מי שנכח הערב באצטדיון טרנר לפני שריקת הפתיחה קיבל תחושה של משחק עונה שאמור להכריע את גורל האליפות. האווירה המדהימה ביציעים מצד הקהל האדום של באר שבע שנתן תחושת ביתיות אל מול הקהל הצהוב שדחף את שחקניו לאורך כל דקות המשחק.
למרות זאת, יש מציאות שהיא יותר חזקה מכל דמיון. הצהובים מתל אביב לא פיללו בתחילת העונה שיגיעו לחודש אפריל עם פער של 13 נקודות ממכבי חיפה שנמצאת בראש הטבלה עוד לפני המשחק הערב, פער עצום ובלתי נתפס בהתחשב ברמת הציפיות בפתיחת העונה. המטרה הייתה זכייה באליפות, אך בפועל למכבי תל אביב נותר להיאבק אולי על המקום השני, מה שבוודאי לא ימתיק את הגלולה המרה בעיקר כאשר מכבי חיפה איבדה המון נקודות בדרך ומכבי ת”א והפועל ב”ש לא ידעו לנצל זאת כדי לצמצם את הפער.
בצד של האדומים העונה הזאת מבחינתי מעל ומעבר למצופה. במידה ובאר שבע תסיים במקום השני זאת תיחשב כמובן כהצלחה מצד אחד, אבל החמצה מצד שני. באר שבע – עם חיזוק נכון של שחקנים שעושים את ההבדל – הייתה יכולה לאתגר את מכבי חיפה באופן יותר משמעותי, אבל זאת העונה של הירוקים שהצליחו לבצע רכישות נכונות ושוברות שוויון שהיוו את ההבדל בדרך לאליפות.
שחקני באר שבע, עם חיזוק נכון היו יכולים לאתגר את חיפה (רדאד ג'בארה)על כר הדשא התפתח משחק כדורגל איכותי ומעניין, עם קצב משחק גבוה ואירועים בלתי פוסקים משני צידי המגרש עם אגרסיביות ודינמיות שהרשימו. הצהובים עלו ליתרון חוץ ראשון מנגיחה של דור פרץ שכבש מקרוב לאחר הגבהה נפלאה של דן ביטון, אך מצד שני באר שבע התעשתה די מהר וחזרה למשחק עם שער שוויון נהדר של שאפי סוליימאנוב שניצל טעות בהגנת הצהובים של ניר ביטון ואופיר דוידזאדה. המחצית הראשונה הסתיימה אחרי שהצליחה לעמוד בכל הציפיות.
באר שבע יצאה למחצית השנייה ללא המנהיג האמיתי שלה, מיגל ויטור, שהוחלף על ידי יוג’ין אנסה, חילוף אמנם התקפי ונועז מצידו של אליניב ברדה, אבל הגנת באר שבע נחלשה באופן קיצוני מהנקודה הזו. מצד שני, ברדה הלך על כל הקופה עם חילופים התקפיים במטרה לנצח את המשחק כדי להישאר בתמונת האליפות.
בצד השני אצל הצהובים מגיע קרדיט גדול לאייטור קראנקה שערך את כל החילופים ההתקפיים שעמדו בפניו וזה השתלם עם הפנדל שסחט פארפה גייאגון בתוספת הזמן, פנדל שנוצל באופן מושלם על ידי ערן זהבי והחזיר את הצהובים הביתה עם שלוש נקודות יקרות במאבק על המקום השני. זה היה סיום מושלם למשחק אטרקטיבי שנתן תמורה לכל מי שצפה בו.
אייטור קראנקה, מגיע לו קרדיט (ראובן שוורץ)אמנם באר שבע וברדה סוחטים מחמאות, אבל הסיומת מאוד חשובה. במידה ודרומיים ימשיכו למעוד במשחקים שנותרו ויאבדו גובה ואת המקום השני כבר אי אפשר יהיה לסמן את העונה הזאת כמוצלחת, אלא אם כן באר שבע תשמור על יציבות ובעיקר תשמור על המקום השני.
בצד הצהוב אני חושב שנעשה עוול גדול לקראנקה שמנסים להפיל עליו את התיק של כישלון העונה הנוכחית. בעיקר כאשר הוא הגיע בעיתוי מאוד בעייתי באמצע חודש ינואר ושבועיים לאחר מכן מכבי ת”א מכרה את אוסקר גלוך – השחקן הטוב ביותר של הקבוצה בחלק הראשון של העונה.
אף חיזוק הולם לא הגיע ועדיין קראנקה הצליח לייצר יציבות ובסיס של שחקנים שאיתו המאמן בוחר כרגע לרוץ בניסיון להוציא את המקסימום עד סיום העונה. הקבוצה תסיים במקום השני או השלישי עם פער עצום ממכבי חיפה, כך שכמובן שזה נחשב לכישלון, אבל זכייה בגביע יכולה להמתיק במעט את הגלולה המרה עם מבט לעתיד ובנייה נכונה של הקבוצה לקראת העונה הבאה שנראית יותר קרובה מתמיד.