שרון אברהמי מאמן כבר זו העונה העשרים, מאז פרש ממשחק. המאמן בן ה-52 הוא מוותיקי המאמנים בליגת העל, אחד שראה כבר כמעט הכל וגם מלחמות הוא עבר בישראל. לאור המצב ואולי לקראת חזרת הליגה לפעילות, אברהמי ישב לשיחה אתנו על המצב, על אימון תחת מלחמה, על הזרים, על הניסיון של הפועל תל אביב "לחטוף" לו את קיילר אדוארדס, על העבר, ההווה וגם על העתיד שלו.
אברהמי בן ה-52 נולד ב-1973 בקיבוץ שמיר שבגליל העליון, כך שאיום רקטות וטילים לא זר לו. "איפה שגדלתי האזעקות והישיבה במקלטים הייתה חלק מהחיים שלנו. המצב אז וכמובן גם היום בגליל העליון קשה בהרבה מאשר אצלנו, בעמק ובגלבוע".
היום אברהמי מתגורר בגניגר שבעמק יזרעאל, יחד עם אשתו סמדר ושלוש בנותיהם: עדי, בת 22, שבטיול אחרי צבא, מאיה, בת ה-21, המשרתת כמדריכת האמרים וגלי הצעירה, שלומדת בתיכון בכיתה י"א. עדי, בזכות הטיול, לא חווה את המלחמה, מאיה מגיעה הביתה בסופי שבוע וגלי נמצאת כמובן בבית עם שרון וסמדר והשלושה נכנסים לממ"ד כשצריך, אך באזור גניגר זה קורה, לדברי אברהמי, לכל היותר פעם ביום.
שרון אברהמי (חגי מיכאלי)אז מה שלומך בימים האלה באופן אישי?
"כמו כולם. מנסים להתמודד עם המצב, מקווים לחזור לשגרה כמה שיותר מהר. אנחנו מנסים לשמור על שגרת אימונים. גן נר סך הכל הוא אזור כמעט ללא אזעקות".
מה אפשר להפיק באימונים כמו מה שיש לכם כרגע? ללא השחקנים הזרים?
"מעט מאוד. האימונים האלה הם יותר לשמור על כושר. הזרים כמובן משמעותיים מאוד בכל קבוצה בליגת העל. אתה לא באמת יכול להתכונן ככה לליגה מבחינת טקטיקה, תרגילים וכדורסל. נותנים לזרים גם תוכניות עבודה מבחינת אימונים אישיים ואימוני כושר, אבל ברור שזה לא מחליף אימון קבוצתי".
מתווה החזרה והאופציה של בועה בחו"ל
לדעתך הרעיון של המנהלת לקיים את המשך הליגה בבועה בחוץ לארץ הוא ההחלטה הנכונה למצב הנוכחי?
"ברור שעדיף לקיים את המשחקים בישראל. הליגה צריכה להסתיים. בזה אין ספק, אבל צריך לקחת בחשבון את הזרים. רב הזרים לא רוצים לחזור והם מהווים חלק מאוד משמעותי בקבוצות. בהתחשב בזה, זה בהחלט פתרון ראוי כדי לסיים את העונה על המגרש".
שרון אברהמי (רועי כפיר)מה דעתך על סכסוך העבודה שהכריז היום ארגון השחקנים, בתגובה לרצון המנהלת לעשות את הבועה בחו"ל?
"השחקן הישראלי בשבילי הוא הדבר הכי חשוב שיש. לאורך השנים תמכתי בצמצום כמות הזרים בליגה והשחקנים הישראלים צריכים להיות יותר דומיננטיים בליגה. אבל אני לא חושב שעכשיו, במצב הנוכחי, זה הזמן הנכון למאבק הזה. כרגע כולם צריכים לגלות גדלות ולדאוג שנחזור לשחק".
מעניין אותי לשמוע מה דעתך על המצב? הכדורסל צריך לחזור בכל מצב? רק עם קהל? למה בעצם, אם המשק עובד, לא החזירו כבר גם את הספורט?
"העניין בספורט הוא הזרים. גם בכדורסל וגם בכדורגל, במצב הנוכחי 95 אחוזים מהזרים לא בארץ ובמצב הנוכחי אני לא רואה אותם חוזרים. ליגה בלי זרים זה בעייתי מאוד. ברור שלשחק זה חשוב ולדעתי חייבים לסיים את העונה כמו שצריך".
כמה זמן לדעתך צריכות הקבוצות כזמן התארגנות לחזור לשחק, מהרגע שיודיעו שחוזרים?
"בהכנה לעונה צריך לפחות שישה שבועות. ברור שזה מצב שונה. אנחנו באמצע עונה, השחקנים בגדול מכירים את השיטה ואחד את השני. אבל לפחות שבועיים. ברור שבמצב הזה לקבוצות שמשתתפות באירופה יש יתרון, כי הן ממשיכות לשחק כקבוצה. יש הרבה מורכבויות במצב הזה, אבל זה מצב מורכב".
רומן סורקין מוקף בשחקני הפועל העמק (רועי כפיר)מישהו מהזרים שלכם אמר שהוא לא מוכן לחזור?
"לא. כולם אמרו שיהיו מוכנים לחזור ברגע שהמצב יירגע, אבל הם כמובן חוששים מהמצב כרגע וזה טבעי. אנחנו נמצאים בקשר רציף איתם. אני לא חושב שיש הרבה זרים בליגה, לא רק אצלנו, שיחזרו כל עוד המצב יהיה כמו שהוא עכשיו. בסוף יש להם גם משפחות בארצות הברית, שם הדברים נראים גרועים יותר אפילו ממה שכאן והן חוששות כמובן".
איך אתה רואה את תפקידך כמאמן במצב כזה, מול השחקנים, מול ההנהלה?
"אז כמובן שלא רק ההנהלה נמצאת בקשר רציף עם השחקנים, אלא גם אני. אני מדבר עם כולם כל יום, גם עם הזרים. אני עושה איתם שיחות טלפון או שיחות וידאו. מעדכן אותם במה שקורה, מסביר להם את המצב ואת השינויים כל הזמן. כמובן שגם עם ההנהלה מתייעצים כל הזמן מה ואיך לעשות ואיך להיות יצירתיים במצב הנוכחי".
העימות מול האדומים והחיבור לעמק
בוא נדבר על סיפור קיילר אדוארדס. הפנייה מהפועל תל אביב, מה אתה חושב על זה שקבוצה עשירה יותר פנתה לשחקן שלכם תחת חוזה?
"הייתי שלוש שנים וחצי בהפועל תל אביב ואני מאוד אוהב את המועדון, אבל אני חושב שדבר כזה לא יכול לקרות. לא יכול להיות בליגה תחרותית שקבוצה באה ומציעה לשחקן תחת חוזה מקבוצה אחרת להצטרף. זה פגע בנו מאוד. אני לא יכול לכעוס על קיילר. הוא התנהל נהדר וכמו מקצוען מאז ההצעה, אבל זה פגע בכל ההכנות וההתנהלות שלנו. הליגה חייבת להתייחס לדבר כזה".
הוא עצמו אמר שהוא רוצה לעזוב, ברגע שקיבל את ההצעה הזאת?
"ברגע שזה יצא החוצה היו שיחות בינינו, אבל הקבוצה שלנו היא קבוצה תחרותית, קבוצת צמרת, עם שאיפות. גדעון ידין הבעלים אמר מיד שהוא לא משחרר את הכוכב שלנו באמצע עונה. יש לנו גם מטרות שאנחנו רוצים להשיג".
אפרופו המטרות וזה שאתם בצמרת, אתה מרגיש שהעצירה הזאת יכולה להוציא אתכם מקצב?
"חד משמעית. היינו במומנטום נהדר בליגה. אנחנו עושים עונה נהדרת בכל המסגרות. אנחנו במקום השלישי בליגה והגענו לחצי גמר הגביע, שם היינו טובים יותר מהרצליה, גם אנשים בהרצליה הודו בכך. בהחלט העצירה הזאת לא טובה לנו".
שחקני הפועל העמק (לילך וויס-רוזנברג)הזכרת את הגביע. בחצי הגמר המשחק ממש היה לכם ביד ואיבדתם את המשחק בצורה מאוד מסכלת ועדיין באת כל כך רגוע למסיבת העיתונאים שאחרי וגיבית את השחקנים שלך. אני מכיר הרבה מאמנים שבמצב כזה מוציאים את כל התסכול וגם כמה שהיו זורקים את השחקנים מתחת לאוטובוס…
"זה נכון. אני אף פעם לא מאשים את השחקנים שלי. זה לא הסגנון שלי. האמן לי שבפנים רתחתי והייתי מתוסכל, אבל חלק מלהיות מאמן זה לדעת שיש גם הפסדים כאלה. לשלוט בעצמך ולהישאר רגוע. כנראה שגם זה חלק מהניסיון והרבה שנים כמאמן".
הארכת עכשיו את החוזה בקבוצה בשלוש עונות נוספות. כמו שאמרת בעצמך, זה לא משהו נפוץ או שגרתי בכדורסל הישראלי. מה מיוחד מבחינתך במועדון הזה, שגורם לך לרצות להמשיך איתו קדימה?
"לאורך כל הקריירה נשארתי הרבה שנים איפה שהייתי. הגעתי למועדון אחרי עונה נהדרת בקריית אתא, אחרי שני חצאי גמר, בגביע ובליגה. גיליתי אנשים נהדרים ומועדון שחושב רחוק וקדימה. יש את החיבור עם עפולה ובהמשך יהיו חיבורים נוספים. מועדון ששואף לגדול ולהתפתח. חושב קדימה ורוצה שאני אעשה איתם את התהליך הזה ובנוסף נותנים לי את היד החופשית לנהל מקצועית, מבלי התערבות חיצונית. זה חלום של כל מאמן".
קריית אתא והחלום על הנבחרת הבוגרת
הזכרת את קריית אתא. נדבר קצת על התקופה הנהדרת שעשית שם, מעליית ליגה לחצי גמר פלייאוף. למה עזבת בעצם? הרגשת שיותר גבוה מזה אי אפשר להגיע שם?
"קריית אתא היא בשבילי כמו משפחה. הייתי שם 12 שנים כמאמן. אמנם לא רצוף, אבל גם זה לא משהו שקיים יותר מדי בכדורסל. נפתלי בנטוב הוא אדם שאני מאוד קרוב אליו. גם שיחקתי אצלו כשחקן. עשיתי שם דברים מאוד יפים ואחרי העונה האחרונה, שהביאה את הקבוצה לשיא, באמת הרגשתי שזה בדיוק הזמן לעבור הלאה. הייתי תחת חוזה שם והכל היה בתיאום איתם, בהסכמה שלהם וברוח טובה".
אלדד בנטוב (עמרי שטיין)אתה עדיין עוקב אחרי מה שקורה שם? מה דעתך על המצב בקריית אתא? על אלדד בנטוב, שהיה העוזר שלך, כמאמן ראשי?
"הם באמת פתחו נהדר את העונה. שיחקו כדורסל נהדר. אז הגיעו גם פציעות, שפגעו מקצועית וכשמפסידים, אז לפעמים גם הביטחון נפגע. אלדד היה העוזר שלי ארבע שנים נהדרות. הוא איש כדורסל מצוין ורציני, גם היום אני בקשר איתו. אני סומך עליו לגמרי שהוא יוציא את הקבוצה מהמצב. היתרון בקריית אתא כל השנים היא אורך הרוח והסבלנות של נפתלי. אולי דווקא להם הפגרה הכפויה הזאת באה טוב".
אתה בנבחרת הנוער מאז 2014. מה זה בשבילך לאמן בנבחרות ישראל ואיך אתה רואה תפקיד של מאמן נוער? העיקר להביא את הנבחרת להישגים או לפתח את השחקנים?
"קודם כל, אין גאווה כזאת כמו לאמן בנבחרת ישראל. לייצג את המדינה שלך. נבחרת נוער היא לא המקום לפתח את השחקנים. אי אפשר לפתח שחקנים בחודש וחצי בשנה. בשביל זה יש את המסגרות הקבוצתיות. אבל הנבחרת היא הבמה לשחקנים הצעירים האלה לשחק ברמה בינלאומית, מול כוכבים בגיל הזה מכל העולם. חלק גדול מהשחקנים שהשחקנים שלי שיחקו נגדם בגיל צעיר מככבים היום ב-NBA וביורוליג. זה כיף לראות אחר כך את השחקנים הכי טובים בכדורסל הישראלי, כמו דני אבדיה, בן שרף ואחרים ולדעת שהם עברו אצלך".
בגיל 52, אחרי 19 שנות אימון, עדיין לא אימנת בקבוצה "גדולה", שבאמת מתחרה פה על האליפות. למה לדעתך זה לא קרה לך והאם אתה עוד חולם בלילה שזה יקרה?
"אני לא במקום היום שאני חושב שאני צריך להוכיח משהו למישהו. אני יודע מה אני שווה, אימנתי גם בהפועל תל אביב, שזה מועדון גדול. אני היום מרוכז בלהביא את העמק למקומות גבוהים. כמובן שתמיד יש חלומות".
דני פדרמן (רועי כפיר)ומה החלומות האלה שלך? אם עופר ינאי, דני פדרמן או מתן אדלסון יבואו עם הצעה גדולה בקיץ?
"יש לי שני חלומות גדולים: אחד להביא את העמק למקומות הכי גבוהים שאפשר. קודם כל להגיע איתם לאירופה ואז להישגי שיא בארץ. בזה אני מתעסק ולא באם תבוא הצעה ממועדון כזה או אחר. החלום הגדול השני, אחרי 12 שנים בנבחרות, בכל הדרגים, הוא להיות מאמן הנבחרת הבוגרת. זה חלום שתמיד היה לי. רוב השחקנים בבוגרת התאמנו אצלי. את חלקם אני גם פיתחתי. יש היום מאמן לנבחרת. אני אשמח לקבל את ההזדמנות כשהמשרה תתפנה".
אתה רואה את בן שרף, ששיחק אצלך בכל הנבחרות הצעירות, מהקדטים עד לנוער וגם בקריית אתא. מה אתה חושב על ההתקדמות שלו ועד לאן הוא יכול להגיע?
"כמי שמלווה את בן מגיל 15 אני מכיר אותו מצוין. כבר שלקחתי אותו לקריית אתא אמרתי שהוא יכול לעשות NBA. יש לו את האופי הנכון. שחקן שלוקח 20 זריקות בעונת רוקי - זה מראה על אופי מיוחד, על ווינר גדול. הפוטנציאל שלו אדיר ואני לא אופתע אם הוא יגיע לאן שדני אבדיה הגיע, להיות אולסטאר".
בן שרף (רויטרס)לסיום, כאזרח המדינה כבר 52 שנים, שכמו שתיארת גדלת באזור שתמיד היה תחת מתקפה ובמציאות הישראלית הלא פשוטה של השנים האחרונות, ממלחמה למלחמה, אתה מודאג מעתיד המדינה ומעתיד הכדורסל, שהוא כמובן פועל יוצא?
"קודם כל, לצערי אלה החיים בישראל, כמדינה מוקפת אויבים ומאוימת כל הזמן. אני מקווה, כמו כולם, שנגיע למצב שיש שקט ויציבות באזור. אני חושב שיש לנו מדינה מדהימה, שכנגד כל הסיכויים היא מתקדמת ומשגשגת. המציאות בשנים האחרונות באמת קשה. אני מקווה שזה ייגמר. אני מאחל לכל עם ישראל שיהיה לנו שקט ונוכל לחיות בצורה נורמלית".