2023 היא השנה בה הצליח אלברו מוראטה לכבוש סוף כל סוף בדרבי של מדריד. החלוץ אמנם כבר מצא בעבר את הרשת של ריאל, אבל רק במדי יובנטוס, בשני המשחקים בחצי גמר ליגת האלופות ב-2015, כאשר הגברת הזקנה העיפה את הלבנים, במה שהיה הנקמה המושלמת של החלוץ הספרדי על חוסר ההערכה כלפיו בסנטיאגו ברנבאו. הוא כבש גם מול אתלטיקו, אבל במדי צ'לסי, כאשר הכחולים ניצחו 1:2 במטרופוליטנו בשלב הבתים בצ'מפיונס ליג, והסקורר הרגיז מאוד את היציעים בחגיגות. זה היה נהדר, אבל שער בדרבי בכל זאת שווה יותר.
אז בתחילת השנה, זה קרה לראשונה, ומוראטה הפציץ במבצרה של ריאל ברבע גמר גביע המלך, אבל שער היתרון הזה לא החזיק מעמד, והחבורה של קרלו אנצ'לוטי ניצחה בהארכה. ולפיכך, נכון ליום ראשון בבוקר, עדיין לא היו לחלוץ הספרדי ניצחונות על ריאל במדי אתלטיקו. ארבע המפגשים בליגה הניבו תיקו ושלושה הפסדים, ואשתקד הוא בכלל שולב במשחקים אלה רק כמחליף. היה צורך קריטי לשנות את המאזן האומלל הזה, והאושר היה עצום כאשר מוראטה עשה זאת, ועוד בסטייל.
צמד נגיחות נהדרות לרשתו של קפה, סייעו לאתלטיקו לגבור 1:3 על היריבה העירונית בערב יום הכיפורים, וזה היה סמלי ביותר ממובן אחד. המשחק הדגיש עד כמה חסר לריאל חלוץ מרכזי – העסק הידרדר עד כדי כך שעל הנייר תופקד ג'וד בלינגהאם בחוד לצידו של רודריגו. דווקא כאשר היורש של קארים בנזמה לא קיים במלאי, מוראטה להט בפתיחת העונה עם חמישה שערי ליגה בחמישה משחקים ומוביל את דירוג הכובשים בליגה הספרדית לצידם של רוברט לבנדובסקי וגם כמובן, בלינגהאם. הסיפור של חוסלו בן ה-33 נחמד ומרגש, והאוהדים מסמפטים אותו מאוד, אבל הוא לא יכול להיות מספר 9 קבוע של הקבוצה שמתיימרת להיאבק על תארים בכל החזיתות. ובינתיים ליריבה העירונית יש חלוץ אמיתי, ועל הדרך גם אנטואן גריזמן הבקיע בראשו בדרך ל-1:3 חלק.
שחקני אתלטיקו מדריד חוגגים (רויטרס)מוראטה כבר לא חולם להיות היורש. הוא עבר את השלב הזה בחיים, ומתרכז במה שיש. "אני רוצה לפרוש אחרי שזכיתי באליפות עם אתלטיקו", הוא הצהיר בנחרצות, וניצחונות מסוג זה, מקרבים מאוד את הקבוצה של דייגו סימאונה למטרה. גם גריזמן רוצה אליפות ראשונה בקריירה, וזה לא דבר של מה בכך אחרי שפספס את שני התארים הקודמים של צ'ולו. כאשר נשאל מוראטה מה עבר בראשו אחרי השערים שהבקיע בדרבי, הוא השיב בפשטות: "כמו שהמאמן אומר, הילדים יהיו גאים ללכת לבית הספר כשהם לבושים בחולצת אתלטיקו, וזה מה שחשוב באמת".
השאלה המסקרנת כאן היא אם מוראטה עצמו היה פעם ילד כזה, והתשובה לא לגמרי ברורה. מצד אחד, ידוע כי פוסטרים של ראול היו תלויים בחדרו כאשר היה נער, והחלוץ האגדי של ריאל היה המודל שלו לחיקוי. יש גם תמונה של אלברו לבוש במדים הלבנים של ריאל כאשר היה בן חמש בערך. מצד שני, הוא התקבל בגיל 12 לאקדמיה של אתלטיקו, שימש כמביא כדורים באצטדיון ויסנטה קלדרון, ובאלבום המשפחתי אסופות מאות תמונות שלו בפסי אדום-לבן.
האיש המרכזי ביותר שעומד מאחורי הגעתו של אלבארו הצעיר לאתלטיקו היה סבו, איגנסיו. מדובר באוהד שרוף של הקולצ'ונרוס, שלא החמיץ אף משחק ביתי, וחלומו הגדול היה להחדיר בנכדו את האהבה הזו. הן ריאל והן אתלטיקו התעניינו במוראטה כאשר היה ילד קטן, אבל ההורים פסלו תחילה את שתיהן על הסף, כיוון שההישגים שלו בלימודים לא היו טובים מספיק והכדורגל היווה בעיה לדעתם. רק כאשר השתפרו הציונים, החליט האב שאפשר להתגמש והסבא נכנס לפעולה. הוא הדגיש שהבית נמצא קרוב יותר למתקנים של אתלטיקו וטען שיהיה לאלברו הרבה יותר כיף שם. אז מוראטה הלך לאתלטיקו ואיגנסיו דאג לצבוע אישית את הלחיים שלו באדום-לבן לפני כל משחק.
אלברו מוראטה בימים פחות טובים (רויטרס)אלא שלא הכל הלך לפי התוכניות. מוראטה חווה פרץ גדילה שהפריע לו לתפקד, ובאותה תקופה העדיף חוסה אמורורטו, מאמן הקבוצה עד גיל 14, את בורחה באסטון על פניו. לנער נמאס לשבת על הספסל, מה גם שהוא לא היה מקובל חברתית, וידידו היחיד בסגל היה באופן מרתק דווקא קוקה. אז הוא בחר לעזוב. "אף אחד לא נוטש את אתלטיקו ביוזמתו", אמר לו אמורורטו, אבל אלברו היה נחוש. הוא הלך לחטאפה, הצטיין – ובחלוף חודשים ספורים רצתה אתלטיקו להחזירו לשורותיה. "אני לא חוזר לשם אף פעם", אמר מוראטה, והלך לריאל. שם, כאשר התקדם במהירות והוגדר כאחד החניכים הבולטים באקדמיה, הוא סיפר לכל מי שרצה לשמוע על אהבתו העזה לראול.
ורק סבא איגנסיו נותר מתוסכל. הוא אוהב את הנכד, אבל אהדת אתלטיקו הייתה חזקה יותר, וגם בגמר ליגת האלופות ב-2014 הוא תמך בקולצ'ונרוס בכל ליבו. מוראטה, שנכנס לכר הדשא בליסבון כמחליף והיה שותף למהפך הגדול בהארכה בדרך ל-1:4 חגג בגדול, ולא קיבל על כך ברכות מסבו. איגנסיו רק המתין עד שהקריירה של מוראטה בברנבאו תסתיים, ובתוך תוכו נהנה כאשר החלוץ גורש משם. פעמיים. הוא רק לא סיפר על כך לאיש. מה שכן, איגנסיו היה אורח הכבוד של אתלטיקו כאשר אלברו הוצג בה כשחקן החדש, בהשאלה מצ'לסי בינואר 2019. הוא היה זה שהחזיק בגאווה את החולצה בתמונה הרשמית, כי עבורו היה זה חלום שהתגשם.
גם הקדנציה כשחקן בוגר באתלטיקו לא הייתה חלקה מבחינת החלוץ. המועדון אמנם רכש את כרטיסו מצ'לסי, אך העדיף ב-2020 להעבירו בהשאלה ליובנטוס, לה הייתה אופציה להחתימו סופית. רק כאשר ויתרה הגברת הזקנה על האפשרות הזו, שב מוראטה למדריד, נכנס לרוטציה וכבש 13 שערי ליגה. לא כולם מעריכים אותו, הפוטנציאל שלו היה ונשאר שנוי במחלוקת בספרד, וגם עכשיו יש לו לא מעט מבקרים. כך למשל, נכשל מוראטה בליגת האלופות בעונה שעברה, כאשר הקבוצה סיימה איכשהו במקום האחרון בבית נוח עם פורטו, לברקוזן וברוז'. בכל זאת, זו כנראה התקופה המאושרת ביותר בקריירה שלו, כי החיבור עם סימאונה עובד טוב, והוא מרגיש את הגיבוי מצד הבוס.
אלברו מוראטה בימיו בריאל מדריד (רויטרס)ויש כאן כמובן גם רצון עז להוכיח ליריבה הלבנה מה היא החמיצה. פעם הוא כעס על אתלטיקו ושמח להצטרף לריאל, כעת הכעס על ריאל מתורגם לתשוקה אדירה להצליח באתלטיקו. מוראטה השיג לא מעט בקריירה. הוא זכה באליפויות בספרד ובאיטליה, הניף את גביע האלופות, היה שחקן הרכב של ספרד באליפות אירופה ובמונדיאל, וגם הוכתר פעמיים לאלוף אירופה לנבחרות צעירות, כולל כאן בישראל, ואולם, עבור רבים הקריירה שלו היא עדיין סוג של החמצה. יש הגורסים שבגיל 30 הוא טרם מיצה את מלוא הפוטנציאל, ואחרים דווקא רומזים שהפוטנציאל מעולם לא היה קיים.
אליפות עם אתלטיקו תשים קץ לספקות האלה, והצמד בדרבי הבהיר שיש כאן סיכוי אמיתי. לאתלטיקו בגרסתה הנוכחית יש לא מעט בעיות, אבל היא עשויה להיות יעילה יותר בהשוואה לריאל ולברצלונה, ואם מוראטה ימשיך להפציץ בממוצע של שער למשחק בדרך לעונתו הטובה בקריירה, הרי שזה יכול לקרות. סבא איגנסיו מאמין בכך יותר מכולם, כי עבורו היווה הדרבי האחרון את אחד הרגעים המרגשים ביותר.
אלברו מוראטה חוגג עם איסקו ביורו הצעירות שהתקיים בישראל (רויטרס)