למרות שפתחה את המסע להגנה על התואר רק ב-0:0 מול אינטר, ברצלונה ובעיקר מאמנה, פפ גוארדיולה, יכולים לקחת גם דברים חיוביים מהתיקו במחזור הפתיחה של ליגת האלופות בסן-סירו.
ראשית, חסרונו של אנדרס אינייסטה, שמחלים מפציעה, בדקות שבהן לא היה על המגרש - הורגש. אם בעונה שעברה הקטאלונים סבלו מסגל קצר, אז העונה הוא התקצר עוד יותר עם עזיבתם של אלכסנדר חלב ואיידור גודיונסן ופציעתו של תיאגו אלקנטרה (מושבת לחודשיים) שהיה אמור להיות המחליף השני לקשרי האמצע.
סיידו קייטה שנהנה מההפקר וקיבל את חולצת ההרכב מתחילת העונה, אולי פיזי אבל ממש לא עושה משחק (למען האמת הוא לא עושה כלום) - תכונה חיונית לבארסה בשיטת ה-4:3:3 של גוארדיולה.
החוכמה, יכולת המסירה ושיתוף הפעולה העיוור של אינייסטה עם צ'אבי חסרים לבארסה ובהיעדרו, כל נטל ניהול המשחק נופל על האחרון. "המהנדס" שפצוע מאז גמר הצ'מפיונס, כבר החלים אבל עדיין צריך להסיר חלודה והחדשות הטובות עבור אוהדי בארסה הן שתוך משחק-שניים נוספים הוא כבר יחזור להרכב.
 |
| אנדרס אינייסטה. חסרונו מורגש (רויטרס) |
|
נקודת האור השניה: זלאטן איברהימוביץ'. החלוץ השבדי שחזר לסן-סירו לראשונה מאז המעבר מאינטר לבארסה, לא הבריק יתר על המידה אבל גוארדיולה יכול להיות מרוצה מכך שהריץ את שלישיית ההתקפה מסי-זלאטן-הנרי ל-77 דקות נוספות (עד כניסתו של אינייסטה במקום הצרפתי) כדי לנסות ולשפר את שיתוף הפעולה ביניהם.
המימד הבולט שמוסיף זלאטן למשחק של בארסה הוא היכולת לצאת מהר להתקפה תחת לחץ, לקבל כדור ארוך ולשמור עליו עד שחבריו מצטרפים אליו - דבר שלא היה לדני אלבס וחבריו כשסמואל אטו היה בבירת קטאלוניה. איברהימוביץ' עוד לא הראה מה הוא יודע, אבל היכולת שלו תישפט רק החל משלבי הנוק-אאוט של ליגת האלופות.
 |
| סמואל אטו מול פויול. התרגש מהמפגש עם האקסית (רויטרס) |
|
ואי אפשר בלי מילה על הקמרוני. גם אטו פגש את קבוצתו הקודמת אבל נראה שעליו זה השפיע יותר מאשר על איברהימוביץ'. "מלך האריות" שפתח בחוד ביחד עם דייגו מיליטו, כמעט ולא נראה על כר הדשא במילאנו ומוריניו, שכמיטב המסורת פתח השבוע את הפה ("אטו הוא החלוץ הטוב בעולם"), צריך לקוות שהוא לא טעה.
הכתוב הינו טור דעה