"כדורגלן צעיר, אם יש לו את הכישרון הנדרש, תמיד נמצא תחת אור הזרקורים. הבנות אוהבות אותך ואתה מוזמן לכל מקום", סיפר פעם אריק קאנטונה. "אתה צריך להיות מספיק חזק כדי להתמודד עם זה ולעשות הקרבות כיוון שכישרון מהווה רק אחוז קטן ממכלול המרכיבים שהופכים שחקן לגדול. מעט מזל אף פעם לא יזיק, אבל בסופו של יום הדבר החשוב ביותר הוא חוסן מנטאלי".
לא בטוח ש"המלך" אריק, שרק על השערוריות שלו אפשר לכתוב מכאן ועד ארץ הבאגט, הוא הרול-מודל להתנהלות נאותה של כדורגלן, או לחילופין האיש המתאים להטיף על חוסן מנטאלי כשברזומה שלך בעיטת קונג פו לפניו של אוהד, ועם זאת, הדברים מקבלים סוג של משנה תוקף דווקא כשהם באים ממגלומן מזדקן ושחקן עבר פרובלמטי בפני עצמו (וחובה לציין, אגדי), וזה בלשון המעטה.
בעוד שבאנגליה הצווארון המורם של קאנטונה נתפס כגימיק חביב, כשאיציק זוהר ניסה לייבא את הטריק לארצנו זה נתפס כאקט של זחיחות.
זה לא שהקהל הישראלי לא היה מוכן לגינוני כוכבות, אלא שאצל אותם כוכבים מקומיים ובמיוחד הצעירים שבהם, אותם דברים הפכו לעיתים רבות מהטפל לעיקר ובסופו של דבר באו על חשבון היכולת במגרש.
דוגמאות? לא חסר. ברק יצחקי, ליאור רפאלוב, ראובן עובד... שנמשיך? אין צורך. עם כמות הטאלנטים המבוזבזים שיש לנו אין צורך לזרות מלח על הפצעים. חוץ מזה, ייתכן שהנייר אינו גדול די כדי להכיל את כל השמות.
 |
| ראובן עובד. אולי אחד הכשרונות הכי מבוזבזים בכדורגל שלנו (עמית מצפה) |
|
נדירים הם המקרים שבהם כישרונות שנמצאים על סף דעיכה חוזרים אל דרך הישר, אם אפשר לקרוא לזה כך. הפלא ופלא, העונה קיבלנו לא קאמבק ספורטיבי אחד, אלא שניים. איתי שכטר ושלומי ארבייטמן, מהכדורגלנים שסומנו כבר מגיל צעיר כפוטנציאל לגדולה, החליטו לקחת את עצמם בידיים ובמידה רבה להציל לעצמם את הקריירה, רגע לפני שהיא מתמסמסת.
| |
| | אלון מזרחי: גם אם הוא משחק עשר דקות או חצי שעה, שלומי רעב. בנקודה הזאת שיניתי אותו. גרמתי לו להבין שגם אם הוא כובש שער, שיחפש את השני והשלישי, אף פעם לא להיות שמח | |
| |
| |
| |
פחות משליש עונה חלף בליגת העל והשניים מוליכים את המירוץ לתואר מלך השערים. ארבייטמן כבש 10 פעמים ושכטר 9. עבור שניהם מדובר במספרי שיא בקריירה, אך מעבר לסטטיסטיקה בולטת התרומה שלהם לקולקטיב הקבוצתי – ארבייטמן הוא שחקן שעולה מהספסל ומשנה משחק, הדייויד פיירקלאף של מכבי חיפה, בעוד ששכטר הפך את הפועל ת"א לקבוצה הפוריה והסקסית ביותר בליגה (2.4 שערים למשחק, בצוותא עם הירוקים). מי היה מאמין?
 |
| שכטר חוגג. הפך את הפועל לקבוצה הסקסית ביותר בליגה (רועי גלדסטון) |
|
הפתרון? אווירון
לאחר עוד עונה די מאכזבת אשתקד (5 שערים) וכשלא קיבל את המפתחות לעמדת החלוץ המרכזי במכבי חיפה, צפה ארבייטמן בקיץ כיצד אלישע לוי מביא למשבצת שלו שני חלוצים נוספים – ולדימיר דבלאשווילי וירו בלו, זאת במקביל לעליה המטאורית של עוד שחקן התקפה, מוחמד גדיר. למרבה ההפתעה ולמרות שלא היו חסרות קבוצות שהיו מעוניינות בשירותיו, אחת מהן היא הפועל ב"ש, ארבייטמן היה נחוש להישאר בכרמל ולהילחם על מקומו.
"בקיץ האחרון, כשרוב השחקנים בילו בחו"ל, החלטתי שאקדיש את עצמי לאימונים", אמר ארבייטמן לאחרונה. הפתרון? אווירון. ארבייטמן שכר את שירותיו של אלון מזרחי כמנטור ומאז השניים נפגשים מדי שבוע לשני אימונים, הכוללים עבודה על המגרש תוך כדי מתן דגש על הפן המנטאלי.
 |
| ארבייטמן מול בופון. בהחלט היה לו שווה להילחם על מקומו בקבוצה (עמית מצפה) |
|
"חשוב לי לציין שלא אלון מזרחי המציא את התפקיד הזה", אמר מלך השערים של כל הזמנים ל-ONE. "מאמן חלוצים זה תפקיד שקיים בכל רחבי אירופה, במועדונים הקטנים ועד לגדולים קרוב ל-20 שנה. המטרה שלי היא לקחת חלוצים ולשדרג אותם ב-40-50 אחוז כמו שעשיתי אצל שלומי ולא לגנוב את ההצגה למאמנים. במצב הזה כולם מרוויחים".
היכן שלא שיחק, ארבייטמן נחשב לשחקן תכליתי שמבקיע באחוזים גבוהים ביחס לדקות שבהן הוא נמצא על המגרש. עם זאת, בשנים האחרונות וכתוצאה מהפיכתו לשחקן ספסל בחיפה ובהפועל ת"א, הכעס והמירמור היו ניכרים עליו בכל תנועת גוף או הבעת פנים, דבר שגרם לכך שלעיתים רבות הוא לא הצליח להביא את היכולות שלו למגרש. העונה ארבייטמן עולה לשחק בגישה יותר טובה ובחדווה וזה למעשה ההבדל הגדול.
 |
| מזרחי ביציע. "שלומי חייב לשחק בשפיץ" (עמית מצפה) |
|
"גם אם הוא משחק עשר דקות או חצי שעה, שלומי רעב. בנקודה הזאת שיניתי אותו", אומר מזרחי. "גרמתי לו להבין שגם אם הוא כובש שער, שיחפש את השני והשלישי, אף פעם לא להיות שמח".
"שלומי נולד מספר 9"
חשוב להדגיש שמעבר לגישה החדשה שפיתח, ארבייטמן משחק העונה בתפקיד הטבעי שלו בשפיץ ולא מוסט לכנף שמאל או רודף אחרי המגן כמו שעשה בעבר. האווירון מייחס לכך חשיבות גדולה: "כששלומי התקשר אלי וביקש שנעבוד ביחד, הדבר הראשון שאמרתי לו זה שייכנס לשיחה עם אלישע לוי ושיגיד לו שהוא מוכן לשחק כמה שיבקשו ממנו, אבל כשהוא משחק, שזה יהיה בתפקיד שלו. חלוץ שמתרכז במשימות הגנתיות, ברגע שהוא מגיע מול השוער הוא לא יכול לתת גול. שלומי נולד מספר 9 והוא צריך לשחק בשפיץ".
בעבר נשמעו לא מעט קולות שטענו כי ארבייטמן לא עובד מספיק ברחבה, לא ייסודי וכשהשערים לא הגיעו אף אמרו שהוא בעייתי. בסופו של יום, את המיומנות הטכנית ברחבה, האתלטיות, משחק הראש הנהדר והחשוב מכל, אחוז ניצול מצבים גבוה, אף אחד לא יכול לקחת ממנו. הרפרטואר שלו העונה מראה על שערים מכל פינה ברחבה ובכל דרך – בנגיחה, באחד על אחד מול השוער, תוך כדי סיבוב ואם צריך גם בפס ממטר.
"ארבייטמן מרים את הראש, קר רוח ויודע מה לעשות מול השער", טוען מזרחי ומוסיף: "כששחקן מגיע לשער אחרי ספרינט של 30-40 מטר ועם דופק גבוה של 160-180, החמצן לא נכנס למוח ואז רואים חלוצים שבועטים סתם ולא מסתכלים על השוער. פה עזרתי לשלומי להשתנות וראינו את זה בזלצבורג, במשחק נגד הפועל עכו ובמקרים נוספים - כשהוא מגיע מול השער הוא אף פעם לא בועט סתם, אלא מחפש את אחת הפינות ובדרך כלל גם כובש".
 |
| ארבייטמן חוגג את השער בזלצבורג. מזרחי: "הוא לא בועט סתם" (בעז גורן) |
|
ילד פרא
לעומת ארבייטמן, שכטר הוא כישרון פראי – יש לו את היכולת לגמור משחקים בדקה ולשבור טקטיקות בדריבל אחד. מאמנים בארץ נוהגים לדבר על מסגרות טקטיות, למידת היריב והכנה למשחק אבל שוכחים שבכדורגל של היום מי שמנצחים משחקים הם גאוני כדורגל כמו מסי, רונאלדו וקאקה.
| |
| | עזריה: האופן שגוטמן מוציא משכטר את היכולות שלו ועוזר לו למצות את הפוטנציאל שלו, הרבה יותר מתאימה לארץ. אלי גוטמן נוגע בשכטר יותר | |
| |
| |
| |
בהפועל ת"א שכטר הוא האיש שתופס את המשבצת הזאת. אלי גוטמן יכול לדבר עד מחר על חזרה לעמדות ולדקלם עוד אלף פעם "אמרתי לשחקנים במחצית שיזכרו דבר אחד", אבל את מה שיש לשכטר ברגליים אף מאמן לא יכול ללמד אותו.
 |
| שכטר משכיב עוד שחקן. אי אפשר ללמד את מה שיש לו ברגליים (עמית מצפה) |
|
גוטמן הפנים את זה, גם אם לא יודה בכך בפרהסיה כחלק מהתדמית "הגרמנית" שהוא דואג לשדר כלפי חוץ. הרבה מדברים על כך שבהפועל ת"א עיצבו את שכטר, אך בפועל גוטמן לא הצליח להפוך אותו לגרמני וממושמע, ההיפך הוא הנכון – שכטר שומר על מה שהביא מהבית, "מתפרע" יותר ונראה ספונטני מאי פעם. הסיבה להצלחה הגדולה נובעת מכך ששאר המערכים בהפועל ת"א שומרים על המסגרת ונותנים לאחד כמו שכטר שבורך בכישרון משוגע לבוא לידי ביטוי.
בקבוצות קטנות ופחות מסודרות מהפועל ת"א היו אומרים שאותו שכטר עושה בלאגן במגרש. למעשה, לגוטמן ובהמשך גם ללותר מתיאוס היה חלק גדול בכך שלשכטר יצא שם של שחקן אנוכי שדואג רק לטובתו האישית על הדשא. בימיו בנתניה ניסה גוטמן למתן את שכטר ולעצב אותו בדמותו וזה לא הלך. אצל מתיאוס אשתקד זה כבר היה סירוס ואם לא די בכך המאמן הגרמני דאג לצאת בתקשורת נגד החניך שלו, מה שלא הוסיף לביטחון של האחרון.
 |
| שכטר ומתיאוס באימון. הגרמני "דאג" להוציא שם רע לחלוץ שלו (אמיר לוי) |
|
"איתי הוא לא מקצוען ב-100 אחוז", אמר מתיאוס אחרי ששכטר הוביל במו רגליו את מכבי נתניה ל-2:3 מדהים בקרית אליעזר על מכבי חיפה. אם כך נשמע מתיאוס אחרי ניצחונות, כשקבוצתו הפסידה הביקורת על שכטר חרגה מכל פרופורציות. "איתי היה נגדנו היום", "אם שכטר רוצה לאירופה, שיטוס לחופשה", אמר במקרים אחרים.
עזריה: "אלי גוטמן נוגע בשכטר יותר"
נתי עזריה, מי שהיה המאמן של מכבי נתניה בפתיחת העונה ושנה קודם לכן שימש כעוזרו של מתיאוס, סיפר על המהפך שעבר שכטר על המגרש ומחוצה לו: "קודם כל הוא התבגר בשנה ובגילאים האלה זה משמעותי. שחקנים צעירים, על אחת כמה וכמה כאלה שיש להם פוטנציאל, בכל שנה רואים מהם משהו אחר".
"אסור לשכוח שבשנה שעברה היה לשכטר מאמן גרמני ברמה מאוד גבוהה מבחינת הדרישה שלו משחקנים. אומרים שגוטמן זה הגרמני אבל הדרך של אלי, האופן שהוא מוציא משכטר את היכולות שלו ועוזר לו למצות את הפוטנציאל שלו, הרבה יותר מתאימה לארץ. אלי גוטמן נוגע בשכטר יותר", מוסיף עזריה.
 |
| שכטר וגוטמן באימון הפועל. עזריה: "אלי נוגע בו יותר" (רועי גלדסטון) |
|
מעבר לגוטמן, שכטר עצמו גם שינה את התפיסה שלו כלפי המשחק. כך למשל, אם בימיו במכבי נתניה שכטר לא היה מקבל פנדל מהשופט, מאותה דקה הוא היה מפסיק לשחק.
| |
| | ארבייטמן עוד יעבור את מחסום 15 השערים העונה. שכטר? הוא מניה בטוחה. הכל הולך אליו בהתקפה | |
| |
| |
| |
השנה זה השתנה ודוגמא בולטת לכך היתה בדוחא, שם העניק לאדומים 1:2 על סכנין בדקה ה-90 לאחר שאלון יפת התעלם קודם מהכשלה עליו ברחבה. הוכחה נוספת לכך הגיעה אחרי הניצחון על ראפיד וינה. "גילי ורמוט הגדול נתן היום קונצרט ומקומו בליגה אחרת", אמר. ספק אם שכטר "הישן" היה נשמע כך.
 |
| ידין, שכטר ודה סילבה. שכטר ה"חדש" הרבה יותר בוגר (רויטרס) |
|
"כשאני אומר התבגרות אז היא מגיעה גם בהבנת המשחק", מוסיף עזריה. "שכטר מבין שלא כולם באים לראות רק אותו ושיש עוד שחקנים על המגרש. היום הוא יודע שהתרומה שלו להצלחה של הקבוצה היא גדולה ושהוא צריך לתת מעצמו יותר ולא להיכנס לסרטים אם הוא כן נותן גול או לא, למרות שאיתי הוא לא שחקן שנמדד בשערים".
הצעד הבא
אופוריה היא אחת המחלות הגדולות של הכדורגל הישראלי. יניב עופרי, מאור בוזגלו ושמעון אבוחצירא הם רק כמה דוגמאות לכדורגלנים שפתחו עונות בצורה מדהימה ודעכו בהמשך. הדבר החשוב ביותר מבחינתם של ארבייטמן ושכטר הוא לשמור על יציבות במידת האפשר, כי ברור שבקצב הנוכחי הם יתקשו לעמוד.
"לדעתי שלומי יעבור את מחסום 15 השערים העונה. אני חושב שחלוץ, אם הוא מחזיק מעצמו, צריך להציב לעצמו כמטרה לכבוש מדי עונה כמות כזאת. מי ששואף לפחות הוא לא גולר ולא ווינר", מצהיר האווירון.
 |
| ארבייטמן חוגג. יעבור את מחסום 15 השערים? (עמית מצפה) |
|
למרות השערים הרבים, חשוב לזכור שארבייטמן טרם הצליח לזכות בחולצת ההרכב מאלישע לוי ואין לפסול סיטואציה שבה יבקש לעזוב את קרית אליעזר בתום העונה. לסבלנות יש גבול, גם אצל ארבייטמן החדש.
שכטר הוא חומר לאירופה, כך לפחות סוכניו, האחים קצב, דואגים להבהיר כל שני וחמישי. מאידך, טוב יעשה השחקן אם ימתין עוד שנה לפחות ולא יסתכן בלהרוס את מה שבנה מתחילת העונה. "איתי הוא מניה בטוחה. בקבוצה מבינים שהוא שחקן חם והכל הולך אליו בחלק ההתקפי", טוען עזריה.
 |
| עזריה. "בהפועל מבינים ששכטר חם. הוא פשוט מניה בטוחה" (תומר גבאי) |
|
כרגע שכטר הוא אכן מניה בטוחה וכך גם ארבייטמן במכבי חיפה. הראשון מביניהם שימעד, יפחית בצורה דראסטית את הסיכויים של קבוצתו לזכות באליפות. עבור העתיד של הכדורגל הישראלי והנבחרת בפרט ועל מנת שהליגה שלנו תספק מידה מסוימת של עניין העונה, אנחנו צריכים את שניהם במלוא אונם על המגרש, כמו גם את יצחקי, רפאלוב, בוזגלו, עובד ואחרים. אבל בואו לא נהיה חזירים. גם שני מהפכים זה יפה. רק שימשיכו כך.