מיקי ברקוביץ': הניצחונות הכי יפים שלי היו עם רלף

בכירי הכדורסל הישראלי נפרדו מהמאמן האגדי בספורט 99 בשיתוף ONE. שמלוק: "רלף היה מר כדורסל". מזרחי: "דמות מחנך". פנאן: "בן אדם ענק"

אופירה אסייג | 07/08/2008 18:55

היום (חמישי) ב-8 בבוקר הלך לעולמו רלף קליין, אדם, מאמן ואישיות יוצאת דופן בנוף של הספורט הישראלי בכלל, והכדורסל בפרט.

בכירי הכדורסל הישראלי נפרדו מרלף קליין בספורט 99 בשיתוף ONE.

מיקי ברקוביץ', מס' 9 האגדי של מכבי ת"א, נפרד גם הוא מקליין: "היה לנו הרבה זמן לעכל את הרגע הנורא הזה. בעשרה ימים האחרונים נפגשתי איתו שלוש פעמים וכל פעם היתה הידרדרות נוספת - הוא קרא את המפה, וידע שזה הסוף, הוא אמר לרותי ולנו. ההידרדרות היתה מהירה. גדלתי עליו, הניצחונות הכי יפים בקריירה שלי היו עם רלף".

"בפגישה לפני עשרה ימים היינו אצלו בבית והתבוננו בקלטות, הוא העיר הערות מקצועיות כאילו עוד רגע הוא לוקח טיים אאוט. יום לאחר מכן רותי הודיעה לי שאישפזו אותו. הוא התעניין בהרכב של מכבי ומה יקרה, עניין אותו מה יהיה באולימפיאדה".

"כשראיתי אותו אתמול, ידעתי שאני הולך להיפרד ממנו. לא רצו לתת לאנשים זרים להיכנס. נתנו לי להיכנס וזה כבר לא היה אותו רלף קליין. אמרתי לו תודה על המשחקים הגדולים, ויצאתי. ידעתי שאני לא אראה אותו יותר".

"רלף קליין היה מעביר ביקורת בצרורות. לא בבודדת. לפעמים זה היה פוגע, זה שמביאים את הארון ליד אליהו - זה מה שהוא באמת היה רוצה. כשעלינו על הפרקט כולנו נתנו את הכל בשביל המועדון ובשביל המאמן".

ברקוביץ': "רלף התעניין בהרכב של מכבי" (עדי בן ברון)

"רלף קליין הוא ישראלי כחול לבן. התמזל מזלי והוא קיבל אותי בגיל 15 לנבחרת הנערים ומשם הוא קידם אותי. אף פעם לא היה דיסטנס, תמיד הרגשת נוח על הפרקט עם רלף. הוא תמיד תמך בי. יש תקופות שאתה לא טוב אבל כשרלף שם אתה יודע שתקבל תמיכה גם אם קלעת 0 נקודות. היום זה לא מקובל".

שמעון מזרחי: "רלף בנוסף להיותו מאמן, היתה לו דמות מחנך"
יו"ר מכבי ת"א, שמעון מזרחי, עלה גם הוא לשידור: "את זה הוא עשה גם כשלימד בווינגייט. הוא אימן קבוצות בנות באבן יהודה וזכה להצלחה רבה. הייתי אצלו בבית לפני שבועיים ולאחר מכן ביקרתי אותו בבית החולים תל השומר. דיברנו על כדורסל. רלף היה בעל זיכרון פנומנלי".

"הוא הביע רצון שנבטיח לו שנדאג לרכז מהשורה הראשונה. היינו במו"מ עם אוריו. הוא אמר שזה שם נפלא ושנעשה הכל כדי להחתימו. ביום ראשון בערב כשהדברים עם ארויו סוכמו, דאגתי להודיע לרלף".

"היו לנו הרבה נסיעות משותפות. אני זוכר את הנסיעה לווירטון והעובדה שלו לכולם היה מקום במלון הקטן. אני זוכר את בלגראד, אני זוכר את יום שישי שלאחר המשחק בבלגראד, כששייטנו על הנהר בסירות גומי קטנות וכמובן ערב ההוויי הנהדר לרלף".

מזרחי: "הבטחתי לו שיהיה רכז טוב למכבי"

"עברנו הרבה מאמנים במכבי. עבדתי עם יהושע רוזין שהיה גם המורה לחינוך גופני שלי. אח"כ המשכתי עם רלף. רלף היתה תכונה וחוש לניהול משחק. לקרוא את המהלכים בזמן ולהגיב מיד".

"אנשים יודעים להעריך את רלף. אם ניקח את תולדות חייו נראה שהוא אהב את המולדת. הוא הגיע לארץ קיבל הזדמנות במכבי ת"א והעניק לו הרבה כבוד. הוא לימד כדורסל בווינגייט והעיקר - חינך. כבוד גדול למועדון כזה שזכינו לאדם כמו רלף".

"מחר ב-10:30 יוצב הארון של רלף בהיכל נוקיה. הקהל יוכל לעבור על פניו עד השעה 12:00 בערך. לאחר מכן ייצא מסע ההלוויה בטקס בהשתתפות המשפחה בלבד".

דורון ג'מצ'י: "הרגשתי שהוא שומע אותי" שחקן העבר של מכבי ת"א, ואחד ממגישי התכנית, דורון ג'מצ'י: "ידענו שזה יגיע. התלבטתי אם ללכת לבקר ובסופו של דבר החלטתי ללכת".

ג'מצ'י ביקש להקריא מכתב קצר שכתב: "כתבתי מילים אלו כשדמעות חונקות את גרוני. רלף המאמן הגאון שהמעלה הגדולה שלו תיזכר כטוב ליבו. החיבור איתו יצר את ההצלחות הגדולות, האהבה והערכה לה זכה. אהבה שקיבל גם באירופה, שם אימן את נבחרת גרמניה".

ג'מצ'י: "המעלה הגדולה של רלף היא טוב ליבו" (עדי בן ברון)

"רק אתמול בשעות הצהריים נכנסתי לחדרו. הוא לא היה בהכרה אבל הרגשתי שהוא שומע אותי. באתי באופן התמים ביותר לתת לו הזמנה לחתונת בתי דנה, אך באותה נשימה הרגשתי שאני בא להיפרד".

"בנאדם ענק. דיברתי איתו בפעם האחרונה אחרי הנשף בגעש", אמר מוני פנאן, "כשאישפזו אותו לא הייתי בארץ והייתי מתקשר פעמיים ביום לברר מה איתו ואיך הוא מרגיש. שמעתי את זה בבוקר והייתי בהלם. ידעתי, אבל בין לדעת ובין לקבל זה שתי פילוסופיות שונות".

"אני מצטער שלא הייתי פה לראות אותו. רציתי להגיע לרלף ופיספסתי. כל מה שעשו לרלף היה מגיע לו. הוא זכה בזה בגלל זיעה ועבודה קשה ויושר. קשה להאמין שיהיה עוד בנאדם כזה".

מוני פנאן: "קשה להאמין שיהיה עוד בן אדם כזה" (יעל מרגלית)

"האוהדים מאוד אהבו את רלף. הוא היה סמל ואדם יקר. קשה לי לדבר עליו, אני עוד לא מאמין. שינוח על משכבו בשלום".

שמלוק נתבקש להיזכר ברלף ואמר מיד: "אוכל הונגרי. בזמנו שאלו אותי מה רוזין, אמרתי כדורסל. רלף זה מר כדורסל. כל חייו היו כדורסל. למעט המשפחה, החיים הסתובבו סביב הכדורסל. גם כשהוא הלך ללמד בווינגייט. המריבות היו כדורסל, הניצחונות היו כדורסל. זה עולם ומלואו".

מוטי ארואסטי, שהכיר את רלף מגיל 15: "אם אני מסתכל אחורה, רציתי ללכת לנח"ל לצבא והוא אמר לי אתה לא הולך לשום מקום, תוך שנה-שנתיים אתה בחמישייה של מכבי".

"רלף זה מר כדורסל". שמלוק עם מזרחי

"קשה לי לסכם תקופה של כ"כ הרבה שנים ביחד ולהגיד על רלף משהו אחד שאני יכול לזכור. רלף בגדולתו זה נאום הציונות שלו בבלגרד ב-1977. לפני המשחק הוא נתן נאום בלתי נשכח. זה היה חלק מאוד גדול בשביל מי שישב שם בחדר האוכל. היה לזה חלק גדול מאוד בהבאת גביע אירופה הראשון למדינת ישראל".

טל ברודי: "הסתדרנו יפה גם מחוץ למגרש"
האיש שהניף גביעי אירופה תחת חסותו של קליין, טל ברודי: "תמיד נהניתי עם רלף כי היתה כימיה וסמכות. הוא נתן לי את השקט בניהול המשחק, עידוד של שחקנים ברגעים פחות טובים. מחוץ למגרש הסתדרנו גם מאוד יפה והיתה לנו הבנה טובה. המאמנים הטובים היו קודם כל מורים, כמו רוזין. יש להם את הפסיכולוגיה. כשיש לך 12 כוכבים על המגרש צריך לנהל את המשחק כמו שצריך".

"איש שיש לו קשר עם השחקנים אבל לשמור על דיסטנס מסוים. רלף שילב את זה מצוין. מגיע לו כל הכבוד וכל האהבה שכולם נותנים לו".

"באותו זמן כולם היו בהתרגשות בשמחה, רקדנו ושרנו. כולם היו בהיסטריה. רלף אמר לי אח"כ: תכננת דבר כזה אמרתי לו אתה תכננת שננצח את צסק"א אחרי שהם קרעו את ריאל מדריד? האמנו שהכל אפשרי, אבל זה לא היה מתוכנן"?

הוספת תגובה

טוען תגובות...