הספסל האחורי: הכישלון בבניית קאדר מחליפים

כמו במשחקי הכדורסל בין המבוגרים לילדים בשכונה, חימקי מוסקבה נתנה למכבי תל אביב פור (יתרון 19:25 אחרי רבע אחד) ועל הדרך גם שמה יד אחת מאחורי הגב (הכוכב של הרוסים, זוראן פלאניניץ', סיים את המשחק החלש ביותר שלו העונה ביורוליג עם ארבע נקודות בלבד) ועדיין, החבורה של דייויד בלאט לא הצליחה להיות אפילו קרובה ליריבה שלה.

הנתון המדהים הוא שהחמישייה של מכבי ת"א הביסה את זו של חימקי 28:44. אלא שרימאס קורטינאיטיס הקים מהספסל את פטרי קופונן, מי שהעלה כמעט לבדו את פינלנד ליורובאסקט עם 20 נקודות וחמישה אסיסטים למשחק במוקדמות ופול דייויס, סנטר שבו חשקה מכבי ת"א בעבר ונחשב לאחד הבולטים בליגה הספרדית בעונה שעברה עם קחאסול. השניים, יחד עם קיי.סי. ריברס, ניצלו את האימפוטנטיות של המחליפים הצהובים כדי לבנות יתרון ולפני שבלאט הספיק להשלים את הרוטציה, המשחק כבר היה מחוץ להישג יד.

את התרומה העגומה של הספסל הצהוב מגלם מלקולם תומאס, שהובא ברגע האחרון מליגת הקיץ אחרי שעסקת פופס מנסה בונסו נפלה ובילה קצת פחות משלוש דקות על הפרקט במוסקבה. במהלך אותן דקות רשם -11 במדד שסופר מה היה השינוי בתוצאה כשהוא במגרש.

בניית קאדר מחליפים פרודוקטיבי הוא אחד הכישלונות הבולטים של דייויד בלאט העונה. לא ברור אם הבעיה היא מחסור בכישרון, חיבור לקוי עם המאמן שידוע ביד הקצרה שהוא נותן לשחקנים, שגורמת למרמור ולחוסר מוטיבציה או לחוסר התאמה לתפקיד של שחקן משלים. יש לציין כי שלוש פעמים במהלך המשחק סיפרו השדרים ממוסקבה על האפאטיות שבה לקה הספסל הצהוב לנוכח התבוסה הצורבת, סימן מובהק לקבוצה חולה.

האם מכבי ת"א הגרועה בעשור האחרון?
רק פעם אחת בעבר פתחה מכבי ת"א את הטופ 16 של היורוליג במאזן 3:1. זה קרה ב-2008/09, בעיצומה של עונה שבה הוחלף מאמן ועברו בהיכל נוקיה כמה מהזרים הגרועים ביותר שלבשו את הצהוב-כחול (רודני ווייט למשל). מיותר לציין כי בסיומה של אותה עונה לא העפילה הקבוצה שלב לראשונה מזה שש שנים.

אך אם אוהדי הקבוצה היו יכולים ליהנות אז מרכז עם רזומה מרשים ב-NBA (קרלוס ארויו) ושחקן ישראלי צעיר ומבטיח בדמות עומרי כספי, הרי שאפילו זה נמנע מהם כעת. לא זו בלבד שמדובר באחד הסגלים הבינוניים ביותר שנבנו, גם את הרעב והרצון להוכיח בלאט לא מקבל מהחניכים שלו שאפשרו ליריבה שלהם לנצח אותם בכל סטטיסטיקות המאמץ (28:34 בריבאונד, 1:11 בחסימות), וזה עוד בלי לקבל כסף שלושה חודשים וחצי.

כספי וארויו. פעם היה אפשר ליהנות מהם, היום גם זה לא אפשרי (אמיר לוי)

גם המדדים של הצהובים לא מעודדים. רק פעמיים בעשור האחרון המדד (ספירת הפעולות החיוביות של השחקנים מינוס הפעולות השליליות) הממוצע בטופ 16 היה נמוך מהשנה (בעונה שעברה וב-2006/07) ולמרות שהעפילה להצלבה בשנים הללו, לפיינל פור היא כבר לא הגיעה. כל הסימנים מובילים לכיוון אחד: מדובר באחת הקבוצות הגרועות ביותר שהיו למכבי ת"א בעשור האחרון, אם לא הגרועה שבהן.

כנראה שדייויד פדרמן ידע על מה הוא מדבר כאשר הצהיר עוד לפני הטופ 16 כי אולי הקבוצה לא מספיק טובה כדי להעפיל להצלבה. אולי אם היה מצהיר זאת כאשר בנה אותה יחד עם הצוות המקצועי והניהולי לפני פתיחת העונה, היה חוסך מכמה מהאוהדים, שקיוו לראות את מכבי ת"א המלהיבה של השנים האחרונות, את כספי המנוי שלהם.

דייויד בלאט, דייויד פדרמן ושמעון מזרחי (יוסי ציפקיס)

ועדיין, לא הכל אבוד. השיטה החדשה בה הקבוצות מחולקות לשני בתים של שמונה מוכיחה את עצמה עד כה וניפקה כבר כמה קלאסיקות של כדורסל אירופי והפתעות נהדרות. ה-72:74 המדהים של סיינה ביוון מול אולימפיאקוס הציב בראש הבית, עם מאזן מושלם, שתי קבוצות שאף אחד לא ספר לפני תחילת הטופ 16 ומחזיקות בתקציב נמוך מזה של מכבי ת"א, בעוד פנרבחצ'ה/אולקר, בעלת תקציב כפול מזה של הצהובים, על סף הדחה.

מכבי ת"א ניצבת כעת מול ארבעה משחקים רצופים לחיים ולמוות. הפסד, והיא יכולה להתחיל לתכנן את העונה הבאה. ניצחון, והיא תזכה לחיות עוד שבוע עם חלום ההעפלה להצלבה. זה מתחיל בשבוע הבא כשאלופת אירופה אולימפיאקוס עם ואסיליס ספאנוליס וגיורגי שרמאדיני (תשע נקודות, שבעה ריבאונדים ושלוש חסימות מול סיינה) יתייצבו בהיכל נוקיה. יהיה חם.