המפתח: פאר מול סאפינה

דעה: שחר פאר תשחק ראשונה, ציפי אובזילר שניה. מה זה משנה בכלל? משנה ועוד איך. רועי גלדסטון חושב שהטירוף של הקהל הוא המפתח לניצחון

המחשבה הראשונה שעלתה לי בראש, לקראת הגרלת המשחקים בגביע הפדרציה, היתה שזה ממש לא משנה מה תהיינה תוצאות ההגרלה. חשובה היכולת, חשובה גם הביתיות. בעצם גם ההגרלה חשובה.

שחר פאר תפתח את ההתמודדות מול רוסיה, במשחק מול דינארה סאפינה. סאפינה מדורגת במקום ה-16 בדירוג העולמי, ופאר מקום אחד מתחתיה (17). המשחק הזה הוא המפתח. שחר חייבת לנצח. אם פאר תבוא חדה, והקהל יוציא את סאפינה משיווי המשקל שלה, ניצחון במשחק הראשון ייתן דחיפה אדירה לישראל.

הקהל ייכנס לטירוף ויבין שיש סיכוי לסנסציה, והרוסיות יכנסו ללחץ. פתאום הניצחון לא בכיס, והאיצטדיון ברמה"ש שהאקוסטיקה בו היא מזעזעת יראה מפחיד משעה לשעה. על המשחקים שבהם תיקח חלק הוד מלכותה, מריה שראפובה, ארחיב בהמשך.

יתרון ביתיות בד"כ מעניק יתרון כפול לקבוצה הביתית. האחד, הוא הקהל הביתי שדוחף את הספורטאים שלו, וזה יהיה בוודאות לנבחרת שלנו. כ-6000 איש ימררו את החיים של הנבחרת הרוסית, ויעבירו את הוד מלכותה מארצו של פוטין, גיהנום לא קטן.

היתרון השני, הוא בהכרת המגרש, ואת זה אין לנבחרת שלנו. פאר ואובזילר מכירות במידה מסוימת את המגרש המרכזי במרכז הטניס ברמה"ש, אבל כמעט ולא השתתפו שם בתחרויות. הם לא יודעות מה קורה כשיש רוח חזקה או חלשה, ומאיזה כיוון היא מגיעה בדרך כלל, או על מי זה משפיע יותר, שהבחור השמן שיושב למעלה בטריבונה צועק בדיוק בזמן הסרב.

שחר פאר ודינארה סאפינה. משחק המפתח (גבע תלם)

היתרון שלנו: הקהל והתיזמון
הן גם כנראה לא מכירות את הקימורים השונים במגרש, ואת היתרונות או החסרונות שלו. הן מכירות את תנאי השטח יותר מהרוסיות, אבל לא מספיק. לכן הישראליות "שמארחות" את המשחק, תשענה בעיקר על הקהל שיעודד אותן וינסה להוציא את היריבות משיווי משקל.

נקודה חיובית נוספת. היא התזמון. כנראה שאם כבר ישראל צריכה להתמודד עם נבחרת הטניס הטובה בעולם, ומחזיקת גביע הפדרציה, כדאי לה לעשות זאת בבית ובתזמון הזה. מריה שראפובה אמנם נמצאת בכושר שיא, וזכתה רק לפני כמה ימים באליפות אוסטרליה, אבל אולי זה יהיה בעוכריה. שראפובה היא ספורטאית במלוא מובן המילה, אבל אם תרצו או לא, היא מגיעה זחוחה למפגש הכפול שמצפה לה.

ציפי אובזילר מול שראפובה. נקווה לשאננות (גבע תלם)

לערער את הביטחון של שראפובה
לשחק מול ציפי אובזילר, המדורגת במקום ה-85 בעולם, ושכנראה עד היום היא לא ידעה שקיימת שחקנית כזו בסבב העולמי, לא גורם לה לעמוד על קצות האצבעות, וכנראה אפילו מפגש עם שחר פאר לא עושה את זה, וזה דבר שאפשר לנצל. בהנחה שאובזילר תפסיד לשראפובה במשחק הראשון, מן הסתם עלינו לקוות למשחק ארוך. לכאורה, משחק שכזה יתיש את אובזילר לקראת ההתמודדות ביום ראשון, אך חשוב מזאת, הוא יערער את הבטחון של שראפובה לקראת ההתמודדות מול פאר, שעשויה להיות גורלית.

אז נעשה סדר. חייבים ניצחון במשחק הראשון. אחר כך, נקווה שאובזילר תעשה קצת חיים קשים לשראפובה (הסיכוי שזה יקרה הוא מן הסתם מאוד נמוך), ואז ביום ראשון נקווה להתעלות של שחר מול שראפובה, במידה ואובזילר לא תנצח את סאפינה.

ציפי ושחר. התעלות (גבע תלם)

ואז, במצב של 2:2, משחק הזוגות יקבע מי ממשיך לשלב הבא. כאן יש לישראל 2 יתרונות נוספים, מעבר לביתיות. האחד, פאר היא שחקנית זוגות מצוינת והוכיחה את זה באליפות אוסטרליה האחרונה (הגיעה לגמר), והיתרון השני הוא התיאום שיש בין פאר ואובזילר, שהתאמנו באופן יחסי הרבה ביחד, ויכולות להגיע לתיאום טוב יותר, מאשר סאפינה ושראפובה. החסרון: אם נחבר את דירוג היחידות של הרוסיות, נקבל 21, אם נחבר את הישראליות, נקבל 102.

הכתוב הינו טור דעה