"לבית הדין העליון לא הייתה סיבה להתערב"

לצד הזעם הגדול של רוב אנשי הכדורגל בישראל בעקבות דחיית הפחתת הנקודות של מכבי פתח תקווה לעונה הבאה, יש אלמנט נוסף, חשוב לא פחות, שנדחק הצידה. ההחלטה של דייני בית הדין העליון של ההתאחדות למעשה פסלה כמעט לחלוטין את ההחלטה של בית הדין המשמעתי שקבע עונש חמור אחד ונדהם בעצמו לגלות שהעליון לא עומד מאחוריו.

יש לציין כי אין זאת הפעם הראשונה שבית הדין המשמעתי צפה בעליון מבטל עונשים שהוא עצמו קבע, דבר שמהווה פגיעה בסמכות של בית הדין המשמעתי, שרגיל לראות מדי יום רביעי את קבוצות ליגת העל שמגיעות כדי להיענש על התפרעויות אוהדים, התנהגויות בלתי הולמות וסיבות נוספות.

נשיאה הפורש של בית הדין העליון של ההתאחדות, עו"ד יהושע גלברד, הגיע ל"אולפן הספורט" ושפך אור על הנושא: "אני סבור שיש התערבות יתרה של בית הדין העליון בהחלטות של בית הדין המשמעתי, זו תופעה שהתרעתי עליה. יו"ר בית הדין המשמעתי, חיים אלחדיף, שהוא הוותיק מכולנו במערכת, עשה סטטיסטיקה ומצא שלמעלה מ-50 אחוז מהחלטות בית הדין המשמעתי שונו בערעור, זו פרופורציה בלתי סבירה לחלוטין".

גלברד המשיך: "בית הדין העליון הוא בית דין של ערעור ולא עוד בית דין משמעתי. מעצם התפיסה של בית דין לערעור, צריך להיות פגם בהחלטה של בית הדין המשמעתי שמחייבת את בית הדין העליון להתערב. זה בדרך-כלל לא חל על עונשים. במקרה הזה והייתי אומר אותו דבר אילו ההחלטה הייתה הפוכה, לא הייתה סיבה להתערב. אין מקום להטיל ספק בתום הלב של הדיינים בשני בתי הדין. יש דיינים בבית הדין העליון שמרגישים לא בצדק ולא נכון שהם צריכים לתת את העונש הראוי בעיניהם כאילו הם היו בית דין משמעתי, אבל הם בית דין של ערעור".

עמוס לוזון. הרוויח מהחלטת בית הדין העליון (משה חרמון)

"אני מבין את סערת הרגשות ואת המחשבות הלא נכונות כאילו פסק הדין היה מושפע וכדומה. הדברים אינם כך, אבל צריך לעשות בדק בית בהתייחסות של בית הדין העליון לבית הדין המשמעתי. בעיקרון אני מסכים שצריך להפריד את בתי הדין מההתאחדות. את הדיינים בבית הדין העליון לא ממנה ההתאחדות. עבדכם הנאמן כשהיה נשיא ואלה שקדמו לי בנשיאות מינו את החברים לבית הדין העליון ואף פעם לא נתקלנו בהתנגדות", סיכם נשיאה הפורש של בית הדין העליון.