יא חללי מינכן - האולימפיאדה שהפכה לטרגדיה

ב-1972 התקיימה לראשונה מאז מלחמת העולם השנייה בגרמניה התחרות המסמלת שלום. אבל דווקא האולימפיאדה ההיא הסתיימה בטרור ו-11 ספורטאים הרוגים

בעז גורן | 26/06/2008 16:57

מאז ומתמיד אולימפיאדה הייתה שם נרדף לתקופת שלום. בימי יוון העתיקה היה זה בבחינת הסכם לא כתוב שבחודש בו מתקיימת אולימפיאדה כל המלחמות מופסקות.

ארגון ספטמבר השחור החליט ב-5 לספטמבר 1972 לשים קץ לתדמית הזאת של האולימפיאדה ובסיום פעולה מאורגנת ומתוכננת נרצחו 11 אנשי ספורט מהמשלחת הישראלית לאולימפיאדת מינכן 1972.

הכל התחיל בשעות הבוקר המוקדמות של ה-5 בספטמבר, בכפר האולימפי ברחוב קונולי פרצו מחבלים לדירות של המשלחת הישראלית במטרה לחטוף את הספורטאים. הראשון להבחין במחבלים היה יוסף גוטפרוינד שצעקותיו העירו את כל מי שנכח בדירה.

כבר במהלך החטיפה נהרגו משה ויינברג ויוסף רומנו כאשר תשעת האחרים נלקחו כבני ערובה. הדרישה הייתה לשחרור של כ-200 אסירים המוחזקים בישראל. הממשלה הגרמנית הגיעה להסכמה עם המחבלים שהוטסו לטוניסיה.

התוכנית הגרמנית הייתה להשתלט על שלושת המסוקים בהם הוטסו בני המשלחת. הגרמנים, שלא החזיקו ביחידה אנטי טרוריסטית מיוחדת, הוציאו לדרך מבצע רצוף כשלים וחוסר תעוזה שבסיכומו נהרגו שוטר גרמני, חמישה מהחוטפים וכל תשעת בני הערובה, הספורטאים הישראלים.

בפיגוע הטרור נרצחו:

דוד ברגר (מרים משקולות)

דוד נולד בקליבלנד, ארה"ב, בשנת 1944 ועסק בעריכת דין תוך שהוא מסיים תארים במשפטים, כלכלה ופסיכולוגיה.

כבר בגיל צעיר דוד עסק בהרמת משקולות במשקל בינוני ובשנת 1969 מיד לאחר המכבייה עלה לישראל והצטרף לנבחרת הרמת המשקולות של מכבי ת"א.

במכבי ת"א זכה באליפות ישראל ומאוחר יותר במקום השני באליפות אסיה מה שגרר זימון לסגל האולימפי של מינכן 1972. בן 28 היה במותו, נקבר בקליבלנד, ארה"ב.

אנדטרה לזכר החללים בגרמניה.

יוסף גוטפרוינד (שופט היאבקות)

יוסף נולד בטרנסילבניה, רומניה, בשנת 1931 והיה פעיל מאוד בספורט היאבקות. הוא עלה לארץ כבר בגיל צעיר ולאחר הצטיינות בתחום עשה הסבה לשופט בתחרויות בינלאומיות כולל 4 אולימפיאדות.

יוסף התגורר בירושלים ועסק במסחר של מוצרי חשמל תוך כדי עיסוק בהכשרת מתאבקים בקבוצת הפועל ירושלים. בן 40 היה במותו והשאיר אחריו אישה ושתי בנות. נקבר בגבעת שאול, ירושלים.

משה ויינברג (מאמן היאבקות)

משה התחיל את הקריירה הספורטיבית שלו בגיל צעיר כאשר הצטרף לקבוצת ההיאבקות של הפועל חיפה ומיד הפך למתאבק מצטיין בנבחרת ישראל.

במשך 8 שנים היה אלוף נוער ובוגרים בסגנון האבקות חופשי ובסגנון יווני רומי. את הישג השיא שלו בתקופה ההיא רשום בזכות מדליית זהב במכביה. אחרי הצבא הלך ויינברג לכיוון של אימון וזכה לאמן את הנבחרת הלאומית. בן 33 היה במותו והניח אחריו אישה ותינוק. נטמן בפתח תקווה.

אליעזר חלפין (מתאבק, סגנון חופשי)

אליעזר נולד בבריגה, ברה"מ, בשנת 1948. התחיל בגיל 13 לעסוק בספורט וכבר שנתיים לאחר מכן התקבל לקבוצת המתאבקים.

אליעזר עלה לארץ בגיל 21 הצטרף לאגודת הפועל תחת הדרכתו של משה ויינברג ושילב שרות צבאי בתור מדריך כושר קרבי. היה אלוף הארץ בין השנים 1969-1972 ועבד לפרנסתו כמכונאי. אליעזר נקטף בגיל 24 והובא למנוחות בבית העלמין בקרית שאול.

מרק סלבין (מתאבק)

מרק נולד בשנת 1953 במינסק, ברה"מ, שם גדל. עסק בגיל צעיר בספורט היאבקות והיה מדורג כאחד המתאבקים הכי טובים בברית המועצות. בתחילת שנת 1972 היה אלוף הנוער של ארצו בסגנון יווני-רומי.

מרק ויתר על הזכות לייצג באולימפיאדה את בריה"מ והחליט לייצג את מדינת ישראל והעלה את כל משפחתו ארצה בשביל מטרה זו. אנשי בריה"מ שללו למרק את כל המדליות והתארים שלקח תחת שמם. בן 18 היה במותו ונטמן בקרית שאול.

אסתר רוט שחמורוב. אולימפיאדה שתרצה לשכוח

זאב פרידמן (מרים משקולות)

זאב נולד בפרקופייסק, בריה"מ, בשנת 1944 ועלה לארץ בגיל 16. לאחר שעסק בכמה וכמה תחומי ספורט כולל התעמלות מכשירים וחינוך גופני פנה להרמת משקולות.

זאב היה אלוף ישראל בהנפת משקולות במשקלו במשך שבע שנים ובשנת 1969 זכה במדליית ארד בתחרויות אסיה. באותה שנה זכה זאב במקום השביעי באליפות העולם מה שהקנה לו מקום בסגל האולימפי של 1972. זאב היה בן 28 במותו והוא הובא למנוחות בבית העלמין בחיפה.

יוסף רומנו (מרים משקולות)

יוסף נולד בבנגזי, לוב, בשנת 1940 ועלה לארץ בשנת 1946. יוסף היה אלוף ישראל בהרמת משקולות למשקל בינוני והוא ייצג את הפועל ת"א ואת נבחרת ישראל.

לאחר 10 שנים של שליטה בזירה המקומית הגיע יוסף לסגל האולימפי והגשים חלום. יוסף היה בן 32 במותו והשאיר אחריו את אילנה (אישתו) ואת שלושת בנותיו אושרת, רחל ושלומית. נטמן בבית העלמין בהרצליה.

שור קהת (מאמן קליעה)

שור קהת נולד ב-1919 ברומניה ועסק מגיל צעיר בקליעה. בשנת 1963 עלה לארץ והשתקע בת"א בצוותא עם אשתו וביתו.

קהת השתלב באימון קבוצת הקליעה של הפועל ת"א ויותר מאוחר של נבחרת ישאל ובשנת 1972 יצא עם הנבחרת למינכן. קהת היה בן 53 במותו והותיר אחריו את אשתו ואת ביתו. נטמן בבית העלמין בקרית שאול.

גולדה מאיר. הייתה ראש הממשלה בזמן האסון

אנדריי שפיצר (מאמן סיף)

אנדרי נולד בשנת 1945 ברומניה שם למד את מקצוע הסיוף. בגיל 19 עלה ארצה ונשלח ללמוד בבית הספר הגבוה לסיוף בהולנד.

משחזר לארץ נשלח אנדריי לאזור הצפון לעסוק באימון סיף משם התקדם לניהול קורס הסיוף במכון ויינגיט . אנדריי התגורר ברמת-גן עם אשתו ובתו הקטנה. אנדריי נרצח בגיל 27 והותיר את אשתו, אנקי, ואת ביתו בת החודשיים. נקבר בבית העלמית קרית שאול.

שפירא עמיצור (מאמן אתלטיקה)

עמיצור נולד בשנת 1932 בת"א ולמד בגימנסיה הרצליה. בשנות ה-50 היה אצן וכשסיים את הפרק הזה בחייו עבר לאימון במכון וינגייט. עמיצור הגיע להישגי שיא עם חניכיו ונחשב למטאור בתחום החינוך הגופני.

עמיצור פרסם ספר הדרכה מקיף על הוראת אתלטיקה קלה בבתי ספר בשביל לגלות ספורטאים פוטנציאלים. בן 40 היה במותו והשאיר אחריו אישה ושתי בנות. הובא למנוחות בקריית שאול.

יעקב שפרינגר (שופט משקולות)

יעקב נולד בשנת 1921 בקליש, פולין, ולמד באקדימה לחינוך גופני בוארשה שם הוסמך להיות מורה לחינוך גופני ומתגרף מצטיין.

את הסמכתו לשיפוט בינלאומי רכש בפולין מה שהקנה לו עבודה בתור אחראי מדור אתלטיקה כבדה במינסטריון לספורט. לאחר שייצג את פולין באולימפיאדות עלה ארצה בשנת 1957 וייסד את ענף הרמת המשקולות בארץ. יעקב היה בן 51 במותו ונטמן בבית העלמין בחולון.

רצח הספורטאים במינכן היה בבחינת הקש ששבר את גב הגמל בנוגע להתייחסות לטרור העולמי וגרר שורה של מסקנות כולל הקמת יחידת העלית הגרמנית ללוחמה בטרור, ה-9GSG.

בימים בו העולם נמצא בשיווי משקל שברירי מאוד אפילו אירוע המסמל שלום ואחווה לאורך כל השנים לא הצליח לשמר את התדמית. התקווה היא ששום דבר כזה לא יקרה שנית ושהמוות של 11 הספורטאים לא היה לשווא.

הוספת תגובה