הקטאר לא עוצר: הקטארים קונים מכל הבא ליד

אחת הסוגיות הכי בוערות בעולם הכדורגל, היא האם כסף יכול לקנות תארים? האם כסף יכול לקנות יכולת? האם יש להגביל את גובה ההוצאה? אלו שאלות מעניינות, אבל לא את כולם. יש מי שהכסף גדל אצלו על העצים, או למען האמת נובע מבארות הנפט. את האנשים האלו, לא מעניינות התשובות לשאלות האלו, האם הכסף יביא להם תואר, הכסף ממילא יביא להם תהילה, ואת זה בהחלט אפשר לקנות.

בקטאר הבינו את המשחק. השקע מאות מיליוני דולרים שיש לך ממילא, וקבל אירוח של מונדיאל – וזה יקרה כמו שכולם יודעים ב-2022. קטאר כל כך יקרה (תרתי משמע) לאנשי פיפ"א, שאלו מוכנים אפילו לחרוג ממנהגם ולהעביר את הטורניר לחורף! וזה מגיע מארגון כ"כ מקובע שהחליט להכניס עזרים טכנולוגיים (שקיימים כמעט בכל ענפי הספורט בעולם) רק בתום בדיקה בת 4 שנים. לפתע, אפשר להעביר טורניר שלם במחי יד.

אז איך קטאר עושה את זה? עם המון כסף. אלמלא הג'ובות, ספק אם מישהו היה טורח להביט אל המדינה הערבית האמידה, אבל בעזרת סכומים בלתי נתפסים, שלועגים אפילו לסכומים שמוציאות קבוצות עתירות כוכבים כמו ריאל מדריד וצ'לסי, אפשר לחלום על הכל, ולבצע.

קטאר שמה לה למטרה להפוך לגורם משמעותי בכדורגל, ושום דינר לא ימנע זאת ממנה. האם מישהו חושב שיש סיכוי שהמאמן המעוטר של ברצלונה, פפ גווארדיולה, יסכים לאמן את נבחרת קטאר? מי שחושב שלא, שיכניס למשוואה הזו את ההצעה במלואה: 20 מיליון יורו. לשנה! כעת, האם מישהו חושב שפפ ייצא לאמן את נבחרת קטאר? אני חושב שכן.

האם פפ יעמוד בפיתוי?
וזו אכן ההצעה עבור גווארדיולה, שחורגת הרבה מעבר לחלומות המסויטות של אנשים כמו נשיא אופ"א מישל פלאטיני, שחרט על דגלו את עקרונות הפייר פליי במועדונים, שאמורים להכנס לתוקף בשנים הקרובות. על פי העקרון, קבוצה לא תוכל להוציא, יותר מסך הכנסותיה. אם העקרון הזה היה תקף לגבי נבחרות, האם מישהו באמת חושב שלהתאחדות של קטאר יש די הכנסות (גם עתידיות), כדי לכסות עלות מאמן של 20 מיליון יורו לשנה?

פפ גווארדיולה. יגיד לא? (רויטרס)

ההצעה של קטאר על השולחן וגווארדיולה יעמוד במבחן. האם הוא יחליף את ברונו מטסו ויקבל לעונה אחת סך תשלום שמקביל לתקציב השנתי של קבוצה כמו מכבי ת"א (שהיא בהחלט חריגה בנוף התקציבי הישראלי?). גווארדיולה כבר תמך בהצעה של קטאר לארח את המונדיאל, כאשר הקטארים שילמו לעוד פיגורות כדי להעניק להם סיוע בקמפיין לאירוח המשחקים. כעת, יש הצעה מקצועית בפניו.

ההצעה לפפ, כמו גם לשחקני עבר אחרים, מגיעה לאחר שקטאר הבינה ש"מה שעובד במוניציפאלי, יכול לעבוד בארצי". כלומר, אם שחקנים כמו גווארדיולה הסכימו לבוא לשחק בליגה הקטארית החלשה תמורת סכומים מוטרפים, למה שלא יגיעו לאמן או מדוע לא יתמכו בהצעה של קטאר לארח מונדיאל?

זינדין זידאן: אידיאולוגיה כן קונים בכסף
אחד מ"שחקני הרכש" של קטאר היה כמובן שחקן העבר האגדי זינדין זידאן. השחקן ממוצא אלג'יראי, סייע למדינה הערבית, לא מתוך אידיאולוגיה או אמונה אמיתית שזה אכן המקום הכי נכון לשחק בו כדורגל ב-2022, אלא משום שהוא רופד בלא פחות מ-15 מיליון ליש"ט עבור התמיכה בהצעה של קטאר.

זינדין זידאן עם אנשי קטאר. ביקורות בצרפת (רויטרס)

אבל לא הכל דבש אצל זידאן. נכון, הייאוש הופך יותר נוח עם סכום אגדי שכזה, עבור עבודת יח"צנות, אבל עדיין התדמית שלו ספגה הרבה יותר ממכה קלה בכנף. בצרפת יש ביקורות קשות נגד זידאן על שמכר עצמו ושחקן העבר אף נאלץ להגיש תביעת דיבה נגד קומיקאי שכינה אותו לא פחות ולא יותר, זונה, על מה שעשה תמורת הכסף של הקטארים.

עורך דינו של זידאן התרעם על הצגתו כפרוצה, ואף טען כי מדובר בפגיעה ביושר המקצועי של מרשו. ואם זידאן לא קיבל מספיק כסף מהחבר'ה בקטאר, הוא עוד עשוי לקבל 1.7 מיליון יורו במסגרת תביעת הדיבה אותה הגיש.

אם יש מישהו שזידאן ככל הנראה לא יתבע משום שהוא אייקון בפני עצמו, הוא שחקן הטניס לשעבר, יאניק נואה, שלא התבייש לומר: "אני אוהב את זיזו אבל העסק הזה עם קטאר מסריח".

הסטארים של הקטארים
ושוב, כאשר יש כסף, לא מסתפקים אפילו בזידאן. הניסיונות להביא את גווארדיולה לתפקיד מקצועי הגיעו לאחר שלקטארים כבר היו כמה סטארים בכיס. גבריאל באטיסטוטה, לדוגמא, קיבל 2.6 מיליון דולר עבור תמיכה במדינה הקטנה מלאת המזומנים.

באטיסטוטה. גם הרוויח (GettyImages)

גם רונלד דה-בור הצטרף לחגיגה, כאשר קיבל מיליון דולר. מי שככל הנראה הרוויח, אבל בטח לאחר שראה את הסכומים של האחרים הרגיש מעט פגוע, הוא רוז'ה מילה, האגדה מקמרון. אותו, קנו בזול, רק 40,000 דולר אמריקני. ממש מחיר מבצע.

תמורת הכסף הזה, החברים שפעם היו על הדשא הירוק וכיום פשוט מקבל ירוקים, היו צריכים להיות שגרירים של קטאר. להופיע בכרזות, פרסומות, להפעיל קשרים – ובסוף כאמור זה הצליח. המונדיאל מגיע לחום של קטאר, ובגלל זה, הטורניר נודד לחורף, לאמצע העונה.

מתנה מפרגנת למי שמפרגן
ויש לציין: קטאר לא הפרה שום כלל של פיפ"א כאשר ניהלה את הקמפיין הראוותני הזה. בתקציב יחסי הציבור של ההצעה של קטאר, שעמד על 27 מיליון ליש"ט, ניתן היה אפילו למצוא סעיף של מתנות ל-VIP בסך של 250,000 ליש"ט. פה לא מדובר בכסף מזומן שהחליף ידיים, אלא מתנות מפרגנות למי שיכול לפרגן לקטאר.

בלאטר בקטאר. לא עברו על שום חוק (רויטרס)

רק לשם ההשוואה, אנגליה, אומת הולדת הכדורגל, הוציאה 15 מיליון ליש"ט על ההצעה לאירוח ב-2018. ופה מדובר בתקציב כולל, כאשר בקטאר הוציאו סכום כמעט כפול רק על שיווק ויחסי ציבור.

נבחרת של ליגיונרים
וכך, קטאר קונה בעיקר כוכבים בעלי שם, בשל שמם. ככל הנראה בתוכנית הגדולה של המדינה, יש גם תקציב ענק לפיתוח של הכדורגל במדינה, לקראת משחקי הגביע העולמי בעוד 11 שנה. אלא שאם לסמוך על השיטה הקטארית, נראה שיהיה להם קל יותר לקנות שחקנים.

לא מן הנמנע, שב-2022, אנו נראה בנבחרת קטאר לא מעט מתאזרחים. שחקנים ללא כל קשר למדינה, שהתאזרחו והפכו, כמה נוח, לאזרחי קטאר, תמורת הסכום הנכון. אם זה עובד עם שחקני עבר, מדוע לא עם שחקני הווה? מדוע לא לקטוף שחקנים מן המוכן שטרם שיחקו בנבחרות אחרות? אפשר לקטוף אותם צעירים.

רוז´ה מילה. לא קיבל יותר מדי (רויטרס)

בנבחרת קטאר של היום ובעבר יש לא מעט שכירי חרב. מלך השערים של הנבחרת לא נולד במדינה אלא הרחק משם – באורוגוואי, והמדובר בסבסטיאן סורייה. מגאנה, הקטארים הביאו את לורנס קוויה (ששיחק בנבחרת הנוער של גאנה ובליגה הצרפתית), פביו סזאר יובא מסאו פאולו, ברזיל, וגם מסנגל לא היססו להביא שוער ובלם מקניה.

לכך יש להוסיף "שחקני חיזוק" ממדיניות ערביות כמו מצרים וכוויית והרי לכם נבחרת של ליגיונרים, כמעט מושלמת.

קטאר ללא ספק מגשימה לעצמה חלום בעזרת הכסף ואפשר רק לקנא בה. בפרסומת עבור קטאר בה מככב זידאן הוא אומר בלהט: "אין גבול לחלומות", ועם 15 מיליון ליש"ט עבור פרסומת, בהחלט אפשר לחלום.