"האמת שהעדפתי ללכת ללוס אנג'לס קליפרס", סיפר לפני כחודש הגארד כריס פול, כשהוא מתייחס למעבר שלו מניו אורלינס לפני שנה. "הרגשתי שיש שם יותר חתיכות בדרך להשלים את הפאזל מאשר בלוס אנג'לס לייקרס, לשם הייתי אמור לעבור בהתחלה. בכלל, לקחת אליפות עם הקליפרס יכול להיות משהו היסטורי".
אז פול אכן נחת בסטייפלס סנטר, אבל הגיע לקליפרס, שמעולם לא הגיעו אפילו לגמר המערב. בעונה שעברה זה עוד נראה היה כמהלך הגיוני. לקליפרס כבר היה סגל צעיר ומבטיח בראשות בלייק גריפין ודיאנדרה ג'ורדן. עם ויני דל נגרו על הקווים, הקבוצה הציגה כמה משחקים ברמה גבוהה, אם כי לא מספיק על מנת שהפוטנציאל ימומש עד הסוף. כמו הלייקרס, גם הקליפרס הודחו בסיבוב השני של הפלייאוף וקיבלו מטאטא מסן אנטוניו, שכמו שתבינו בהמשך, עדיין יושבת חזק בראש שלהם.
עכשיו פול צריך לפגוש את הלייקרס שבשנה האחרונה השלימו, כך נראה, את כל החתיכות החסרות בפאזל שלהם, שיכול להחזיר את האליפות ללוס אנג'לס אחרי שלוש שנים. עם שמות כמו דווייט האוורד וסטיב נאש, שמצטרפים לקובי בראיינט, פאו גאסול ומטה וורלד פיס, קשה לראות איך האחות הקטנה מצליחה לאיים על ההגמוניה של מי שכבר זכתה ב-16 אליפויות.
הבן החורג
במשך שנים הקליפרס נחשבו לסוג של בן חורג בעיר. משהו כמו בית"ר ת"א של פעם. בעוד הלייקרס מתגאים בשורה של כוכבים שמעטרת את הכסאות בסטייפלס סנטר, בראשות ג'ק ניקולסון, הקליפרס הציגו לא פעם כסאות ריקים וסלבריטי אחד - בילי קריסטל. הבדיחות בתכניות האירוח, בעיקר מצידו של ג'יי לנו, כאבו במשך שנים של דשדוש וטעויות אינסופיות בבניית סגל ראוי. הכל היה נכון עד לקיץ שעבר.
 |
| בילי קריסטל. בערך הסלב היחידי שאוהד את האדומים של LA (רויטרס) |
|
| |
הקליפרס הראו שיפור גדול ואחרי שנת התאקלמות וחיזוק מחושב של הסגל בקיץ, חשבו שהנה מגיע רגע של שינוי היסטורי בעיר. קארון באטלר וצ'ונסי בילאפס יגיעו בריאים יותר, בעוד המצטרפים החדשים, ג'מאל קרופורד, למאר אודום, גרנט היל ומאט בארנס שחצה את הכביש, אמורים להעניק עוד קצת נסיון ועומק. הבעיה היא שגם מעבר לכביש לא שקדו על השמרים. החתמת סטיב נאש הייתה הסנונית הראשונה שבישרה על ההסתערות המחודשת של קובי בראיינט על התואר.
בקבוצה רגילה היו מסתפקים בחיזוק המשמעותי של MVP לשעבר, גם אם הוא בן 38, אבל בלוס אנג'לס עושים הכל בגדול. הטרייד שהביא לעיר את דווייט הווארד והצליח להשאיר בעיר המלאכים את פאו גאסול, הדהים את הליגה ושינה את החוקים. עם חמישייה שכוללת גם את מטה וורלד פיס או אנטואן ג'יימיסון שהגיע בקיץ, ללייקרס יש כנראה את הסגל עם הכי הרבה פוטנציאל במערב. מצד שני, כולם זוכרים איך הסתיימה הפעם האחרונה בה ניסו ב-LA לגבש קבוצה של כוכבים.
| |
| | שיא הניצחונות בעונה הרגילה שייך לשיקגו של מייקל ג`ורדן, שיא אותו ישמח קובי לשבור, שעומד על עשרה הפסדים לעומת 72 ניצחונות. בינתיים, כל שנותר הוא לחכות למשחקי הדרבי של העיר לוס אנג`לס, שצפויים להיות גם העונה חמים במיוחד | |
| |
| |
| |
עדיין הקבוצה של קובי
אז זהו, שבפעם האחרונה שקבוצה של כוכבים התגבשה בהוליווד, זה נגמר באכזבה גדולה והרבה מאבקי אגו. זה קרה כשגארי פייטון וקארל מלון החליטו לנסות לפרוש עם אליפות בכל מחיר. פייטון עשה את זה בסופו של דבר עם מיאמי ב-2006, אבל 'הדוור' נותר ללא טבעת. המצב כיום שונה, משום שמדובר בסוג שונה של כוכבים - כאלה שמבינים שבלוס אנג'לס יש רק בוס אחד.
"שאלו אותי לא פעם של מי תהיה הקבוצה", אמר השבוע בראיינט, עם פתיחת האימונים של הלייקרס. "אני לא הולך להגיד שאנחנו מחלקים בינינו הכל... זו קבוצה שלי. אבל אני רוצה לוודא שדווייט יקבל אותה ברגע שאפרוש. אני הולך ללמד אותו את כל מה שצריך, כך שכשאפרוש הוא ינהיג את הפרנצ'ייז וזה יהיה כאילו מעולם לא עזבתי".
 |
| נאש, בראיינט, הווארד וגאסול. לייקרס שייכת לאיש אחד |
|
| |
לקובי נותרו עוד שנתיים בחוזה, לאחריהן, כך לפחות על פי התכנון, הוא צפוי לתלות את הנעליים. "הארגון הזה עשה כל כך הרבה עבורי. לפני האולימפיאדה ביקשתי מהמנהל ג'ים באס לעשות כל מה שהוא יכול כדי להביא את הווארד", הודה בראיינט. "זו היתה הדרך שלי להודות לקבוצה על כל השנים. אני רוצה שהמועדון הזה ימשיך להצליח הרבה אחרי שאני עוזב".
הווארד גם הרים טלפון לקובי, כשזה טייל לזהב בלונדון. השניים שוחחו לפני כשנה על מעבר אפשרי, אבל הפעם הם ידעו שהם צריכים יותר אחד את השני. בראיינט רוצה את הטבעת השישית, הווארד את הראשונה, אבל המטרה היא אחת - להשאיר את הלייקרס כמועדון המוביל כיום בליגה. "אני כבר לא יכול לחכות ללמוד מקובי. זה משהו שיכול לתרום לי כשחקן וכאדם", טען הווארד. "הוא עבר כל סיטואציה אפשרית על המגרש ומחוצה לו".
 |
| דווייט הווארד. תודו שהוא נראה מאושר (רויטרס) |
|
| |
מה שנכון נכון. קובי רוצה לפרוש כשחקן הכי טוב בעולם ואולי בהיסטוריה, כך שהדבר היחיד שמרגיז אותו, זה כשאומרים שהוא לא יכול להסתדר עם כוכבים אחרים לידו. "העניין הוא שיש אנשים טפשים. אני שומע שאומרים עליי שאני לא יכול להסתדר עם נאש או עם דווייט וזה שטות", אמר קובי לא מזמן. "אתה לא יכול לזכות באליפות אם אתה אנוכי, בטח שלא בחמש אליפויות". לנאש אגב, אין ספקות: "זו הקבוצה של קובי. הוא היה כאן כל הקריירה, זכה באליפויות. לנו אין ספק בכלל".
לב של אלוף
ובכל זאת, תנו כבוד לקבוצה השנייה של העיר, שבוודאי שיחקה תפקיד בנסיונות החיזוק של קובי והלייקרס. הקליפרס, מעבר לכמות הכשרון האדירה שמביאים איתם CP3, גריפין וג'ורדן, העמיסו את הסגל בשחקנים שמכירים פלייאוף מקרוב. "אני מאוד אוהב את הסגל שלנו השנה", הצהיר נשיא הקבוצה, אנדי רוסר, שבוודאי שמעתם עליו פחות מאשר על מקבילו ממעבר לכביש, ג'רי באס. "הצירוף של למאר אודום, ג'מאל קרופורד וגרנט היל, יסייע לנו בכל עמדה. אני כבר לא יכול לחכות לראות את החבר'ה האלה משחקים".
 |
| אודום ואשתו קולה קרדישיאן (רויטרס) |
|
| |
אבל בקליפר לנד חיים כנראה בסרט הוליוודי מסוג אחר. שם משוכנעים שהסגל הנוכחי, בתוספת לשובו של צ'ונסי בילאפס מפציעה שגמרה לו את העונה שעברה בשלב מוקדם, יכול להיאבק על אליפות. אודום, שנכשל בדאלאס, חוזר לעיר בה הפך לכוכב - לאו דווקא כוכב כדורסל. על פי לא מעט פרשנים, הקליפרס הנוכחית היא בדיוק הקבוצה בה הוא יוכל לבצע סוג של קאמבק. גם כאן הוא צפוי להמשיך לעלות מהספסל, כפי שעשה בעונות הגדולות בלייקרס, אז נחשב לשחקן השישי הטוב בליגה.
"לפעמים אתה פשוט צריך למצוא את עצמך במקום בו אתה שמח על מנת למצות את הפוטנציאל שלך", טען אודום, שכבר הוכיח שיש לו לב של אלוף לא פעם במדים הצהובים-סגולים. "אתה צריך להיות במקום הנכון עבורך, כדי לקחת את ההחלטות הנכונות ואני חושב שיש לי את זה כאן. כולם יודעים מה עבר עליי בתקופה האחרונה. איבדתי מישהו קרוב אליי, קברתי ילד, התחתנתי לעיני כל העולם. בחצי השנה האחרונה למדתי הרבה על עצמי. למדתי איך לתעל את האנרגיות שלי למקומות הנכונים".
אודום למעשה חוזר לקבוצה בה בילה את שלוש שנותיו הראשונות בקריירה, לפני שעבר למיאמי ב-2003 ואז הועבר בטרייד ללייקרס, כחלק מעסקת שאקיל אוניל. כעת נשאלת השאלה, איזה למאר נקבל - זה של לייקרס, או זה של דאלאס? "כולם כאן קיבלו אותי חזרה בצורה מדהימה וכל מה שנותר לי לעשות, זה פשוט להיות למאר", טען. "אני נמצא במקום נוח מאוד. לחזור לקבוצה שהייתה כל כך שונה כשעזבתי אותה, ולהעביר את כל מה שלמדתי לדור הצעיר יותר, זה די נחמד. שיחקתי עם המאמנים והשחקנים הטובים ביותר, ואני עדיין שומר על קשר עם חלקם".
המלחמה בפתח
למרות האופטימיות, מרבית פרשני הכדורסל לא אהבו את הקיץ שעבר על הקליפרס, שוויתרו על ניק יאנג, רנדי פוי, ראיין גומז, רג'י אוואנס ובעיקר מו וויליאמס, על מנת לקבל עומק ותיק שאתה לא יודע מה בדיוק תקבל ממנו. את אודום הביקורת לא ממש מרשימה. "הקבוצה שיש כאן היא עמוקה יותר מקבוצת האליפות שהייתי חלק ממנה בלייקרס", הוא הצהיר. "יש לנו קבוצה שיכולה להתחרות כבר עכשיו מול קבוצת צמרת בליגה. לא יודע אם ננצח בסדרה של שבעה משחקים, אבל ניתן תחרות".
 |
| בלייק גריפין וכריס פול. יעמדו מול חמישיית הכוכבים מעבר לכביש? (GettyImages) |
|
| |
הבעיה שהקליפרס נמצאים במערב שכולל שלוש קבוצות מצוינות. "כולם מדברים על הלייקרס ועל היריבות שיש לנו איתם, אבל אותנו הלייקרס לא מעניינים", קבע לא מזמן כריס פול. "יש עוד יריבות במערב, כמו אוקלהומה סיטי וסן אנטוניו שניצחה אותנו בעונה שעברה. זה לא הולך להיות קל". גריפין התכונן לעונה בצורה קצת שונה. "צפיתי בהרבה משחקים באייפון שלי. מרבית המשחקים שמוקלטים אצלי הם אלה שהפסדנו בהם והם אלה שצפיתי בהם הכי הרבה, כדי ללמוד וכדי לקבל מוטיבציה".
"אני לא חושב שהייתה לנו אי פעם קבוצה כל כך עמוקה כמו שיש היום", טען גריפין, שלא שכח את ההפסד לספרס אשתקד, שיושב עמוק עמוק בראש של שחקני הקליפרס. "בעונה שעברה לא נכשלנו, אלא עשינו צעד קדימה. הצלחה לא מגיעה בלילה אחד. השנה אני מצפה מאיתנו להתמודד מול כל יריבה שתבוא". ויני דל נגרו זכה ללא מעט ביקורת בעונה שעברה, אחרי שהקבוצה לא עברה את הסיבוב השני, אבל אז עוד היו לו תירוצים של חוסר נסיון, בטח לעומת הקבוצה הוותיקה של הספרס.
 |
| גריפין. הוא בוודאי מקווה לא להיראות כך גם בסיום העונה הנוכחית (GettyImages) |
|
| |
שיא הניצחונות יישבר?
בכלל, דל נגרו, כמו גם עמיתו ממעבר לכביש, מייק בראון, יעמדו בפני מבחן רציני ראשון. שתי הקבוצות השתפרו, רמת הציפיות עלתה ולשניהם יש הזדמנות אמיתית להפוך לשניים מהמאמנים הבכירים בליגה. "כל מה שצריך לעשות זה להקשיב למאמן", אמר מטה וורלד פיס, "אם נעשה מה שהצוות המקצועי יבקש, יש לנו סיכוי טוב לשבור את שיא הניצחונות בעונה רגילה".
על פי וורלד פיס, "קובי, דווייט, סטיב ופאו הם שחקנים מצוינים. יש כאלה שמפחדים להגיד דברים כאלה, כי אז יאשימו אותם אם זה לא יתגשם. אבל לי זה לא מפריע. הצהרות כאלה לא מלחיצות אותי, אבל אולי בעצם לא הייתי צריך להגיד את זה. מה שבטוח, אנחנו רוצים לשבור את השיא, אבל מתעסקים קודם כל בלזכות בתואר".
שיא הניצחונות בעונה הרגילה שייך לשיקגו של מייקל ג'ורדן, שיא אותו ישמח קובי לשבור, שעומד על עשרה הפסדים לעומת 72 ניצחונות. בינתיים, כל שנותר הוא לחכות למשחקי הדרבי של העיר לוס אנג'לס, שצפויים להיות גם העונה חמים במיוחד.
| |
| | לוס אנג`לס לייקרס. אליפויות: 16. סלבריטי: מג`סטין טימברלייק ועד דייויד בקאהם. אבל כולם קטנים ליד ג`ק ניקולסון, שמתווכח עם שופטים ושחקנים יריבים עוד מהתקופה של ה`פורום`. מאמן: יחסית לעונה מקוצרת, בה לא היה לו כל כך הרבה זמן להכנות, עשה עבודה מצוינת. נכנס לנעליים ענקיות, אבל עדיין עומד למבחן כל הזמן. הלכו: אנדרו ביינום, מאט בארנס, ראמון סשנס. הגיעו: דווייט הווארד, סטיב נאש | |
| |
| |
| |
| |
| | לוס אנג`לס קליפרס. אליפויות: 0. סלבריטי: בילי קריסטל. יהודי מציק ונחמד, בערך כמו הקבוצה. איפה הוא ואיפה ניקולסון. מאמן: ויני דל נגרו לא הצליח להוציא דברים מיוחדים מהחבורה המוכשרת שעמדה לרשותו בעונה שעברה, ורבים כבר מתחילים לתהות בקול רם בקשר ליכולתו להצליח בשלבים הגבוהים של הפלייאוף | |
| |
| |
| |