לפני קצת יותר מחודשיים, עידן ויצמן, חגג 38, ועדיין הוא ממשיך לבעבע כיין ארומתי על כר הדשא. לפני שנה, כשסיים עונה מוצלחת מאוד על שמשון כפר קאסם מליגה א' דרום, אמר ל-ONE שהקריאות כנגדו בדמות פרובוקטור לגיטימיות, הרי שכל האמצעים כשרים. בעונה החולפת, ב-1 בפברואר 2023, כלומר בחצי השני של העונה, חתם בבית"ר תל אביב בת ים, שהתייצבה לה בזמנו (לאחר המחזור ה-18) במקום ה-16 והאחרון עם 12 נקודות. מה קרה בסיום?
על השאלה הזו אפשר לדון רבות. בית"ר תל אביב בת ים, קבוצת הבת של מכבי תל אביב עד לא מזמן, הפכה לחיה פצועה, לקבוצה מלאת שחקנים צעירים ואולי פחות מחוברים זה לזה ולמועדון שאמנם עבר לידיהם של אבנר קופל, שמואל שניצר ומשה עזרא, אבל לא באמת הצליח להפוך את עצמו לאטרקטיבי ממש. בכל משחקיה נכחו בודדים ביציעים, אם בכלל. מחלקות הנוער היו מגיעות לעתים ומכסות את המינימום שאפשר במגרש העירוני ברמלה.
בשנתיים האחרונות יש מי שקרא לעידן "המציל הלאומי", לצד מילות הגנאי, בדמות "פרובוקטור בשקל". אלו שנתיים שהתחיל בבית. הוא המתין להצעה הראויה לו, הצעה שיכולה להוביל אותו ואת הקבוצה שמקבלת אותו לעבר נקודת האור המרוחקת בקצה המגרש. "בעונה שעברה, לפני שהגעתי לכפר קאסם, הרגשתי שההצעות שמגיעות אליי פחות רלוונטיות ממספר סיבות. חלק מהן בגלל השכר וחלק כי לא היו מאתגרות מספיק. אני בגיל, שמעבר שניחן בתשוקה למשחק, מעבר לכך שיהיה מעניין, חשוב לי האתגר", מציין עידן ויצמן בשיחה פתוחה ל-ONE.
עידן ויצמן (רדאד ג'בארה)"אחרי עונה גדולה עם שמשון כפר קאסם, הגיעו הצעות מהצפון שפחות זרמו לי. גם הצעות מהדרום שהגיעו אליי, לא התאימו לי כלכלית. נשארתי בבית. עוד יום עובר, עוד קפה של בוקר, עוד צהריים ועוד ערב ולילה. השבועות והחודשים עברו עד שהתחילו לזרום הצעות טובות מליגה ב' אבל אמרתי לעצמי שאני לא רוצה ללכת לשם, זה לא מה שאני מחפש, עם כל הכבוד. התקרבתי כבר לחלון העברות באמצע העונה, אולי ההזדמנות האחרונה שלי כן להתחבר לקבוצה זו או אחרת. באיזשהו מובן, ויתרתי, במירכאות, על העונה הזו".
ומה קורה אז?
"אמרתי לעצמי, טוב. משגעים אותי, אני צריך לעשות מעשה. קמתי, דיברתי עם החברים הטובים שלי, שכל יום קדחו לי בראש מהפועל טירת כרמל ועברתי אליהם וירדתי לליגה ב' צפון. הרגשתי שאחרי כל השנים האלה, עם האנשים ששיחקתי כדורגל, אני חייב להם. זה היה אפילו בלי כסף. באתי איך שאני, מהלב, חברי. שיחקתי שם פעמיים ובמשחק השני ראיתי כרטיס אדום. גם בגילי המופלג עדיין עושים טעויות חסרות ניסיון. עמדתי על קו השער ונגעתי ביד בזמן שהיריבה הוליכה כבר. בסוף הפסדנו".
איך נכנסת לסיפור של בית"ר ת"א/בת ים?
"אחרי צמד המשחקים הללו, מגיע הטלפון המוזר הזה, שלא ציפיתי לו, כמו בזמנו בשמשון כפר קאסם, כשהפעם זה היה מבית"ר תל אביב בת ים. גל צרויה חייג אליי. אמר לי 'וואלה, בית"ר תל אביב, מעניין אותך?', הסתכלתי על הטבלה וראיתי שהם סוחבים את כל הליגה על הגב ואז שאלתי מה הסיפור. התחילו לספר לי שזו קבוצה צעירה, אלו חבר'ה אחרים, לא קבוצת בת של מכבי תל אביב. השיחה עם אורן קריספין, גם חיברה את הפאזל ואמרתי שאני לוקח האתגר הזה. קבוצה צעירה, מקום אחרון, זה מה שמחייה אותי".
עידן ויצמן במדי שמשון כפר קאסם (שחר גרוס)צעירים, תנו להם לשחק. אבל זה לא היה זה, בעדינות.
"בפה מלא? בלי להעליב אף אחד? אני תמיד מרים לילדים האלה, חד משמעית, זו הייתה הקבוצה הכי חלשה שאני שיחקתי בה בקריירה שלי. בליגה א' דרום אני רק שנה, אבל אם מסתכלים במאקרו, אולי זו הייתה הקבוצה הכי חלשה בכל ליגה א', אבל! אני רוצה לסייג את זה. זה לאו דווקא אומר שהשחקנים חלשים. שחקן כשחקן, הם מצוינים כשלעצמו. החיבור לא היה טוב ולא נתנו להם את הכלים להצליח. לא היה אבא ואימא. גם המאמנים התחלפו על ימין ועל שמאל. הם הרגישו את זה על בשרם בסוף, ברגע שאני ואבי איבגי הגענו, אז הייתה תחושה שאולי, אולי, אפשר להינצל איכשהו".
"במבחן התוצאה, ירדנו ליגה. אין פה מה להסתיר או לעוות את המציאות. כשאתה מגיע לקבוצה כשבפברואר אומרים עליה שהיא כבר ירדה ליגה, ופתאום אתה מחזור לסיום יכול לנצח את חולון אתה יכול לעשות את הבלתי יאמן. זה אומר על מה שעשינו ומה הבאנו למועדון הזה בחודשים האחרונים. הילדים האלה היו צריכים מישהו שילמד ויכוון אותם. ליגה א' דרום זו ליגה קשוחה. אין פה פס-פס. הכדורגל אחר, גישה שונה. אלו ילדים שאם היו משחקים בליגה הלאומית, הם היו יכולים להסתדר יופי. אין לי ספק בזה בכלל".
הייתה תחושה שאין הפנמה מצד השחקנים שהם רגע מירידה לליגה ב'.
"זו הייתה התחושה בחדר ההלבשה כל הזמן. גם באסיפות השחקנים דיברו על זה ואף אחד לא הסתיר את זה. לזכותם ייאמר שטוב לדעת שהם כן עם המערכת ועם כל הסובבים אותם. אני לא חושב שזה מאכזב. בשורה התחתונה, אלה היו ילדים. זה לא ילד, כמו שאומרים בכדורגל הישראלי, של בני 24 עד 26. פה היו לך ילדים שעונה ראשונה שלהם בוגרים, ילדים של שנה שנייה בבוגרים וברור לכל כמה ליגה א' קשה מהרבה סיבות. יש להם שכל, אבל אין להם ניסיון להבין מה זה אומר ירידת ליגה".
"מבחינתם, הם אומרים במשחק כזה או אחר הייתי טוב. בטח ראו אותי, בטח ידברו איתי עונה הבאה. ירידת ליגה לא עברה להם בראש בכלל. מה זה עניין אותם. הרי הכתם לא יהיה עליהם, מבחינתם הם ממשיכים הלאה. כמובן, שאני לא יכול להוריד את האחריות גם מהכתפיים שלי. אני לא יכול לשים את עצמי בצד. כן, גם לי יש ירידת ליגה איתם. אם ישאלו אותי אם זו עונה שארצה לשכוח, אענה שלא".
שחקני בית"ר תל אביב בת ים מאוכזבים (יונתן גינזבורג)למה שלא תרצה לשכוח את העונה הזו?
"א', מאוד נהניתי. ב', בגילי, לשמוע את המחמאות של השחקנים הצעירים האלה, שחלקם לא יודע בכלל על עברי ומה עשיתי בכדורגל הישראלי, כי הם לא היו בשנים האלה. פעם אחת, אחד מהשחקנים, שאל אותי אם כל השנים האלה, בגלל הגיל שלי, שיחקתי בליגה א'. זה היה בקטע כזה. חשוב לי לציין את תומר מרגוליס, שמואל שניצר, אבנר קופל ומשה עזרא הנפלאים שגם בגללם אני יכול להגיד שהיה לי טוב בבית"ר תל אביב בת ים. אנשים שנותנים לך הרגשה טובה ומחמיאים ומייחלים שאהיה כאן עוד כמה שנים, שזה מצחיק כי עוד רגע אני בקבר, כמה שנים אני יכול להיות?".
מה הלאה בגיל 38?
"אני רואה את עצמי משחק כדורגל. הליגה, זה כבר עניין אחר. ליגה ג' זה כבד עליי, זה כן אני אומר. אני רוצה להישאר בליגה א'. יש לי מה לתרום, אני בטוח בזה. נכון להיום, אין גישושים. בכל עונה, בשנים האחרונות, החודשים הללו, של יוני-יולי-אוגוסט, הם מתים מבחינתי. הרעשים מתחילים ככל שמתקדמת העונה. מה גם שהכל באויר עכשיו בגלל הרפורמה. אני לא בטוח בכלל שזה יעשה טוב לשחקנים, לקבוצות ולליגה. תמיד אזכיר את זה שהחברים שלי, שפרשו כבר, אומרים לי: 'אתה בריא? אתה מרגיש טוב? תמשיך לשחק'. זה מלווה אותי כל הזמן".