שכר לימוד: על עונה אירופית סבירה של האלופה

עירוני קריית שמונה סיימה את דרכה בליגה האירופית בהפסד 2:0 לליון הצרפתית, הפסד שהותיר את האלופה הישראלית במקום האחרון בבית 9 עם שתי נקודות בלבד, ארבעה הפסדים, שתי תוצאות תיקו ומאזן שערים של 13-16 אך עוד קודם, שיחקה האלופה במוקדמות ליגת האלופות.

זו הייתה העונה שהייתה: ההופעה השנייה של קריית שמונה באירופה החלה בצורה טובה ומפתיעה עם תצוגות מעוררות כבוד מול ז'ילינה, נפטצ'י באקו ובאטה בוריסוב ואז הגיע הזעזוע המפתיע של איזי שירצקי עם פיטורי גילי לנדאו ערב משחק בליגה האירופית, מה שהיווה את נקודת המפנה ושינה את המומנטום.

בהמשך הצליח ברק בכר לייצב את הקבוצה ולהחזיר אותה ליכולת סבירה כשגם בימים הקשים שלה, כשהיא מצויה במשבר ולא מצליחה לאסוף נקודות בליגה, לא הפכה לבשר תותחים באירופה. ההצלחה של הקריה גרמה לרבים לזלזול ביריבות המוקדמות בדמות ז'ילנה (הגיעה בשנים האחרונות פעמיים לבתים בליגת האלופות), נפטצ'י באקו (קבוצה עם תקציב הגדול פי 5 מקרית שמונה) ובאטה בוריסוב (נחשבת לאחת ההפתעות הגדולות השנה באירופה עם תוצאות מפתיעות במיוחד בליגת האלופות) מבחינת יחס השערים כבשה קריית שמונה במהלך הקמפיין 15 שערים שהיא סופגת 19 ב-12 משחקים.

המצטיין ועם זאת המחמיצן: שמעון אבוחצירא
החלוץ של קריית שמונה היה פורה במהלך כל הקמפיין והיה לכובש המרכזי של האלופה עם שישה שערים. למרות זאת חשוב לזכור כי במידה ואבוחצירא היה מעט יותר מפוקס במפגש בבוריסוב יתכן כי הסיכום הזה היה נעשה על שלב הבתים בליגת האלופות ולא בליגה האירופית. משחק השיא של החלוץ היה מול ליון כשכבש פעמיים בהפסד בקריית אליעזר 4:3, כשמעבר לכיבושים, בדומה לתפקודו במהלך כל העונה, עשה גם עבודה במרכז המגרש. חלק לא מבוטל מהשחקים, שיחק אבוחצירא, ללא חלוץ לצידו דבר שהקשה על תפקודו אך למרות זאת הטביע את חותמו בליגה האירופית.

אבוחצירא חוגג. היו הרבה כאלה אך גם הרבה החמצות (יוסי ציפקיס)

המאכזב: רוני פורוקארה וגם דרקו טאסבסקי
ערב תחילת הקמפיין האירופי, איש לא האמין כי הקבוצה תגיע עד לשלב הבתים של הליגה האירופית תוך שהיא חולפת על פני יריבות עם עבר בליגת האלופות ומתמודדת עם כזו שנחשבת לאחת ההפתעות הגדולות של ליגת האלופות העונה. אם להצביע על שחקן ספציפי אז ניתן לייחס זאת לרוני פורוקארה שהגיע כחיזוק לקראת אירופה אך כלל לא התאקלם, לא הרשים ולאחרונה אף שוחרר מהקבוצה. בנוסף, הייתה ציפייה רבה מהקשר דרקו טאסבסקי כי ימשוך את הקבוצה קדימה אך האחרון הציג יכולת בינונית בלבד והיה רחוק מלהפוך לשחקן האקסטרה שמוביל את הקבוצה ולראייה יכולתו הטובה במשחק האחרון מול ליון, שללא ספק, במידה והיה משחזר אותה גם במשחקים הקודמים, לק"ש היו יותר משתי נקודות.

דרקו טאסבסקי בליון. איכזב (רויטרס)

רגע השיא: ה-1:1 בספרד אבל היה גם 4:3 מרתק
רבים חששו ממשחק הפתיחה של שלב הבתים. הקבוצה האלמונית וחסרת הניסיון מישראל יצאה לספרד למפגש מול בילבאו שעונה קודם לכן הגיע עד לגמר. את האלופה קיבלו מאות מפגינים פרו פלסטינים שיצרו אווירה עוינת אך על המגרש השיגה ק"ש תוצאה שאיש לא דמיין, תיקו 1:1 ששמעון אבוחצירה אף כבש את שער היתרון ואי אפשר לשכח את תצוגת הענק של דני עמוס. נכון שבמהלך הקמפיין היה משחק יוצא מהכלל מול ליון עם שבעה שערים, ועוד קודם לכן הביסה הקריה את נפטצ'י 0:4 בקרית אליעזר אך התיקו מול הפינליסטית מאשתקד הוא ללא ספק רגע השיא.

חוגגים את רגע השיא (האתר הרשמי של בילבאו)

רגע השפל: בכלל לא קרה על המגרש
כשקבוצה אלמונית מגיע ללא ציפיות ולא מתבזה בשום שלב קשה להצביע על רגע שנחשב לשפל ואכזבה. אך מחוץ למגרש היו שניים שכאלה. הראשון, הפיטורים המפתיעים של גילי לנדאו לאחר קמפיין מוקדמות יוצא מהכלל שכלל תיקו בבילבאו.  בנוסף, העובדה כי הקריה אירחה את המשחקים ללא מגרש ביתי אלא במרחק של שעתיים נסיעה, סיפק משחק מול הספרדים מבילבאו לעיני 700 צופים בלבד מה שגרם ללא מעט רגעים של מבוכה ביציעים כשאחד מבין אותם 700 היה נשיא אופ"א, מישל פלטיני, שבטח לא התרשם מהיחס הישראלי למפעל השני בחשיבותו.

בילבאו חוגגת מול יציעים ריקים בחיפה (עמית מצפה)

צופים: סביר אבל יש להסתכל על הנסיבות
שוב, קריית שמונה אירחה את המשחקים בקרית אליעזר (למעט המשחק מול בוריסוב שנערך ברמת גן) מה שגרם למספרים נמוכים ביציעים. צריך לזכור כי בעיר הצפונית מתגוררים 24,000 תושבים ולמשחקי הבית של הקבוצה במצב הטוב מגיעים כ-3,000 צופים. במרבית שלבי הקמפיין המספרים היו סבירים ביחס לקריית שמונה עם 3,000, 4,000 צופים, אך בשני משחקי הבית האחרונים חלה ירידה דרסטית. מול ספארטה פראג נכחו כ-1,200 צופים ומול בילבאו היו רק 700 צופים. כל זאת בזמן שהמועדון העמיד לרשות האוהדים הסעות בחינם. בממוצע הגיעו למשחקי הקריה בארץ הקודש כ-2,200 צופים.

אוהדי קריית שמונה. לא הגיעו בהמוניהם (יוסי ציפקיס)

ועכשיו לציונים
דני עמוס - 5. בשלבים המוקדמים הוא היה האקסטה של הקבוצה. עמוס כמו בעונה החולפת הציג יכולת טובה ורגע השיא מבחינתו היה בספרד מול בילבאו. כנראה שאדמת ספרד עושה טוב לשוערים הישראלים, כמו רגע השיא של דוידוביץ' מול ולנסיה. לצד משחקי שיא היו גם רגעים של חוסר ריכוז שעלו לקריה בספיגת שערים מיותרים כמו השער השני בליון.

דני עמוס. לצד רגעי שיא גם חוסר ריכוז (יוסי ציפקיס)

אלעד גבאי - 5. המגן הימני של הקריה, שרק לפני שנתיים וחצי שיחק בליגה הלאומית והארצית, המשיך את ההתקדמות שלו. גבאי היה משמעותי הרבה יותר בפן ההתקפי מאשר בהגנתי כשלא פעם נתפסה הקבוצה במערומיה באגף הימני אך ללא ספק צבר ניסיון חשוב לקראת המשך הקריירה. במשחקים שנעדר מי שהחליפו היה ליאור לוי שצובת פעם באגף הימני ופעם בשמאלי והוכיח כי גם על הספסל יש לקבוצה הצפונית מגן עם יכולות התקפיות יוצאות מהכלל.

שיר צדק - 5. הבלם המרכזי של קרית שמונה בקמפיין. פציעתו של חסארמה הייתה בעוכריו וגרמה לבלם לנסות להתאים עצמו בכל פעם לבלם אחר ששיחק לצידו (והבה וכהן). יחד עם זאת היכולת שהציג מול שחקני התקפה מהגדולים באירופה כדוגמת פרננדו יורנטה מבילבאו, הייתה סבירה.

סאלח חסארמה - 5. בגיל 38, עלה לשחק לא פעם כשהוא מצוי בצום הרמדאן והוכיח כי היכולת הטובה שלו לא באה ליידי ביטוי רק בליגה הישראלית אלא גם באירופה. חסארמה היה האבא האחראי בחלק האחורי של הקבוצה והשרה ביטחון על חבריו לקבוצה, אך בהמשך סבל מפציעות חוזרות שהובילו להיעדרויות ממושכות.

סאלח חסארמה. האבא בהגנה (יוסי ציפקיס)

דושאן מטוביץ' - 5.5. המגן הסרבי של קריית שמונה, שוב גרם לאנשים לשבור את הראש איך שחקן ברמתו משחק בישראל. מטוביץ' סיפק תצוגות יוצאות מהכלל וסתם המון חורים בחלק האחורי. במידה והחלק ההתקפי שלו היה מעט טוב יותר, הוא כבר היה ממזמן באחת הליגות הגדולות באירופה.

בראיין גרזיץ' - 5. הקשר האחורי פתח את הקמפיין בצורה יוצאת מהכלל ואף כבש שני שערים מול נפטצ'י באקו למרות שאינו מרבה לכבוש. גרזיץ' נפצע ונעדר לחודש וחצי, מחליפיו היו רביד גזל ועדי אלישע שהציגו יכולת טובה ולא פעם גרמו לשאול את השאלה מדוע הם לא מקבלים יותר דקות משחק.

דן אייבינדר - 4. הרכש שהגיע מבית"ר ירושלים, במטרה לשדרג את הקבוצה, נכנס לעניינים בעצלתיים וברמות של היריבות באירופה הדבר בלט מאוד. באשר ליכולותיו של אייבינדר, אין ספק ובשל כך ברור כי הקשר רחוק מהיכולות שמצפים ממנו בקריית שמונה. לאחרונה חל שיפור ביכולתו.

דן אייבינדר. רחוק מהיכולת המצופה

אדיראן רוצ'ט - 5. הקפטן של הקבוצה הצפונית סבל במהלך הקמפיין מירידה בכושרו ואיבד את מקומו בהרכב. מימדי גופו הצנום הקשו עליו במהלך הקמפיין להתמודד עם הפיזיות אך הטאצ' המצוין בכדור השאיר לא פעם את חלוצי הקריה במצבים מצוינים לכיבוש. בסך הכל ניתן לומר כי לקפטן היה עונה אירופית טובה.

דרקו טאסבסקי - 4. הגיע בתקווה כי הוא יהיה זה שיסחוף את הקבוצה גם באירופה, החל בצורה טובה, חווה ירידה דרסטית ביכולת ובשבועות האחרונים התחיל להתייצב. ללא ספק אם היה מפגין יציבות ושומר על הכושר מפתיחת המסע האירופי, היה מסייע לק"ש לצבור יותר נקודות ולהשאיר חותם משמעותי עוד יותר באירופה. אם מישהו חיפש דוגמה לפוטנציאל שלו, שיצפה במשחקו האחרון בליון.

צדק וטאסבסקי. יכולת לא משכנעת(יוסי ציפקיס)

לאסלו לאנצ'ה - 4.5. החלוץ, כמו כל הקבוצה, פתח את דרכו במועדון בצורה סבירה והצליח להעלים לפרקים את חסרונו של ברק בדש. בליגה האירופית נעלם לחלוטין מה שהותיר את ברק בכר עם חלוץ בודד, שמעון אבוחצירא.

שמעון אבוחצירא - 6.  אבוחצירא, מצטיין הקמפיין, חתום על ההצלחה של קריית שמונה עם שערים חשובים (מול ז'ילינה, נפטצ'י, בבילבאו, צמד מול ליון, ובפראג) הוא זוכה בזכות לציון זה אך חשוב לזכור: במידה והיה מפוקס יותר מול בוריסוב ומול ליון במשחק האחרון בו רשם ארבע החמצות גדולות, הציון יה גבוה הרבה יותר.

יירי ירושיק ומנואל פאמיץ´ מנסים לעצור את שמעון אבוחצירא (רויטרס)

[