מבחינת ליאור אליהו, שתבוא לובליאנה כל שבוע. הפורוורד המקפיץ-וקופץ-גם-יחד של מכבי ת"א נהנה בשבועיים האחרונים מממוצעים של 18 נקודות ב-82% מהשדה ו-24 דקות במשחק. קצב הקליעה שלו במשחקים נגד הסלובנים עמד על 0.74 נקודות לדקה, גבוה מאוד בכל קנה מידה. תיאורטית, לו היה משחק 40 דקות בכל ערב היה מסיים עם כ-30 נקודות.
המספרים האלה אינם עוד מנת חלקם של ישראלים, בין השאר כי הם משחקים מעט יחסית לעומת העבר, אבל לזה עוד אגיע בסיום. בינתיים, נשאלת השאלה מדוע בערב בו אליהו עושה כמעט כל מה שהוא רוצה, הוא לא משחק יותר מאשר 24 דקות? אם הוא קולע ומוסר בקלות כזו ומגיע למספרים יוצאים מהכלל, מה יותר מתבקש מאשר לתת לו יותר מזה?
השאלות האלה מתחדדות עוד יותר לנוכח הנתונים הבאים: במשחקי החוץ העונה נגד קאחה לבוראל ויטוריה וברצלונה אליהו שיחק העונה רק 16 דקות בערב.
זה קרה, בין השאר, כי היה פחות טוב מאשר במשחקים נגד לובליאנה או רומא ולא הצליח לבטא את עצמו באותה מידת יעילות, אבל בשורה התחתונה הקרדיט שקיבל היה קטן יותר מאשר בערבים אחרים. לעומת זאת, במשחק הביתי נגד ויטוריה, שבו מכבי ניצחה 70:81, אליהו שיחק 24 דקות, קלע 18 נקודות ודייק ב-73% מהשדה. מזכיר מאוד את המספרים שלו נגד לובליאנה בשני המשחקים האחרונים.
 |
| אליהו ואידסון מרוצים. מקבל יותר דקות בבית (יניב גונן) |
|
| |
אני חושב, שבמשחק נגד ברצלונה בשבוע הבא בלאט צריך ללכת עם אליהו בכמות הדקות שהעניק לו מול לובליאנה, פלוס-מינוס, ולא כמו שעשה במשחקי החוץ בספרד. על פניו, לאליהו קשה יותר להתמודד עם השחקנים הגבוהים של הקבוצות הספרדיות, מאשר הגבוהים הרכים יחסית של קבוצות כמו לובליאנה ורומא, אבל ככל שהמשחק מתקדם הוא יודע בדרך כלל למצוא את הפתרונות ולהתאים את עצמו לסיטואציה גם מול שחקני פנים ברמה גבוהה מאוד. איכשהו, כאמור, בפעמים הקודמות הוא נעצר בשני שליש הדרך: 16 דקות בלבד נגד הספרדיות, לעומת 24 נגד לובליאנה. הסיבה לכך היא לא רק הקושי בהתקפה, אלא בעיקר הקושי שלו בהגנה שבולט יותר נגד הגבוהים המובילים של אירופה.
| |
| | כמו ג`מצ`י בזמנו, גם אליהו נהנה מכושר גופני גבוה ויכול לרוץ עד אמצע הלילה | |
| |
| |
| |
דייויד בלאט עושה הרבה דברים מצוין העונה. בנקודה הספציפית הזו, אולי כדאי לדרבן אותו ללכת על אליהו גם אם הוא מתקשה. דברים טובים יבואו בדרך כלל, במיוחד כשמדובר במשחק בית ועוד כזה שיש בו צורך להדביק פער מסוים (10 נקודות הפרש מהמשחק הקודם). אליהו התקדם הגנתית העונה יחד עם כל הקבוצה, רואים את זה אפילו במבט פשוט על סך החטיפות והאיבודים. עד לעונה הזו היו לו תמיד יותר איבודים, הפעם יש לו קצת יותר חטיפות. אם בלאט מאמין בו באמת, שילך איתו גם נגד ברצלונה לכמות הדקות ההגיונית והמתבקשת משחקן במעמדו וביכולתו, ולא כזו שהיא מתחת לממוצע שלו.
 |
| בלאט. אם הוא מאמין, שלא יפחד (יניב גונן) |
|
| |
ובאשר למקומו של אליהו בראי ההיסטוריה המקומית, עברו הימים בהם ישראלים מרכזיים כמעט שלא ירדו מהמגרש. דורון ג'מצ'י, למשל, שיחק בעונת 1991/92 כשהוא בן 31-30 (סתם בחירה אקראית) 35 דקות בערב. מעבר לעובדה שהיה לו יתרון על פני אליהו בקצב צבירת הנקודות בזכות העובדה שזרק בסביבות 7-6 פעמים לשלוש וקלע משם לא מעט, הוא פשוט שיחק הרבה יותר דקות מאשר אליהו. גם ליאור הוא סקורר אדיר שמשיג נקודות בקלות, אבל בחישוב מדויק ובהשוואה בין העונה הספציפית ההיא של ג'מצ'י, ששיקפה את הקריירה שלו, לעונה הנוכחית של אליהו, דורון שיחק 67% יותר דקות מאשר אליהו.
| |
| | העובדה שפרקינס, שחקן הגנה פנטסטי, מקבל הכי הרבה דקות במכבי, משקפת את הלך המחשבה של בלאט | |
| |
| |
| |
הכדורסל השתנה עם השנים. לא רק במספר הזרים העודף היום לעומת אז, אגב, אלא גם בדרישות ההגנתיות. דייויד בלאט מחליף המון במהלך משחקים ויוצר רוטציות ארוכות בדרך כלל, מתוך מטרה ליהנות כל הזמן מרגליים טריות בהגנה. אני בטוח שגם אליהו יכול לשחק בלי בעיה 35 דקות בערב, כי כמו ג'מצ'י בזמנו גם הוא נהנה מכושר גופני גבוה ויכול לרוץ בעל המגרש עד אמצע הלילה, אבל לא זה מה שקובע עבור בלאט אלא הצורך בטריות. זה מה שהוא רוצה - כל הזמן, בלי הפסקה, ותוך שימוש ברוב השחקנים כדי לדעת מי חם ועם מי אפשר ללכת באותו ערב נתון.
 |
| דורון ג´מצ´י. לשם השוואה (אלעד ירקון) |
|
| |
בתקופה של מיקי ברקוביץ' ואחריו ג'מצ'י או עדי גורדון ועודד קטש, הצד ההגנתי פחות נחשב, האינטנסיביות היתה פחות גדולה והשחקנים הבולטים לא תמיד התבקשו להשקיע את מלוא מרצם גם בהגנה. מספיק היה שיהיו שם, על הפרקט, ויהוו איום מתמיד לסל של היריבה. העובדה שדורון פרקינס, שחקן הגנה פנטסטי, משחק הכי הרבה דקות במכבי העונה מלמדת יותר מכל על כיוון המחשבה של בלאט בעניין הזה.
אליהו הוא בלי ספק אחד משחקני ההתקפה הטובים ביותר שהיו בישראל. הוא יתקשה מאוד-מאוד להגיע למספרים של מיקי, ג'מצ'י ושחקנים מובילים אחרים, בשל מיעוט הדקות שהוא מקבל לעומתם, אבל לראות אותו על המגרש זו חוויה גדולה. נותר רק לאחל לו כושר טוב ביום חמישי הבא, וקרדיט גדול יותר מצד המאמן מאשר קיבל בשני משחקי החוץ נגד הספרדיות העונה.