דווקא אחרי תקופת ארקדי גאידמק והכסף הגדול שהביא איתו המון שחקנים ומאמנים מבחוץ (לפעמים בצדק ולפעמים שלא) ולמרות שהקבוצה זכתה בתארים, יש הרגשה שהכל היה מלאכותי ברוח ששררה סביב בית"ר ירושלים. הרגשה שהכל נקנה בכסף גדול ובהשקעה הגרנדיוזית של האוליגרך הרוסי ובכך משהו בזהות הבית"רית נפגם.
לכולם היה ברור שיום אחד תיגמר החגיגה הגאידמקית ובירושלים יצטרכו להתמודד עם הצד השני של המטבע. חוסר מזומנים, מחסור במשקיעים, שחקני מפתח בכירים שאולצו לעזוב בשל הנטל הכלכלי של חוזיהם, אי ודאות לגבי תקציב הקבוצה ואפילו דיבורים על פירוק והליכים של פשיטת רגל.
כשהכל נראה שהולך להתפרק, היו"ר איציק קורנפיין התנהל בצורה שפויה, הפשיל שרוולים ועבד ימים כלילות במהלך הקיץ בכדי לנסות ולהעמיד תקציב ראוי לקבוצה לשנה הקרובה.
נכון, לבית"ר היו ועדיין יש שחקנים מהבולטים בליגה, אבל אין ספק שקורנפיין קרא היטב את המפה וראה ששוק השחקנים הישראלים הבולטים לא מוצף (בלשון המעטה) כבר כמה שנים ושחרורם של השחקנים מחוסר ברירה (ברק יצחקי ועידן ורד) מהמועדון נוצל על ידו בצורה מקסימלית, דבר שאיפשר להעמיד את הקבוצה על הרגלים בתקציב מכובד של כ-31 מיליון שקלים לתחילת העונה.
 |
| איציק קורנפיין. עבד ימים כלילות כדי להעמיד תקציב (דרור עינב) |
|
| |
המהלך החכם של הקיץ הוא החתמתו של אורי מלמיליאן, סוף כל סוף, למאמן הקבוצה. יותר מדי זמן משכו בבירה את חזרתו של מלמיליאן לעמדת המאמן, שהרי למי ששכח, מדובר באחד הסמלים הגדולים ביותר של המועדון, ששם את הקבוצה הזו בצמרת מפת הכדורגל הישראלי.
אורי כמאמן היה רוצה בוודאי גם הוא תקציב בלתי מוגבל כמו שהיה למאמנים שקדמו לו. אולם, אני חושב שדווקא עכשיו, כשמכבי והפועל ת"א משקיעות סכומים מטורפים לחיזוקים מבחוץ, ובעוד שחיפה עוד לא אמרה את המילה האחרונה לגבי הרכש שלה, לבית"ר יש את ההזדמנות לבנות את עצמה מחדש עם המון שחקני בית בדמותם של אבירם ברוכיאן, אריאל הרוש, חן עזריאל, עמית בן-שושן וקובי מויאל בשילוב עם הוותיקים תומר בן-יוסף, עידן טל, שמעון גרשון ואפילו דריו פרננדס וכריסטיאן אלבארס.
 |
| אורי מלמיליאן. מינויו היה המהלך החכם של הקיץ (גיא בן זיו) |
|
| |
לבית"ר יש חומר שחקנים טוב שאמנם לא יספיק לאליפות אבל בהחלט אפשר לצפות שישחקו כדורגל איכותי, התקפי, משוחרר ושמח, בדיוק כמו שאוהדי בית"ר אוהבים לראות וזה מה שאמור להשאיר אותם אופטימיים.
סאגת טוטו תמוז חייבת להסתיים ויהיה טוב לשני הצדדים אם החלוץ יעזוב את בית וגן אחרי מה שעבר בקיץ האחרון עם הקבוצה. מי שחייב לקחת את המושכות הוא ברוכיאן, על הפן המקצועי אין מה להרחיב שכן מדובר בשחקן איכותי, אבל הגיע הזמן שיסתגל לעובדה שהוא צריך להנהיג את הקבוצה ולעמוד בלחצים שכרוכים בזה.