הג’ודו הישראלי ממשיך להביא כבוד ענק למדינה, כשאל רשימת ההישגים בגראנד סלאם טביליסי הצטרפה אתמול (ראשון) גם רז הרשקו, שקטפה את מדליית הזהב בטורניר היוקרתי. היום היא עלתה לדבר בתוכנית ”שיחת היום” ב-ONE.
הייתה לך תחרות פנטסטית, שתי יריבות צרפתיות לא קלות בכלל. איך התחושה לחזור עם מדליית זהב?
”תחושה כיפית, מספקת, תחושה של גאווה. זה תמיד כיף לסיים על ראש הפודיום ולהשמיע את ההמנון, לנצח יריבות קשות ולעשות דברים שלא עשיתי, זה היה פשוט תענוג”.
הגמר היה לא שגרתי. פונטיין עשתה לך וואזארי, ואז באת והפלת אותה עם כל הטכניקה. עשית את זה ממש כמו גדולה.
”הייתה לי תוכנית מאוד ברורה לפני הקרב שעשיתי אותה עם המאמן שלי וידעתי בדיוק מה אני צריכה לעשות. גם כשהיא הובילה עליי לא הפסקתי, וידעתי שבסוף זה יבוא ואני אצליח. למרות שהיא מובילה, ולמרות שניסיתי והיה קשה, המשכתי בתכנית. בסוף זה גם הפתיע אותי, כי זו הפעם הראשונה שהפלתי אותה ונפגשנו כבר חמישה קרבות ועוד באיפון כזה אחרי שהיא הובילה עליי”.
רז הרשקו (עמית שיסל)את נראית קטנה לידה. איך מנצחים יריבה כזו?
”זה משהו שאני עובדת עליו כבר מהרגע שעליתי לקטגוריית המשקל הזו. ידעתי שהחיסרון שיש לי אני הולכת להפוך אותו ליתרון הכי גדול שלי. לבוא לקחת את היתרון של הזריזות, ההתפרצות, הקצב של הקרב, הכושר, על זה אני עובדת כל החיים שלי מתחרות לתחרות וכל מי שתעמוד מולי אני אדע מה אני צריכה לעשות ואלחם על זה בכל הכוח”.
בחודש הבא אליפות אירופה בטביליסי. את בדרך לארץ להתאוורר קצת?
”כן, אני אמורה לחזור לארץ. אני מקווה שבימים הקרובים אחזור כבר לארץ”.
מה הציפיות לאליפות אירופה?
”הציפייה שלי מעצמי היא תמיד להיות הכי טובה שיש, לעמוד על ראש הפודיום ולהשמיע את ההמנון, זו הציפייה שלי תמיד בכל תחרות”.
“קשה לראות הכל מרחוק, הפציעה מאחוריי”
ראו שהתרגשת מאוד, זה היה יום האזכרה לסבתא שלך זיכרונה לברכה.
”זה גם זה וגם המצב בארץ, וגם המסע הארוך. עמדתי שם וההמנון הכה בי. הוא מכה בי תמיד, אבל הוא הכה בי עוד יותר, כמה זה לא מובן מאליו מה שאני עושה וכל מה שהאנשים בארץ נלחמים כדי שנמשיך להתקיים. להיות עם חופשי בארצנו, לדעת שיש לי לאן לחזור, זה נותן פוש ותמיכה ונותן לי את הכבוד להעניק לאחרים שמחה בימים כאלה”.
איך ההרגשה להיות הרחק מהבית כבר חודש?
”זה קשה. איך שהתחילה המלחמה הייתי באוזבקיסטן. לראות הכל מרחוק זה קשה, גם כשהמשפחה שם, אני בקשר רציף איתם. אני שולחת חיזוקים, אני יודעת שנצא מזה מחוזקים”.
באוזבקיסטן הבריחו אתכם באמצע הליגה.
”לא ממש הבריחו אבל נאמר שאי אפשר להתחרות וצריך למצוא טיסה כמה שיותר מהר. נסענו לשדה ישר”.
רז הרשקו (IMAGO)הייתה לך פציעה בירך האחורית. זה כבר מאחורייך?
”היו שתי תחרויות שפספסתי בסוף העונה שעברה, אבל אני מאחורי זה”.
את הולכת לקמפיין שלישי לאולימפיאדה, היית כבר ב-2. זה יותר קשה?
”מרגיש לי שכל קמפיין הוא שונה וקשה. זה קשה להגיע בכל תחרות מחדש כשיש לך מטרה על הגב. זכיתי במדליה אולימפית וכולן רוצות להוכיח שהן יותר טובות ואני רוצה להוכיח להן שזה עדיין לא הזמן שלי ללכת. הקמפיין אמור להתחיל עוד מעט, זה יהיה ארוך וקשה ואני אוהבת את זה, זה כיף לי, יש בי תשוקה שלא נגמרת כרגע. אני מרגישה שלא מיציתי את מלוא הפוטנציאל שלי, אני אוהבת את זה”.
את בחרת לא ללכת לתוכניות ריאליטי אלא להישאר בתחום ולהביא עוד מדליית זהב. היום את מרגישה אחרת קצת? רואים שאת ממשיכה לעבוד קשה, אבל מבחינתך איך את מרגישה עם מה שעברת?
”מרגש אותי שאני מצליחה לגעת בכל מיני אנשים, גם מדברים איתי ברחוב, שולחים לי הודעות, זה משמח, מרגש וקצת מביך אותי לפעמים. עם כל המבוכה שלי זה באמת מרגש, ואם פונים אליי שימשיכו. זה משהו שחלמתי עליו כל החיים ובסוף זה פוגש אצל הרבה אחרים. אני מקבלת את הכוח שלי מהם והם ממני ופשוט כיף לראות את זה. אם עד השבעה באוקטובר החלום היה אישי, מאז הרגשתי שהחלום הפך ללאומי, כי כל תחרות נותנת לי אקסטרה של משמעות. אני חושבת שזה מרומם ומרגש”.