צעד מתבקש

יכול להיות שזה היה צריך להיעשות כבר לפני מספר משחקים, אבל לאיציק קורנפיין, שהגיע להחלטה משותפת עם אורי מלמיליאן על הפסקת עבודתו, לא היו יותר מדי ברירות.

מלמיליאן שרצה כל-כך לקבל לידיו את קבוצת נעוריו, כמו מוטי איווניר במכבי ת"א, הגיע אליה בתזמון הכי גרוע מבחינתו - בעידן שאחרי הכסף הגדול של ארקדי גאידמק, אבל בהתחשב בנסיבות, היו לו את הכלים להצליח.

למרות שההכנה של בית"ר לעונה לא היתה אופטימלית, קורנפיין הצליח להעמיד תקציב בסך כ-30 מיליון ש"ח, הרביעי בטיבו בליגת העל, והמקום ה-12, שבו נמצאים אבירם ברוכיאן וחבריו, הוא הרבה פחות ממה שציפו לו בקיץ.

מלמיליאן וקורנפיין. תקציב של 30 מיליון ש"ח ומקום 12 (גיא בן זיו)

ערב פתיחת העונה, היו כאלה שאפילו סימנו את בית"ר כאחת המועמדות לאליפות, לצד מכבי חיפה ושתי התל-אביביות, ועם ברוכיאן, עמית בן-שושן, אריאל הרוש וסטיבן כהן, זה לא נראה כל-כך מופרך. אבל חלומות לחוד ומציאות לחוד.

קצת חבל על מלמיליאן, שעוזב את הקבוצה שבה הפך מאליל האוהדים לכזה שחלק מהקהל בטדי רצה להיפרד ממנו, אבל במבט לאחור על החצי הראשון של העונה, מדובר בכישלון חרוץ, איך שלא מסתכלים על זה. וגם השחקנים לא יוצאים נקיים.

את הליגה, למי שלא זוכר, בית"ר פתחה עם 3 הפסדים רצופים, שלאחריהם הגיע 1:5 על הפועל ב"ש ו-3:3 מול מכבי חיפה במשחק שבו הצהובים-שחורים לא ניצחו רק בגלל טעויות של הרוש. בשלב זה נראה שהקבוצה של מלמיליאן עומדת לעלות על דרך המלך, אבל היא לא באמת הצליחה לצבור מומנטום חיובי. ואנחנו כבר באמצע חודש ינואר.

אריאל הרוש ועידן טל. בית"ר לא התחברה (משה חרמון)

אם צריך לסמן את הטעויות שהובילו את מלמיליאן למצב שבו הוא אפילו לא מסיים את העונה בבירה, אז לא ברור מה כריסטיאן גונזאלס עדיין עושה בארץ. יכול להיות שבמכבי ת"א, האורוגוואי היה בלם סביר, אבל בבית"ר הוא מזייף ורוב היריבות שלה חגגו עליו מתחילת העונה.

גם כשבקבוצה כבר סיכמו עם גונזאלס על עזיבתו, במהלך לא ברור, מלמיליאן ביקש ממנו להישאר לעוד משחק או שניים. לא בטוח שמתן בראשי, שחקן בית שמתייבש על הספסל מתחילת העונה, לא היה תורם הרבה יותר מהאורוגוואי בן ה-31.

כריסטיאן גונזאלס. קיבל פרס על יכולת חלשה (עמית מצפה)

גם עידן טל לא בדיוק הבריק מתחילת העונה וההחלטה להוריד אותו לספסל היתה נכונה, אבל כששחקן שירד ליגה עם הפועל רעננה (סטיבן כהן) הוא זה שצריך להוביל את חוליית הקישור, ביחד עם ברוכיאן, טוב לא יוצא מזה. וגם הקפטן לא היה בשיאו, פרט להברקות פה ושם. תוסיפו לכל זה את ה"חיזוק" בדמות משה מישאלוף, משה בן-לולו וסרג' איילי, ותבינו איך בית"ר הגיעה למקום שמוביל בתום העונה לפלייאוף התחתון.

אחד השחקנים היחידים (לצד אלי דסה) שעוד הציג יכולת גבוהה וסחב את בית"ר הוא חן עזריאל הצעיר, שבכלל התחיל את העונה על ספסל. גם כשהוא קיבל את חולצת ההרכב, מלמיליאן הציב אותו בעמדת הקשר השמאלי, ממנה הוא כבש 8 שערי ליגה, כמעט 40% מסך השערים של בית"ר. אם היה משחק כחלוץ, ייתכן שמלמיליאן אף היה מפיק ממנו יותר.

הכתוב הינו טור דעה