניח שהיה ממצה את הפוטנציאל אפילו יותר בסגנון המעברים המהירים, כי אין שחקן בעולם שיודע לשלוח כדורים מדויקים לשטחים המתים עבור שחקנים שנמצאים בתנועה. בליברפול יש יותר מצבים כאלה בהגדרה בהשוואה למנצ'סטר סיטי.
איך זה היה נראה אם דה בריינה היה באנפילד? (רויטרס)כעת, הסיכוי שדה בריינה ישתף מתישהו פעולה עם קלופ בקבוצתו הבאה אפסי עד לא קיים, וזה פספוס מבחינתו. המשחק אתמול הדגיש בפעם המי-יודע-כמה את האופן בו יודע קלופ להשפיע על שחקניו. הם אוהבים לעבוד איתו, וכל המועדון מגויס עכשיו, יותר מתמיד, כדי להעניק למנג'ר האהוב מתנות פרידה משובחות. גביע הליגה כבר יש לו, אבל תיאורתית אפשר לזכות ב-4 תארים, ואחרי ההצגה אתמול הסיכוי לאליפות השתפר קלות.
במאבק המשולש על הכתר, ארסנל ומנצ'סטר סיטי עוד תיפגשנה לקרב חזיתי בסוף החודש, ובאופן כללי לוח המשחקים של ליברפול עד לסיום העונה נוח קצת יותר בהשוואה לשתי היריבות. ואם בסופו של דבר יקדים קלופ את פפ על חודה של נקודה, להתעקשות החולנית להחזיר את הכדור לאדרסון יהיו תוצאות משמעותיות מאוד.