בקיץ 2005 היה רפא בניטז על גג העולם. זה עתה סיים את עונתו הראשונה בליברפול אחרי שזכה בצ'מפיונס ליג, ועוד קינח בתואר מאמן השנה של אופ"א בפעם השנייה ברציפות, אחרי שעונה לפני כן זכה בו (ובגביע אופ"א) כמאמן ולנסיה.
חמש שנים חלפו, ומצבו כל-כך גרוע, שאפילו את אתלטיקו מדריד בעונה כה כושלת הוא לא מסוגל לעבור בחצי גמר הליגה האירופית. פעם, אירופה הייתה הלחם והחמאה שלו. ועכשיו, אם לא יקרה דבר מה בלתי-צפוי, ובהנחה שצמד הבעלים האמריקאים של ליברפול, היקס וג'ילט, אינם מנותקים לחלוטין מהמציאות, הרי שבעוד שני משחקים יגיע עידן בניטס באנפילד לקצו.
למנג'ר הספרדי, בנם של רוסאריו מאודס, אוהדת ריאל מדריד, ופרנסיסקו בניטס, אוהד אתלטיקו, יש לא מעט שונאים, אך גם הם יתקשו להכחיש, שהוא (לצד סטיבי ג'י) האחראי המרכזי להשבתו של מועדון הפאר האנגלי לטופ העולמי בשנים האחרונות. הוא זה שבנה את הקבוצה שחזרה להיות מועמדת לגיטימית במירוץ האליפות של הפרמייר ליג, והוא זה שהפך אותה לאחת מהקבוצות הקטלניות ביותר בליגת האלופות בשנים האחרונות. אך כעת נראה שהוא מיצה את עצמו.
ברור, שלכישלון של ליברפול העונה אבות רבים. בראשם הבעלים האמריקאים, שהכניסו את המועדון לחובות עתק והשניאו עצמם על האוהדים. גם הפציעה של טורס והיכולת של ג'רארד לא סייעו.
ואולם, בניטס, שרגע השיא שלו כשחקן היה השער שהבקיע בפנדל במשחק הפתיחה של אליפות העולם לסטודנטים במקסיכו סיטי בשנת 1979, בוודאי שאינו נקי מטעויות.
 |
| ג´רארד ובניטז. האחראים על החזרתה של ליברפול לטופ העולמי (GettyImages) |
|
למעשה, כבר לפחות שנתיים של חוסר-הישגים שמשרתו תלויה על בלימה, ועתידו במועדון תמיד שברירי ומעורפל. ודווקא בעונה שעברה, עונת השיא של ליברפול בפרמייר ליג (סגנית) מאז שהגיע לקבוצה, הקימה עליו מתנגדים רבים ועמעמה את זיכרון גביע אירופה ההוא מ-04/05. עם שיטת הרוטציה שלו, עם התעקשותו על כל מיני שחקנים שאינם ראויים לקבוצה, עם קטטות מתוקשרות וקטנוניות עם עמיתיו המאמנים, בניטס נהיה מאוס.
העונה, ליברפול היא קבוצה דקדקנטית ומנוונת. לצד כוכבי-על כג'רארד, טורס ומסצ'ראנו (שאותם חייבים להשאיר) ועוד כמה שחקנים משלימים טובים (ריינה, בניון וקאוט), התקבץ שם אוסף רב מדי של שמות סהרוריים. סקרטל, אגר, פיליפ דגן, קירגיאקוס, לייבה, ריירה. הבינוניות בהתגלמותה. גם שחקנים כגון גלן "18.5 מיליון ליש"ט" ג'ונסון, ראיין "קבלת ההחלטות שלי לעולם לא תשתפר" באבל ואלברטו "רך, כל-כך רך" אקווילאני אכזבו בגדול.
 |
| בניון מול אתלטיקו. פעם אירופה היתה הלחם והחמאה של רפא (GettyImages) |
|
מפרספקטיבה של שנה, נראית הסגנות של העונה הקודמת כפסגת ההישגים של הקבוצה הנוכחית, שממנו היא רק תתדרדר. בדומה לבניטס, הקבוצה כולה מיצתה את עצמה. אם בליברפול רוצים להמשיך באותה מדיניות שלא הביאה אותם העונה לשום הישג, לטמון את ראשם בחול ולאפשר לשחקנים חלשים או זקנים להמשיך לשחק אצלם (בקיצור, לנהוג כמו מילאן), הם בהחלט מוזמנים.
אך מדובר במועדון חזק ומפואר מדי, עם קהל ייחודי, שאינו ראוי להזנחה שכזו. ואם ברצונם לשוב לצמרת העולמית, הם זקוקים לניקוי אורוות רציני. לבנייה מחדש, בנייה שאותה צריך לעשות מאמן חדש.
 |
| ברנבאו. אולי שם יהיו קופצים על מאמן שיודע איך עוברים שלב בצ'מפיונס |
|
לרפא בניטס, שהחל את קריירת האימון שלו בקבוצת הנוער של קסטיליה ובקיץ 1990 אימן במחנה הקיץ של אוניברסיטת קליפורניה, אין מה לדאוג. הוא עדיין נחשב לאחד מבכירי המאמנים באירופה, ומי יודע, אולי בברנביאו יהיו קופצים על מאמן שיודע כיצד עוברים שלב בליגת האלופות. בכל מקרה, בליברפול, אחרי 323 משחקים, 185 ניצחונות, 67 תוצאות תיקו ו-71 הפסדים, הוא גמר.
הכתוב הינו טור דעה