הגוזל הקטן הפך לנשר: רמי גרשון פורח בסטנדרד

חדר ההלבשה של קורטריק לא היה שמח הרבה זמן כמו שהוא היה שמח אחרי הניצחון 0:2 על סטנדרד ליאז', שהעלה את הקבוצה למקום הרביעי בליגה בסוף דצמבר 2011. השחקנים כבר היו מוכנים לפגרת החורף ויציאה אליה בדרך הכי טובה שיש עם ניצחון יוקרתי על יריבה חזקה בבית.

אחד החוגגים, רמי גרשון, נקרא על ידי המנהל המקצועי של האורחת המנוצחת שסיפר לו שמיד בסיום החופשה הוא מצטרף לאימוני הקבוצה וחוזר מתקופת ההשאלה. גרשון הגיב שהוא לא מעוניין לחזור, שהוא מבין שבתפקיד שלו יש שחקנים רבים ושטוב לו בקורטריק. במתחם האח"מים כבר חיכה לו נשיא המועדון, רולנד דושטאלה.

גרשון חשב שזו תהיה רק שיחה קצרה, אך דושטאלה הוציא את החוזה והחתים את נשיא קורטריק, ג'וסף אלינס, על סיום תקופה ההשאלה והחזרתו של גרשון לקבוצה שהביאה אותו מהליגה השלישית בישראל, הפועל ראשון לציון.

"זאת הייתה הפתעה, ממש אחרי המשחק – כולם היו בהלם", סיפר גרשון על חזרתו לליאז' שהתחילה מבחינתו עוד פרק בקריירה עמוסת סיפורים, מטרות וחלומות. קריירה שהקורא הישראלי הממוצע לא ממש שם לב להפתחחות שלה.

הוא לא צמח ממכבי תל אביב, מכבי חיפה או הפועל תל אביב. הוא הגיע מהליגה הארצית בארץ והצליח בשבועיים לשכנע את אלופת בלגיה להחתים אותו. גרשון – בלם נבחרת ישראל נחשב לאחד הבלמים המבטיחים והמוצלחים בבלגיה בזמן שבמדינה שלו הוא על סף האנונימי. והאמת? טוב לו ככה. "אני הכוכב של המשפחה שלי. זה מספיק לי, אני לא צריך להיות הכוכב של המדינה כל עוד יש לי את זה", טען הבלם.

רמי גרשון. "אני לא צריך להיות הכוכב של המדינה" (יניב גונן)

סיפור החזרה לסטנדרד אולי נשמע לקוח מתוך סרט, אבל אם חוזרים למקור, לסיפור ההגעה לבלגיה, אפשר להבין שזו לא הפעם הראשונה שבה גרשון מתמודד עם תסריטים: "היו לי חילוקי דעות עם ראשון לציון. האופציה היחידה הייתה ללכת לאירופה. דודו (דהאן) לקח אותי למבחנים בליאז' והייתי טוב. לא מיהרו, כי הגעתי מהליגה הארצית בישראל. שמחתי שככה האמינו בי ולקחו שחקן לאלופת בלגיה מקבוצה בליגה השלישית בישראל".

איך בכלל התחילה העונה הזאת מבחינתך?
"לא ציפיתי שהשנה הזאת תתפתח ככה. נפצעתי לפני הפתיחה וזה לקח ממני הרבה כוחות. חזרתי לעצמי ולפני ינואר הצגתי את היכולת הכי טובה שלי. בא לי בהפתעה שסטנדרד לקחה אותי בחזרה, לא יכולתי להגיד כלום. באותו רגע העדפתי להישאר בקורטריק, היה לי טוב. בליאז' בהתחלה הייתי מאוכזב מהמעמד אבל עבדתי קשה, לא התאיישתי והמצב הלך והשתפר. היום אני נמצא בנקודה הרבה יותר טובה. גם זה עדיין לא מספיק".

אהבת את קורטריק, איך היה לך פשוט לעזוב?
"באתי מבית של ערכים ונאמנות לקבוצה. אני מדבר איתם הרבה ואמרו לי שאני חסר. לפני כמה ימים הייתי בארוחה לסיכום העונה. היה לי חיבור טוב ואני עדיין מרגיש חלק. קורטריק בליגה הבלגית היא כמו בני יהודה בערך ועשינו ביחד דברים גדולים העונה. זו קבוצה קטנה עם תקציב מהנמוכים בליגה".

רמי גרשון במדי קורטריק. כמו בני יהודה של בלגיה

ומה מצאת בליאז', לעומת הקבוצה שעזבת?
"בסטנדרד שאני הכרתי היו הרבה חישובים. אם היו שחקנים שקנו אותם בהרבה כסף אז הם היו משחקים. המטרה הייתה פשוט למכור שחקנים. אני הייתי בתחתית הרשימה. התאמנתי טוב אבל לא הייתי משחק, למרות שקנו אותי אחרי ההשאלה. בשנה הראשונה הקטע החברתי היה על הפנים. הסתכלתי על עצמי כילד שעזב את הבית בפעם הראשונה ואף אחד מהקבוצה לא ממש עזר או תמך. הייתי צריך להתמודד לבד. היום יש יותר חברים, יש הרגשה של קבוצה ונעים להיות באימון".

איך הגבת גם כשידעת שאתה משחק עם עוד ישראלי, מאור בוזגלו?
"קשה להסביר כמה שמחתי. הייתי רגיל להיות סביב חברים ומשפחה ופתאום הייתי לבד - יושב לבד עם הטלפון הנייד או המחשב. עכשיו יש לידי חבר ביום יום, התגעגעתי לזה. אחד לשתות איתו קפה בבוקר ולדבר איתו".

נשמע שהייתה התמודדות לא פשוטה. מה לקחת מזה?
"הייתי גוזל, הפכתי לנשר. אני לא מצטער על זה. אני שמח שעברתי את זה. אם פעם הייתי ילד ביישן, היום אני מוכן להתמודד עם כל מה שבא מולי ולא רק מבחינת כדורגל, גם מבחינת החיים".

רמי גרשון מתאמן בסטנדרד

ומבחינת כדורגל, מה נתנה לך הליגה הבלגית?
"היא תרמה לי הרבה מבחינת כח ואגרסיביות. בראשון לציון היה לי קל עם כח וכדורי גובה, הייתי שולט. פה אני ממוצע מבחינת גובה ושומר על סוסים. צריך לתת יותר. אני נחשף לעוצמות אחרות, למהירות אחרת. הצלחתי לעבוד יותר על דברים שרציתי – הפכתי לשחקן מהיר וסיימתי שלישי במבדקי מהירות בקורטריק".

עם האמירות האלה אתה גם מעלה את ההשוואה בין ישראל לבלגיה.
"קשה לי להשוות, כי לא שיחקתי בליגת העל. מבחינתי יש הבדל ברור בפיזיות ובכח. בלי קשר, אם מסתכלים על כמות הקהל וכמות השחקנים שעוברים לקבוצות גדולות אז רואים את ההבדל. הגעתי לארץ אחרי שנה בליאז' ומשחק בליגת העל היה נראה לי אחרת. העובדות בשטח וצריך לראות את התקציבים והאוהדים. קורטריק הוא מועדון קטן פה והתקציב שלו בערך כמו מכבי חיפה".

המעמד שלך בבלגיה גבוה יותר מאשר בארץ?
"כן וזה נורמלי. לא שיחקתי בארץ אז ברור שלא יכירו אותי. בבלגיה הייתה לי עונה טובה מאוד בשנה שעברה והייתי שחקן מצטיין של הקבוצה שלי. אחד העיתונים גם בחר בי לנבחרת המחזור. עכשיו אני שחקן של קבוצה גדולה אז מדברים, הרבה יותר מבארץ. זה לא דבר שמפריע לי, אני לא משחק כדורגל כדי שיכירו אותי. אני משחק בשבילי ובשביל מי שמסביבי – כדי לגרום להם גאווה. אני לא משחק כדי לפתוח עיתון ולראות את השם שלי. ברגע שהמשפחה מאמינה שייצגתי אותה בכבוד אז עשיתי את שלי".

"קולטים את הגישה לנבחרת, אז לא פותחים עיתון"
כל ההתפתחות הזאת שהביאה את גרשון מבלם בליגה הארצית בישראל לאחד שנחשב תינוק המריבה בין שתי קבוצות בלגיות גם הביאה אותו לנבחרת בעידן לואיס פרננדז. השילוב שלו כמגן שמאלי או כבלם הפך לדבר ברור ונדמה שגם בעידן אלי גוטמן יקח גרשון חלק אינטגרלי בחוליה שמוגדרת הבעייתית, בטח אחרי ההפסד 3:2 לאוקראינה.

קרעו אתכם אחרי ההפסד לאוקראינה, זה הפריע?
"אין ספק שזה מפריע. בטח כשהביקורות לא מקצועיות, אבל אני האחרון שאדבר. כעסתי על עצמי על המחצית הראשונה שלי שהייתה ממש לא טובה. זה תמיד ככה, כשהנבחרת לא משחקת טוב יקטלו את ההגנה. האחריות שלנו היא למנוע את זה ואנחנו כבר לא מתרגשים. בכל משחק שנקבל קצת גולים זה יקרה".

רמי גרשון לאחר ההפסד לאוקראינה. "כבר לא מתרגשים" (שי לוי)

יש בעיה עם הגישה לשחקני ההגנה בארץ? חוסר הערכה?
"כן, יש. אני יכול להראות לך כמה משחקים בבלגיה שקיבלנו שלושה שערים, הפסדנו וקיבלתי ציון שבע בעיתון. פה מסתכלים יותר מקצועית ועוקבים טוב. בארץ כבר קולטים את הגישה של התקשורת מול הנבחרת, אז כבר לא פותחים את העיתון".

איך אתה מתייחס לזה שהגעת להיות שחקן נבחרת?
"אין ספק שבקמפיין עם לואיס שיחקתי ברוב המשחקים ושיחקתי גם טוב. אני שמח שזה ככה, תמיד רציתי להיות בנבחרת והגעתי אחרת מכולם. היו לי משחקים טובים בנבחרת והמשחק האחרון היה פחות טוב. אני יודע להפריד מתי איש מקצוע מבקר אותי ומתי זה סתם. רוב השחקנים שישחקו בקמפיין הקרוב הם אותם שחקנים מהקמפיין הקודם, אז התקשורת לא קובעת הרבה כנראה".

רמי גרשון במדי סטנדרד. "יודע להפריד מתי הביקורת סתמית"

"כבלם אני מרגיש כמו דג במים"
החששות מההגעה לסטנדרד ליאז' היו ברורים והאינסטינקט הראשוני היה להגיד "לא". למרות שהקבוצה היא גדולה יותר וגם השתתפה בליגה האירופית, חשש גרשון מהידחקות לספסל ומהיעדר הזדמנויות. בקרב אנשי המקצוע בקורטריק הדיבור היה שסטנדרד רצו לתקוע מקל בגלגלי הקבוצה ולקחת שחקן מפתח כל עוד הם יכולים. עם רגל שמאל דומיננטית, וממש כמו בנבחרת, החל גרשון לסלול את דרכו להרכב של חוסה ריגה דרך עמדת המגן השמאלי.

מגן שמאלי זה תפקיד נדיר יותר, למה אתה מעדיף לשחק כבלם?
"אני מעדיף, כי זה תפקיד שהתפתחתי בו כל החיים. אני מרגיש שאני נמצא במקום הטבעי שלי וחושב שזה תפקיד שצורך הרבה אחריות. אני שחקן אחראי שאפשר לסמוך עליו. כמגן אני מרגיש טוב יותר מבעבר. כבלם אני מרגיש כמו דג במים".

ואז הגיע המשחק בליגה האירופית מול ויסלה. משחק התפנית?
"כן, אפשר להגיד. זה המשחק שהכניס אותי לעניינים כבלם. כשהגעתי הייתי יותר מגן שמאלי. פתאום במשחק בליגה האירופית נכנסתי לעמדה ושיחקתי טוב בתפקיד שאני מעדיף. לשחק עם דודו ביטון ומאור מליקסון במעמד הזה היה מדהים. אני וביטון היינו ביחד בנבחרת האולימפית לפני שלוש שנים, הוא ברעננה ואני בראשון. אם הייתי אומר לנו אז שבתוך כמה שנים נשחק בליגה האירופית, הוא בפולין ואני בבלגיה, הייתי אומר לך שאתה משוגע".

רמי גרשון ודודו ביטון (האתר הרשמי של ויסלה קראקוב)

בכל מקרה, יש לך עוד הרבה שאיפות מעבר לסטנדרד ולבלגיה.
"אני כמו כל כדורגלן, מציב לעצמי מטרות ופרפקציוניסט באופי שלי. אני חושב שאני מסוגל להגיע להרבה יותר ואני עובד קשה בשביל להגשים את החלומות שלי – אני מאמין שזה יקרה".

אתה ממעט לדבר בתקשורת, אתה חושב שזה פוגע בך?
"אני לא יודע. אני לא אומר את זה כדי להישמע צנוע - זה באמת לא מעניין אותי מה חושבים עליי. בכל פעם שאני מתראיין ומדבר זה גורם לי חוסר נעימות עם עצמי, קשה לי. אחרי הראיון הזה אני ארגיש פחות נעים. כשאני חוזר הביתה ואני מקבל את הפרגון מהמשפחה ומהחברים זה מספיק לי. כשאני מסיים משחק אני יודע איך הייתי. כל מילה שיגידו לי לא תשנה לי כלום".

אז מי כן משפיע עליך?
"המשפחה שלי. אני מעריץ שלהם. מהראשון לאחרון. אבא מגיל קטן שדוחף אותי להיות מקצוען עם תזונה נכונה, להתאמן קשה. אמא שעוזרת בכל. אני הילד הכי קטן והנכד הכי קטן. הכל אני מקבל וכולם מסביבי. אני לא מרגיש שום צורך להיות כוכב בחוץ, כי אני מרגיש שאני הכוכב של המשפחה וזה מספיק לי. לא הכוכב של המדינה, רק של המשפחה. אני גורם להם גאווה ופה אני מרגיש שעשיתי את הכל".